מחפשת עצה...
אני בחורה בת 25, שנמצאת במצב שלא הכרתי עד עכשיו.... למרות הנסיון הלא קטן שצברתי בגילי "הזעום" הכרתי בחור לפני כמה שנים, במסגרת העבודה, היה ביננו חיבור מיידי. בלי משיכה מינית, בלי רצון לקשר רומנטי. השיחות שלנו התנהלו שעות על גבי שעות, נגענו בנושאים עמוקים.. לא סתם העברנו את הזמן.. עוד אז הבחור התוודה על כך שהוא מעולם לא הרגיש אהבה, ושהוא מפחד ממחוייבות.. אז לא ייחסתי לזה חשיבות יתרה. מאז נשארנו חברים מאד טובים, למרות שלתקופה ארוכה אוקיינוס הפריד בינינו. תמיד דאגנו לעדכן ולהתעדכן.. לאחר זמן רב שלא התראינו, פגשתי אותו וראיתי אותו באור שונה.. הוא היה נראה לי גבר מאד מושך.. ונדלקתי עליו (מאוחר יותר, התאהבתי). הוא, מבלי לדעת את רגשותיי, התוודה וסיפר שכשהוא ראה אותי בפעם הראשונה, היה לו ניצוץ קל. הפגישות שלנו הפכו להיות מ"ידידותיות" ל"מיניות"... עקב המשיכה שנוצרה בינינו, אחרי כמה מפגשים כאלו, ניהלנו סוג של שיחה של "יחסינו לאן".. הבחור אמר לי שהוא אינו מעוניין בקשר רציני, ושיש לו מחסומים רגשיים. עכשיו.. א. אני לא נדלקת על גברים בקלות.. אני ידועה כאחת הקשות. ב. גם אם נדלקתי על ידיד, אני יורדת מזה לחלוטין כי זה טאבו בשבילי.. ידידים זה ידידים, ואסור לחלל ג. אין מצב, לעולם לא, אף פעם, שאני אהיה עם גבר בקשר מיני עמוק, מבלי שזה כרוך ברצון לקשר רומנטי. הבחור הזה שבר לי את כל הסעיפים האלו. אני נפגשת איתו, ושוכבת איתו... אני מודעת לעובדה שהוא לא רוצה קשר רציני, אבל אני רואה בהתנהגות שלו תסמינים של רגש.... הוא כן מתקשר ודואג, אנחנו מדברים כל יום, הוא מפתיע אותי ואוסף אותי ממקומות רחוקים - בידיעה מוחלטת שאנחנו לא נשכב באותו יום, והוא אומר שהוא מתגעגע... עכשיו.. אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד- לא אכפת לי שהוא לא קורא לקשר שלנו "חברים"... כי אם זה נראה כמו ברווז, מרגיש כמו ברווז.. מבחינתי אפשר לקרוא לזה גם חתול... אבל עדיין זה יהיה ברווז מצד שני- המצב דיי "תקוע" באותה מתכונת כבר כמה חודשים, ואני יודעת שאין עתיד ממשי ורציני לקשר הזה.. מה אני עושה?? לחתוך איתו? להמשיך איתו ולראות מה קורה הלאה? אשמח לשמוע עצות ודעות.. כי אני מבולבלת מדיי ומעורבת רגשית יותר מדיי בשביל לבצע החלטה חכמה, לפה או לשם... תודה וחג שמח
אני בחורה בת 25, שנמצאת במצב שלא הכרתי עד עכשיו.... למרות הנסיון הלא קטן שצברתי בגילי "הזעום" הכרתי בחור לפני כמה שנים, במסגרת העבודה, היה ביננו חיבור מיידי. בלי משיכה מינית, בלי רצון לקשר רומנטי. השיחות שלנו התנהלו שעות על גבי שעות, נגענו בנושאים עמוקים.. לא סתם העברנו את הזמן.. עוד אז הבחור התוודה על כך שהוא מעולם לא הרגיש אהבה, ושהוא מפחד ממחוייבות.. אז לא ייחסתי לזה חשיבות יתרה. מאז נשארנו חברים מאד טובים, למרות שלתקופה ארוכה אוקיינוס הפריד בינינו. תמיד דאגנו לעדכן ולהתעדכן.. לאחר זמן רב שלא התראינו, פגשתי אותו וראיתי אותו באור שונה.. הוא היה נראה לי גבר מאד מושך.. ונדלקתי עליו (מאוחר יותר, התאהבתי). הוא, מבלי לדעת את רגשותיי, התוודה וסיפר שכשהוא ראה אותי בפעם הראשונה, היה לו ניצוץ קל. הפגישות שלנו הפכו להיות מ"ידידותיות" ל"מיניות"... עקב המשיכה שנוצרה בינינו, אחרי כמה מפגשים כאלו, ניהלנו סוג של שיחה של "יחסינו לאן".. הבחור אמר לי שהוא אינו מעוניין בקשר רציני, ושיש לו מחסומים רגשיים. עכשיו.. א. אני לא נדלקת על גברים בקלות.. אני ידועה כאחת הקשות. ב. גם אם נדלקתי על ידיד, אני יורדת מזה לחלוטין כי זה טאבו בשבילי.. ידידים זה ידידים, ואסור לחלל ג. אין מצב, לעולם לא, אף פעם, שאני אהיה עם גבר בקשר מיני עמוק, מבלי שזה כרוך ברצון לקשר רומנטי. הבחור הזה שבר לי את כל הסעיפים האלו. אני נפגשת איתו, ושוכבת איתו... אני מודעת לעובדה שהוא לא רוצה קשר רציני, אבל אני רואה בהתנהגות שלו תסמינים של רגש.... הוא כן מתקשר ודואג, אנחנו מדברים כל יום, הוא מפתיע אותי ואוסף אותי ממקומות רחוקים - בידיעה מוחלטת שאנחנו לא נשכב באותו יום, והוא אומר שהוא מתגעגע... עכשיו.. אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד- לא אכפת לי שהוא לא קורא לקשר שלנו "חברים"... כי אם זה נראה כמו ברווז, מרגיש כמו ברווז.. מבחינתי אפשר לקרוא לזה גם חתול... אבל עדיין זה יהיה ברווז מצד שני- המצב דיי "תקוע" באותה מתכונת כבר כמה חודשים, ואני יודעת שאין עתיד ממשי ורציני לקשר הזה.. מה אני עושה?? לחתוך איתו? להמשיך איתו ולראות מה קורה הלאה? אשמח לשמוע עצות ודעות.. כי אני מבולבלת מדיי ומעורבת רגשית יותר מדיי בשביל לבצע החלטה חכמה, לפה או לשם... תודה וחג שמח