אני מבין מאיפה השיפוטיות...../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif:[
בעבר הלא רחוק הורים הבינו וידעו כי "חוסך שבטו שונא בנו". ענישה פיזית נחשבה לא רק למוצדקת אלה גם לחשובה. אי שימוש במכות כאמצעי על ידי ההורים אפילו נחשב לגרימת נזק לילד. השאלה היא לא האם הרצון של האימא הוא טובת בנה.. השאלה היא מה הן התוצאות של הדרך בא היא פועלת.. אני מציע לאימא ולכל אחד שחושב על אשפוז כאופציה, לנסות בכל דרך להיכנס ולבקר במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי (בית משוגעים) אשפוז שלא מרצון מגיע למחלקה סגורה, ומי שלא מכיר ולא ראה מה קורה במחלקות מהסוג הזה הוא היחידי שמסוגל לחשוב, שבן שלו שמסתובב עם בטלנים , או בטלן בעצמו מתאים למקום שכזה. קודם כל, כל אדם וכל סביבה מחוץ לבית חולים,היא עדיפה על חברת האנשים בבית חולים פסיכיאטרי ועל סביבתו. באשפוזים שלי ביליתי זמן יקר בניסיונות להימנע מלחטוף מכות מחד, ומלהיקשר 10 שעות רצופות למיטה מאידך. שני שקרים המופצים על ידי הפסיכיאטריה הן.. אחד:, כי התרופות המודרניות הם כמעט ללא תופעות לוואי ואין חשש לקבל אותן. למעשה השפעת התרופות היא הרסנית, אדם שהיום מסוגל לשבת בשקט שעות ולקרוא ספרים או לראות טלוויזיה לא יהיה מסוגל לשבת 5 דקות בשקט תחת הלידול, או עירני תחת זיפרקסה. למרות קיומן של תרופות מודרניות , הרופאים יתחילו קודם כל עם תרופות מהזן הקודם, תרופות שהם הסיבה למראה המוזר (לפעמים מעוות) של "פגועי הנפש". אני לא מכיר אדם שמקבל הלידול לדוגמה ומסוגל יחד עם תרופה זו או אחרות דומות, ללמוד לדוגמא באוניברסיטה. ניסיון לעצור התדרדרות על ידי מתן תרופות לאדם מתפקד גם עם התפקוד הוא לא במשגרות מקובלות (מסוגל שעות לקרוא ספרים, לצאת עם חברים, לבלות) זה לתת תרופה שלא לצורך ובסופו של דבר לקחת ממנו גם את היכולת התפקודית הזו. שקר שני הוא: כי בתי החולים הפסיכיאטרים הם לא כמו מה שהיה פעם, כי היום הטיפול הוא מודרני ורחוק ממה שמתואר בסרטים. מניסיון אישי ושל אחרים על המצב הנוכחי, בתי המשוגעים בארץ הם אף גרועים מהמתואר בסרטים, לדוגמא: בסרט נערה בהפרעה אומרת האחות לסוזנה כי היא נמצאת בבית חולים שהוא מחלקה חמישה כוכבים, ולמרות שהמקום ההוא תואר כאיום למדי, אני ואחרים יודעים כי בהשוואה אליו, בתי החולים בארץ היו מקבלים אפס כוכבים ואם היה אפשר אפילו פחות מזה. אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי ובמיוחד במחלקה סגורה ושלא לדבר על מתוך כפייה , יוצר טראומה כל כך קשה , שרוב רובם של המתנסים בה לא מצליחים להשתקם ממנה. ברוב המקרים גם אנשים בריאים שאושפזו בטעות עוברים תהליך של מימסוד , institutionalization תהליך אשר הופך אותם גם בעיני החברה וגם בעיני עצמם לבעלי זהות אחת, זהות של חולים , אנשים דפוקים שמתאימים למוסד לחולי נפש . נקודה . הביקורת מדברת על בורות וחוסר ידע לגבי דרכי טיפול יעילות , ומתוך כוונות טובות להצלה בחירת כיוונים שהורסים והרסו אנשים רבים. אני כאן רוצה להזכיר כי , אנשים אובדניים מצליחים להתאבד גם במחלקות סגורות וגם תחת השפעת תרופות, בתי החולים לא באמת מצילים חיים... אולי כשאתה קשור 10 שעות ויותר למיטה אתה לא מסוגל לחתוך לעצמך את הוורידים, אבל אחרי 10 דקות בלבד קשור למיטה, ואתה מבקש לתלות את עצמך.,(גם עם לא רצית בכך לפני זה) בבית חולים, לא ממש דואגים לך, תבקשי נייר טואלט תצא לך הנשמה עד שמישהו ייתן לך קצת, רופא ידבר איתך פעם , לפעמים פעמיים בשבוע, בקבוצת בוקר תקשיבי איך כולם מספרים שהם לא צריכים להיות כאן(מה שבאמת נכון) , ורוב היום וגם בלילה תשמרי על עצמך מלהסתבך במכות (שזה מראה שכיח לחלוטין שם), שלא לדבר על זה שיגנבו לך את הטלקרד את הנעליים את הבגדים שלך, האחים יעבירו ביקורת על גודל הזין שלך במקלחת ויצחקו עליך ועל הנוספים שמתקלחים באותו רגע איתך באותה המקלחת ,תרגישי צריבה ותגלי שמישהו כיבה עליך סיגריה, בכלל תחנקי מהעשן כי כולם מעשנים שם בשרשרת, אחר כך יבקשו ממך לנקות את הרציפה מהבדלים בטענה שלעבוד קצת יועיל לך... ועוד ועוד ועוד.... לפני שאת ממשיכה להאמין שאשפוז יכול לעזור לך במשהו, לכי תבקרי ותראי מה קורה במחלקות סגורות, אחר כך תחליטי אם המקום והטיפוסים האלימים שמסתובבים שם לכל כיוון אפשרי בלי שום סדר , באמת טובים לבן שלך.
