אל תתבייש
אלו לא מושגים, אלו אנשים. מורים רוחניים, שחוו הארה כזו או אחרת תוך שימוש בשיטות כאלה או אחרות, וניסו להנחיל את שיטותיהם לקהל המאמינים שלהם, שאץ רץ לנסות ולהעריץ, בעיקר בגלל שאין להם משהו טוב יותר לעשות. מעטים האנשים שחוו הארה אמיתית, לעניות דעתי, ועוד יותר מעטים מבינהם הם אלה שיוכלו ללמד שיטות אלה לאחרים. הדרך אל העושר, כך נראה, אינה חוצה מקומות הומים באנשים לבושים לבן שמדברים בקול שקט ומבטם ריק. ראיתי רוחניות, הייתי במנזר טיבטי, אני מדבר מנסיון. אושר זה לא כ"כ פשוט. הייתי בהרצאה של שי טובלי, מחבר הספר שהזכרתי. הוא איש פשטני ולא משכיל, מעבר לידע הרב שלו על הנושא הספציפי. מיסטיקה מעבר לספרו הוא לא מכיר. עם זה אין לי בעיה - שידבר כמה שהוא רוצה על החוויות האישיות שלו, ועל ההארה שהוא חושב שהוא חווה, אבל הוא גם איש שחצן ולא נעים, שיודע שאין אף דרך נכונה אל האושר חוץ משלו. אני לא יכול להאמין לו, אני לא יכול לקבל את זה, ולכן הספר שלו הוא לא קביל בעיני - אוסף של פרטים חסרי משמעות פרקטית. גם את תורתו של טיוהר ואת עדת מאמיניו יצא לי להכיר. באמת שאני לא מבין את הגליק. ניסיתי ללבוש לבן, עשיתי מדיטציה במקדשים טיבטיים. זה עשה לי טוב, אני מודה, אבל האושר לא מגיע בנגיעת יד המורה על מצח התלמיד הלבוש לבן והמייבב. אושר נמצא גם בכאב של החיים, ושי טובלי לא מבין את זה. אל תתבייש - קל יותר להגיע אל האושר דרך עצמך ולא דרך שרלטנים מורמים מעם.