מחפשת קצת תשובות....
חברה טובה שלי, בחורה צעירה בת 26, מקסימה ויפה, התחתנה ב25.9.05, והתאלמנה ב28.9.05. כן, לא התבלבלתי בתאריכים, היא התאלמנה 3 ימים אחרי החתונה. המקרה הזה זעזע את כולנו, אנחנו החברים שרקדנו איתה בהלוויה ואחרי 3 ימים בלבד היינו צריכים לשבת ולנסות לנחם אותה, וכמובן שבמיוחד אותה, לעבור ממצב של להיות על גג העולם למצב של (כפי שהיא הגדירה) - גיהנום. סיפרתי לה על הפורום הזה, והיא מאוד התעניינה, הבעיה היא שאין לה מחשב, אז הייתי רוצה לשאול אתכם, ואם תוכלו להגיב ואני אמסור לה את התשובות. איך אפשר לעמוד על הרגליים אחרי מקרה כזה?? היא פתאום צריכה לחזור לבית של ההורים בגלל שהיא לא יכולה להישאר בבית המשותף שלהם. קשה לה, קשה לה גם לחשוב מה יהיה הלאה, קשה לה לחשוב על זה שהיא צריכה עכשיו להתחיל לחפש דירה חדשה ולהתחיל להעביר את כל הדברים שלה אליה בלי הדברים שלו, קשה לה לישון בלילה בלי החיבוק שלו, קשה לה לעבור את כל החגים האלה שהם תכננו לבלות אותם ביחד - לבד. איך אפשר פתאום, ב"בום" כזה, להישאר עם חלל גדול כל כך בלב? איך אפשר פתאום, ב,בום" כזה, להיזרק שוב למעגל הפנויים-פנויות? היא שואלת אותי את השאלות האלה, ואין לי מענה. היא מפחדת מהרגע שבו יגיעו כל התמונות מהחתונה והיא תצטרך לראות אותם ביום המאושר ביותר בחייהם, לראות אותו כל כך מאושר וקורן ולדעת שהוא לא איתה יותר, שכל החלומות שהם רקמו ביחד - התנפצו. היא מספרת שהיא מנסה לחלום עליו, ולא מצליחה. היא סיפרה לי הבוקר שהיא סופסוף הצליחה לחלום עליו, אבל בחלום הוא בא לחבק אותה וכל פעם משהו אחר הפריע להם, עד שהיא התעוררה בלי לקבל ממנו את החיבוק, אפילו לא בחלום. אני פונה אליכם, למרות שאני כמעט בטוחה שאין תשובות ברורות לשאלות האלו. אני מקווה שאולי תוכלו לעזור לה או להקל עליה בכל זאת בצורה כל שהיא. תודה.
חברה טובה שלי, בחורה צעירה בת 26, מקסימה ויפה, התחתנה ב25.9.05, והתאלמנה ב28.9.05. כן, לא התבלבלתי בתאריכים, היא התאלמנה 3 ימים אחרי החתונה. המקרה הזה זעזע את כולנו, אנחנו החברים שרקדנו איתה בהלוויה ואחרי 3 ימים בלבד היינו צריכים לשבת ולנסות לנחם אותה, וכמובן שבמיוחד אותה, לעבור ממצב של להיות על גג העולם למצב של (כפי שהיא הגדירה) - גיהנום. סיפרתי לה על הפורום הזה, והיא מאוד התעניינה, הבעיה היא שאין לה מחשב, אז הייתי רוצה לשאול אתכם, ואם תוכלו להגיב ואני אמסור לה את התשובות. איך אפשר לעמוד על הרגליים אחרי מקרה כזה?? היא פתאום צריכה לחזור לבית של ההורים בגלל שהיא לא יכולה להישאר בבית המשותף שלהם. קשה לה, קשה לה גם לחשוב מה יהיה הלאה, קשה לה לחשוב על זה שהיא צריכה עכשיו להתחיל לחפש דירה חדשה ולהתחיל להעביר את כל הדברים שלה אליה בלי הדברים שלו, קשה לה לישון בלילה בלי החיבוק שלו, קשה לה לעבור את כל החגים האלה שהם תכננו לבלות אותם ביחד - לבד. איך אפשר פתאום, ב"בום" כזה, להישאר עם חלל גדול כל כך בלב? איך אפשר פתאום, ב,בום" כזה, להיזרק שוב למעגל הפנויים-פנויות? היא שואלת אותי את השאלות האלה, ואין לי מענה. היא מפחדת מהרגע שבו יגיעו כל התמונות מהחתונה והיא תצטרך לראות אותם ביום המאושר ביותר בחייהם, לראות אותו כל כך מאושר וקורן ולדעת שהוא לא איתה יותר, שכל החלומות שהם רקמו ביחד - התנפצו. היא מספרת שהיא מנסה לחלום עליו, ולא מצליחה. היא סיפרה לי הבוקר שהיא סופסוף הצליחה לחלום עליו, אבל בחלום הוא בא לחבק אותה וכל פעם משהו אחר הפריע להם, עד שהיא התעוררה בלי לקבל ממנו את החיבוק, אפילו לא בחלום. אני פונה אליכם, למרות שאני כמעט בטוחה שאין תשובות ברורות לשאלות האלו. אני מקווה שאולי תוכלו לעזור לה או להקל עליה בכל זאת בצורה כל שהיא. תודה.