מחפשת רופא....
שלום לכולכן...אני חדשה פה....והסיפור שלי בקצרה... לפניי 5 שנים בערך , לאחר סבל רב של כאבים וחוסר ידיעה , החליט הרופא שלי לבצע ניתוח לפרוסקופיה בו הוא גילה כי אני סובלת מאנדומטריוזיס בדרגה 5 . בהתחלה חשבתי שחשך עליי עולמי ואני לא אצליח ללדת לעולם , אך למזלי הרב הרופא שלי הוא אחד הרופאים הטובים ביותר בהם הנתקלתי בחיי והאמינו לי בנות ראיתי רופאים רבים... כבר בתהליך ההתאוששות מהניתוח הסבירו לי מה זה בעצם אנדומטריוזיס וההמלצה היא לעבור מייד למרפאת פוריות ולהתחיל טיפולי IVF באותן שנים גרתי באילת עם בעלי שיחייה והרופא שלי היה הרופא שטיפל בפוריות ומנהל המחלקה בבית החולים כך שהרגשתי מאד בטוחה לכל אורך התהליך הוא ליווה אותי בכל. מאחר ואין באילת יחידה להפריה חוץ גופית כל התהליך עבר דרך היחידה בבית חולים בלינסון ששם פשוט בחרו כל אחות ורופא אין לי מילים לתאר את גודל המסירות ההבנה התמיכה שקיבלתי מהם. את בדיקות הדם ואולטראסאונד עשיתי ביוספטל ע"י הרופא שלי ורק את שאיבת הבייציות והחזרתן עשיתי בבלינסון. בטיסה מוקדמת בבוקר הגענו לבית החולים לאשפוז יום בו ביצענו את השאיבה ואחה"צ טסנו חזרה לאילת ולאחר יומיים טסנו שוב לביצוע ההחזרה . עברתי שלושה סבבים כאלו עד שנתבשרתי כי אני הרה. ולשמחתינו לא היתה גבול!!!!! מהר מאד הבנתי שזה לא יהיה כל כך פשוט היה לי הריון מאד קשה שמלווה בהקאות חוזרות ונשנות במשך כל ום כל היום ירדתי במשקל כמעט 20 קג' מאז תחילת ההריון ועברתי אישפוזים רבים למתן נוזלים דרך הוריד ולמנוחה. כך עברתי את ההריון בחרדה מתמדת בשמירת הריון ובעלי ( שיחיה כבר אמרתי....!?) רץ איתי ממסעדה למסעדה וכל מה שרק התחשק לי לאכול דאג להביא רק שישאר משהו בקיבה.... ביום הראשון של השבוע 37 לאחר אישפוז של שבוע וירידה חדה במשקל החליט הרופא שלי לבצע פקיעת קרומים והכניסו אותי לחדר לידה. המיילדת שלי שכבר הכירה אותי היטב אחרי כל האישפוזים שהייתי שם...אמרה כי יקח לי כמה שעות טובות ועכשיו צריך להמתין בסבלנות....אבל לעוברית שלי היו תוכניות אחרות ותוך שעתיים בערך היא כבר הייתה בזרועותיי..... אגם , אגם מיכל שמה והיא כבר בת שלוש הילדה המדהימה שלי....ומאז הצרות לא נגמרו שוב חזרו תופעות האנדומטריוזיס להציק . כ 8 חודשים לאחר הלידה הפסקתי להניק וכבר חשבנו על הסבב הבא שהרי אני לא נהיית יותר צעירה ואגם צריכה עוד אח/ות או איזה תאומים נוספים בסביבה.... חזרנו לבלינסון וביצענו החזרת מוקפאים שלא הצליחה ואז קראו לנו לשיחה והציעו לאור ממצאים באולטרסאונדים שביצענו לעבור ניתוח נוסף בו יורידו לי את החצוצרות מאחר והם מודלקות ומלאות בחומר רעיל שעלול לפגוע בתהליך ההפריה . לאחר היסוסים רבים והתלבטויות עברתי את הניתוח. בנתיים עברו דירה לאיזור צפון הנגב והנסיעות עד לבלינסון בשביל כל בדיקה ולו הקטנה ביותר הפכו למעמסה קשה. ביקשתי להעביר את התיק שלי לבית החולים סורוקה. העברת התיק ארכה מעל המצופה וכשכבר התחלנו את סדרת הבדיקות מערכת היחסים שלנו עלתה על שירטון וכבר חשבנו לפרק את החבילה ועצרנו את התהליך....לא אלאה אתכן הפרטים הרבים רק אומר שמאז ברוך השם הכל בסדר ואנחנו שוב במרוץ וכבר עשנו טיפול אחד לשא הצליח ועכשיו מאז שקיבלתי את התשובה של בדיקת הדם בה נתבשרתי כי התשובה היא שלילית לאחר כמה ימים קיבלתי ווסת ומאז נדה אין ווסת ורק כאבים מתמשכים ....נתבקשתי לבצע בדיקות דם ביום השלישי של הווסת ורק אחר כך אוכל להמשיך עם הטיפולים ואני עדיין מחכה כשהתקשרתי ליחידה לשאול מה עליי לעשות אמרו לי לכי לרופא מטפל ואני , אין לי עדיין רופא שטני סומכת עליו באזור הזה ולן אני שואלת אתכן אם מישהי מכירה רופא טוב ואנושי באזור נתיבות , שדרות או אשקלון אני אשמח לקבל פרטים... מצטערת על אורך ההודעה קצת נסחפתי....הייתי צריכה לספר למישהו מישהו שמבין את הייסורים האלו.... ל.
