כולנו, כולנו
אני עכשיו סיימתי את "וולפי ואופי השטרודלים" שהיה הפתעה ענקית, ממש מצוין. עוד טובים שאני מתמודד עמם עכשיו - ברונו שולץ וחנויות הקינמון, מצוין, חי ועשיר. עכשיו התחלתי את כפרה של מקיואן והוא מסתמן כמבטיח מאד. אבל רשמים ממנו - בסוף. באגף העיון סיימתי סוף סוף את מצעד האיוולת של ברברה טוכמן וזה ספר מצויין, אם כי אני מוכרח להודות שההקדמה מספקת להבנת הנקודות העיקריות שבו. מהעבר הרחוק יותר - סיפור על אהבה וחושך, החדש של עוז - הוא יצירת מופת. למרות שיש הטוענים שהוא ארוך מדי - לא הייתי מוריד ממנו מילה. עוד עברי מעולה - חמסין וציפורים משוגעות של אביגור רותם. יער נורווגי - קל יחסית ומהנה ואם אני לא טועה המחבר שלו הוציא את "אנדרגראונג" - חצי תיעודי על אסון הרכבת התחתית ביפן, פיגוע של המחתרת היפנית ששמה פרח מזכרוני עתה - והוא מטלטל ומרתק, וגם ממנו נהניתי לא מזמן. קלאסיקה - אני שב וחוזר אל הרוסים והמזרח אירופאים אהובי ליבי - בולגקוב עם השטן במוסקבה, דוטוייבסקי עם החטא ועונשו, גוגול וסיפוריו הקצרים המופלאים וקפקא, שעתה אני שב ומתענג על המשפט שלו. נפלא. ואי אפשר בלי להוסיף את מאהבי האחרון, שעושה לי את זה בימים אלה - ניטשה, שגם נמצא בהר הספרים שליד מיטתי עם "זרתוסטרא" הקשה והמאתגר, לאחר שהתרשמתי עמוקות מספר המסות שלו "על הטוב והורע ולגניאולוגיה של המוסר" שהוא קל ונהיר הרבה יותר מכפי שבד"כ נותנים לו... נראה לי שזהו לבנתיים.
