לכל אחד יש מגירה לדברים שלו
לא רק ציורים, גם דברים אישיים אחרים (אבן, ברכות שקיבלו (חוץ מהמושקעות במיוחד שאני שומרת בנפרד כדי שישמרו לאורך זמן), בלון לא מנופח, ודברים כאלו). הם אחראים בלעדית על תוכן המגירות. כשאין מקום, אני מציעה להם למיין מה הם רוצים, ולזרוק את השאר - כשהבחירה והמיון היא שלהם (למעט פעם אחת, שהבאנו מהגן הקודם המון ציורים שהיה ברור שאת עיקרם לא הם עשו, ואז זרקתי אותם בלי לשאול, ובלי להפנות את תשומת ליבם (הם אהבו אותם, כי היו "יפים" אבל הם לא היו שלהם, והם לא ממש התענינו בהם כשלא ראו אותם)). החסרון - גם ציורים ממש מוצלחים לא נשמרים (כי מתקמט וכדומה) אבל למעשה, הציורים שמרשימים אותי מאד היום, יהיו סתמיים בעוד שנתיים.
לא רק ציורים, גם דברים אישיים אחרים (אבן, ברכות שקיבלו (חוץ מהמושקעות במיוחד שאני שומרת בנפרד כדי שישמרו לאורך זמן), בלון לא מנופח, ודברים כאלו). הם אחראים בלעדית על תוכן המגירות. כשאין מקום, אני מציעה להם למיין מה הם רוצים, ולזרוק את השאר - כשהבחירה והמיון היא שלהם (למעט פעם אחת, שהבאנו מהגן הקודם המון ציורים שהיה ברור שאת עיקרם לא הם עשו, ואז זרקתי אותם בלי לשאול, ובלי להפנות את תשומת ליבם (הם אהבו אותם, כי היו "יפים" אבל הם לא היו שלהם, והם לא ממש התענינו בהם כשלא ראו אותם)). החסרון - גם ציורים ממש מוצלחים לא נשמרים (כי מתקמט וכדומה) אבל למעשה, הציורים שמרשימים אותי מאד היום, יהיו סתמיים בעוד שנתיים.