מלחמה ושלום במפה הפוליטית
אני נמצא שמאלה ´אפילו´ יותר מ´אסון´ אוסלו, ואני מתנגד נחרצות להגדרתי כחלק ממחנה השלום. אין מחנה שלום כפי שאין מחנה מלחמה, וגם קריאות ברורות וישירות של תמיכה במלחמה לא מעידות על קיומו של מחנה כזה, מכיוון שתכלית הקריאות היא בהחלט לא המלחמה לכשעצמה. קיימת בישראל תפיסה נפוצה שמציבה את האלימות הישראלית כלפי הרשות והעם הפלסטיני כאקט של הגנה עצמית ואף תנאי הכרחי לקיומו של שלום כלשהו, לכשיבוא, אם יבוא - וזה מובן ולגיטימי. אני רחוק מהסכמה עם עמדה זו, אבל למונח ´מחנה מלחמה´ ניחוח של דה-לגיטימציה מחשבתית ובריחה מהתמודדות עם העמדה, וזה שלילי בעיני.
