אני לא יודע איפה יש את הגרסה הרשמית
אבל אני עשיתי על זה פעם פעולה ככה שאני זוכר בערך - "ציון היה תלמיד לא מוכשר במיוחד, הוא היה הילד הכי נחמד בחבר'ה שלו ותיד אם מישהו היה זקוק לאיזה מילה טובה/חיבוק/שלום נחמד כזה בבוקר הוא היה הולך לציון אבל הוא היה כל כך גרוע בלימודים שתמיד המורים שלו אמרו שלא יצא ממנו כלום. מה לעשות והמורים של ציון צדקו בהערכתם וציון יצא בלי תעודת בגרות, שנים שציון חיפש איזה מפעל לעבוד בו או חברה שתוכל להעסיק אותו. יום אחד הזדמן לו להגיע למפעל הבשרים הידוע "סטייקיהו". המפעל היה מפעל גדול ומצליח וציון שהיה חביב מהרגיל בראיון הכניסה, התקבל לעבוד כמתפעל המקררים שבאגף הבשרים. התפקיד של ציון היה להגיע כל יום לעבודה בשבע בבוקר בשיא הלחץ ביחד עם כל שאר מאות העובדים של המפעל ולדאוג לכך שהמקררים ימשיכו לעבוד בצורה תקינה. כל בוקר ציון היה קם בשש בבוקר, מתפלל, מצחצח שינים, אוכל איזה משהו ונוסע למפעל שהיה לא רחוק מהבית שלו. הוא היה מגיע למפעל בשבע ודקה ביחד עם עוד מאות אנשים וחותם על כרטיס כניסה, אומר בצורה אדיבה ויפה "שלום ובוקר טוב" לשומר שבכניסה למפעל והולך לעבוד. אחרי כל העבודה ציון היה יוצא בשעה חמש בצהריים אחרי מניין מנחה בבית כנסת שבמפעל לוקח את התיק שלו אומר לשומר "להתראות ועורב טוב" והולך הביתה. יאחרי כמה שנים ציון שם לב שהוא היחיד שאומר בוקר טוב לשומר שבכניסה ושבכלל כל שאר העובדים לא מתייחסים אליו בכלל. כהרגלו ציון היה אדם משקיע ואדיב ונתן את כל מרצו בעבודה שלה הוא התמסר כל כך כל השנים האלו. יום אחד בא מנהל המפעל לנעול את שערי המפעל כרגיל בשעה חמש וחצי. המנהל בא לשומר ושאל אותו כרגיל "האם כולם יצאו מהמפעל?" השומר חשב קצת וענה לו שכן. "רגע!" אמר השומר המנהל הוציא את המפתח ובא לשומר "מה קרה? נשאר שם מישהו?" "נראה לי שכן" אמר השומר "מי נשאר שם? אני צריך לדעת את שמו כדי שאני אוכל לבדוק במלאי חתימות הכרטיסים" "נראה לי ציון, זה הנחמד שאומר שלום כל יום" "נראה לך? אתה בטוח" "אממממ, לא לגמרי, אבל אני לא זוכר שהוא בא אלי להגיד לי ערב טוב כמו בכל יום" אמר השומר בוא ניגש ונחפש אותו השומר והמנהל הלכו וחיפשו בכל המפעל וכשהגיעו לאזור המקררים שמעו קריאות חלושות מתוך המקרר השומר פתח את הדלת ושניהם נדהמו לגלות את ציון קפוא וגוסס שוכב על רצפת המקרר "ננעלתי מבפנים" הוא אמר להם וכך הם הוציאו אותו מהמקרר וככה ציון ניצל בעזרת ערכה של אמרית "שלום"