מחפשת מילה...

מחפשת מילה... ../images/Emo9.gif

היי לכולם, אני מחפשת מילה שנדמה לי ששמעתי בעבר, אבל "בורחת" ממני. למען האמת זו מילה עם בסיס יותר לועזי מעברי, אבל אני מקווה שבכל זאת מישהו כאן יוכל לעזור. אני יודעת שאדם ששופט דברים מנקוטת מבט אתנית הוא אתנוצנטרי, ואדם מרוכז בעצמו הוא אגוצנטרי, וכך הלאה. זכור לי במעורפל שיש מונח (המכיל את ה"צנטרי")
שמתאר אדם שרואה הכל מנקודת מבט לפיה האנושות, בני האדם, הם המרכז של הכל. אבל אני פשוט לא מצליחה להזכר. האם מישהו מכיר מונח כזה? תודה...
 
לשם השעשוע

ידועים לי כללי התעתיק שלפיהם כתבת. האם באמת יש חשיבות לכללים אלה כשכותבים באותיות עבריות מלים זרות? אם תאמר th = תו רפה (נניח כמו באנגלית) אז למה לא אנתרופוצנתּרי? מצד שני, בעברית של היום אין הבחנה בין ת רפויה לדגושה. מצד שלישי, לפי איזה משפות אירופה תתעתק? ברובן אין הבדל בבטוי T או TH. ויש עוד צד, בשפות אירופיות אין בכלל מקבילה לטית השמית. ועכשיו לשעשוע. למה לא לכתוב אנטרופוצנתרי? והרי נימוקים משכנעים. יונית היא מקור שתי המלים מהן מורכבת הנ"ל. ανθρωπο היא מעין סמיכות של "אדם" ו center באה מיונית κεντρον עכשיו ברור שטתא היונית, גם לפי מקומה בא"ב וגם לפי צורתה (השווה כתב דעץ)היא יורשתה של טית השמית ותאו היונית היא יורשתה של תו השמית. אז מה?|אנטרופוצנתרי?
 

learned hand

New member
יכול להיות

אבל כאשר התקבעו כללים ביחס לתעתיק משפות זרות לעברית, אולי צריך לדבוק בהם לאורך כל הדרך. אם לא, מחר נכתוב מטמתיקה וזה יהיה בסדר. ואם תאמר שיש מילים שכבר רגילים לכתוב אותם כך ולא אחרת, אז מדוע לא לדבוק באותם הכללים גם למילים שטרם התקבעו?
 

mucool2

New member
ואם כבר...

האות κ (קאפה) מקורה ב-כ' העברית (או הפיניקית), ולכן: אנטרופוכנתרי
 
../images/Emo6.gif זה רעיון וזה רעיון...

אבל יש גם צד רציני, איך בטאו הרומאים את העיצור שנכתב C ? הרי אנחנו מחקים את הצורה האנגלית-צרפתית (כמו S) או הגרמנית (כמו צ). [אתנחתא לסיפור ישן: בן גוריון אהב להתהדר בציטוטים מהקלסיקונים. יום אחד נאם בכנסת והזכיר את ציצרו. יוסף שפרינצק שהיה יושב ראש הכנסת העיר לו: קיקרו. ענה לו בן גוריון: תודה אדון שפרינקק]. אז אם הרומאים העתיקו כפא ל C ומלה לטינית CENSUS עברה לעברית "קנס" (כנראה דרך היונית), זה אומר שהרומאים באמת בטאו ק?
 

mucool2

New member
התיאוריה שלי היא

שבמקומות מסוימים ביטאו את C כ-ק, ובאחרים כ-צ' (CH) או צ (TS). ההגייה הייתה תלויה גם בתנועה שאחרי ה-C (סביר ש-CI ו-CE נהגו כ-צ'/צ יותר מאשר ק).
 
למעלה