שלום לכולכן...אני חדשה פה....והסיפור שלי בקצרה... לפניי 5 שנים בערך , לאחר סבל רב של כאבים וחוסר ידיעה , החליט הרופא שלי לבצע ניתוח לפרוסקופיה בו הוא גילה כי אני סובלת מאנדומטריוזיס בדרגה 5 . בהתחלה חשבתי שחשך עליי עולמי ואני לא אצליח ללדת לעולם , אך למזלי הרב הרופא שלי הוא אחד הרופאים הטובים ביותר בהם הנתקלתי בחיי והאמינו לי בנות ראיתי רופאים רבים... כבר בתהליך ההתאוששות מהניתוח הסבירו לי מה זה בעצם אנדומטריוזיס וההמלצה היא לעבור מייד למרפאת פוריות ולהתחיל טיפולי IVF באותן שנים גרתי באילת עם בעלי שיחייה והרופא שלי היה הרופא שטיפל בפוריות ומנהל המחלקה בבית החולים כך שהרגשתי מאד בטוחה לכל אורך התהליך הוא ליווה אותי בכל. מאחר ואין באילת יחידה להפריה חוץ גופית כל התהליך עבר דרך היחידה בבית חולים בלינסון ששם פשוט בחרו כל אחות ורופא אין לי מילים לתאר את גודל המסירות ההבנה התמיכה שקיבלתי מהם. את בדיקות הדם ואולטראסאונד עשיתי ביוספטל ע"י הרופא שלי ורק את שאיבת הבייציות והחזרתן עשיתי בבלינסון. בטיסה מוקדמת בבוקר הגענו לבית החולים לאשפוז יום בו ביצענו את השאיבה ואחה"צ טסנו חזרה לאילת ולאחר יומיים טסנו שוב לביצוע ההחזרה . עברתי שלושה סבבים כאלו עד שנתבשרתי כי אני הרה. ולשמחתינו לא היתה גבול!!!!! מהר מאד הבנתי שזה לא יהיה כל כך פשוט היה לי הריון מאד קשה שמלווה בהקאות חוזרות ונשנות במשך כל ום כל היום ירדתי במשקל כמעט 20 קג' מאז תחילת ההריון ועברתי אישפוזים רבים למתן נוזלים דרך הוריד ולמנוחה. כך עברתי את ההריון בחרדה מתמדת בשמירת הריון ובעלי ( שיחיה כבר אמרתי....!?) רץ איתי ממסעדה למסעדה וכל מה שרק התחשק לי לאכול דאג להביא רק שישאר משהו בקיבה.... ביום הראשון של השבוע 37 לאחר אישפוז של שבוע וירידה חדה במשקל החליט הרופא שלי לבצע פקיעת קרומים והכניסו אותי לחדר לידה. המיילדת שלי שכבר הכירה אותי היטב אחרי כל האישפוזים שהייתי שם...אמרה כי יקח לי כמה שעות טובות ועכשיו צריך להמתין בסבלנות....אבל לעוברית שלי היו תוכניות אחרות ותוך שעתיים בערך היא כבר הייתה בזרועותיי..... אגם , אגם מיכל שמה והיא כבר בת שלוש הילדה המדהימה שלי....ומאז הצרות לא נגמרו שוב חזרו תופעות האנדומטריוזיס להציק . כ 8 חודשים לאחר הלידה הפסקתי להניק וכבר חשבנו על הסבב הבא שהרי אני לא נהיית יותר צעירה ואגם צריכה עוד אח/ות או איזה תאומים נוספים בסביבה.... חזרנו לבלינסון וביצענו החזרת מוקפאים שלא הצליחה ואז קראו לנו לשיחה והציעו לאור ממצאים באולטרסאונדים שביצענו לעבור ניתוח נוסף בו יורידו לי את החצוצרות מאחר והם מודלקות ומלאות בחומר רעיל שעלול לפגוע בתהליך ההפריה . לאחר היסוסים רבים והתלבטויות עברתי את הניתוח. בנתיים עברו דירה לאיזור צפון הנגב והנסיעות עד לבלינסון בשביל כל בדיקה ולו הקטנה ביותר הפכו למעמסה קשה. ביקשתי להעביר את התיק שלי לבית החולים סורוקה. העברת התיק ארכה מעל המצופה וכשכבר התחלנו את סדרת הבדיקות מערכת היחסים שלנו עלתה על שירטון וכבר חשבנו לפרק את החבילה ועצרנו את התהליך....לא אלאה אתכן הפרטים הרבים רק אומר שמאז ברוך השם הכל בסדר ואנחנו שוב במרוץ וכבר עשנו טיפול אחד לשא הצליח ועכשיו מאז שקיבלתי את התשובה של בדיקת הדם בה נתבשרתי כי התשובה היא שלילית לאחר כמה ימים קיבלתי ווסת ומאז נדה אין ווסת ורק כאבים מתמשכים ....נתבקשתי לבצע בדיקות דם ביום השלישי של הווסת ורק אחר כך אוכל להמשיך עם הטיפולים ואני עדיין מחכה כשהתקשרתי ליחידה לשאול מה עליי לעשות אמרו לי לכי לרופא מטפל ואני , אין לי עדיין רופא שטני סומכת עליו באזור הזה ולן אני שואלת אתכן אם מישהי מכירה רופא טוב ואנושי באזור נתיבות , שדרות או אשקלון אני אשמח לקבל פרטים... מצטערת על אורך ההודעה קצת נסחפתי....הייתי צריכה לספר למישהו מישהו שמבין את הייסורים האלו.... ל.
