מחמם את הלב!

[גונן בצר]

מחמם את הלב!

אתלטיקה בגליל העליון
http://www.youtube.com/watch?v=RR84ahBY95I&feature=player_embedded

 

[zooh]

איזה כיף לראות מחזיק אצבעות.

 

[בני ילד רע]

איפה נמצא מסלול האתלטיקה הזה ומה אורכו?

כל הכבוד למשוגעי האתלטיקה בצפון הרחוק

 

[Distance runner1]

המסלול הרעוע (ללא משטח) הוא בכפר בלום

 

[אלכס ד1]

בסרט מוצגים שני מסלולים

האחד, בו רואים את שי מאמן את האתלטים הצעירים, נמצא בכפר בלום. האצטדיון השני (בו נראה מיכאל יחד עם שני האתלטים) נמצא במכללת אוהלו שבקצרין. היקפו הוא בן 300 מטר והוא סינטטי.
אחת הבשורות המשמחות ביותר לאתלטיקה ולספורט הישראלי, בפרט.

 

[יוסי וסרמן]

כל הכבוד ליוזמה הברוכה שיהיה בהצלחה!!

 

[shohat]

פנטסטי!

התרגשתי לצפות בכתבה. הנכונות לעשות וליצור מציאות אחרת.
כל הכבוד ובהצלחה רבה!

 

[iaa]

האיגוד מקווה שגם המסלול בבלום ישודרג

תלוי ברצון הרשות המקומית.
במסלול בכפר בלום גדלו חלק מבכירי האתלטים הישראלים בעבר.
בהצלחה לקבוצה שכבר מרשמה בתחילת העונה לאיגוד.
ואולי גם מרוץ גלילי עליון יחזור בעתיד לנוף המרוצים.

 

[ניתאי שטיין]

בכרמיאל היה מסלול אתלטיקה

שכיום מכוסה באבנים, והמתחם כצפוי משמש לאימוני קבוצות כדורגל.
אני בטוח שזה הפסד גדול לאתלטיקה הישראלית, בין היתר בזכות האוכלוסייה הרוסית הגדולה שם.

 

[goldbu1]

המסלול בכפר בלום עתיר היסטוריית אתלטיקה

הוא זכה לפני יותר מ-40 שנה לראות תחרות בינלאומית ברמה מרשימה, כולל השתתפותה של מי שתוך שנה היתה עתידה להיות אחת מתריסר (!) נשים אשר במהלך מינכן 1972 רצו מהר משיא העולם טרם המשחקים בריצת 1500 מטרים (שיא שנשבר בכל אחד מסיבובי הריצה, תוך שיפור של כחמש שניות תמימות בסופו של דבר) ופינליסטית באותו מרחק במונטראל 1976. אלן היתה נשואה הן למדליסט האולימפי ממונטראל 1976 פול-היינץ וולמן והן ליריבו המושבע, לימים הרופא ד"ר תומס ווסינהאגה, אחד מהבודדים ששברו שיא עולם לגברים במרחק זה בריצה בה לא ניצחו (נשואה ל/שניהם לא בו-זמנית..התגרשה מהאחד ונישאה לשני...). אלן בת 64 היום ואם זכרוני מדויק, השתתפה בארצנו פעמיים באימונים ותחרויות.

 

[goldbu1]

מרוב פרטים שכחתי לציין את שמה!

אלן טיטל (אז)-וולמן- ווסניהאגה...קטנה ומאוד מהירה.

 

[אלכס ד1]

למה לא התייצבה לגמר במינכן?

 

[goldbu1]

למיטב זכרוני פציעה

 

[אלכס ד1]

תודה

נראה כי התקיימו באותה התקופה קשרים טובים בין התאחדות האתלטיקה הישראלית (הועדה לאתלטיקה, כפי שנקראה אז, לא?) לבין מקבילתה המערב גרמנית. מלבד השתתפותה של טיטל בתחרויות שונות בארץ, הופיעה במשחקי הפועל, שנה לפני שתזכה בזהב ברוחק במינכן, גם היידי רוזנדהאל, שהגיעה שניה לשחמורוב ב-100 מטר (האם גם טיטל השתתפה שם?). גם מעט מאוחר יותר, עם ארגון מרתון טבריה, הגיעו רצים גרמנים, ודרנבאכר התכבד בזכיה במירוץ הראשון. פטריץ אילג, מטובי רצי המכשולים באירופה ואלוף העולם הראשון במקצוע, השתתף בהקפת התבור בסוף שנות השבעים. מלבד הגרמנים, הופיעו גם אתלטים אפריקאים מעולים. באותם משחקי הפועל ב-71, נטלו גם חלק קיפצ'וגה קיינו, מירוץ איפטר וג'והן אקי בואה. ממו וולדה ונפתלי טמו (לא בטוח באשר לאחרון) השתתפו בהקפת התבור.

לא נראה שאתלטים בסדר גודל כזה עתידים לפקוד בקרוב את ארצנו (למעט אירועים יוצאי דופן כמו גביע אירופה בזריקות לפני כשבע שנים, הופעות של ג'ונתן אדוארדס ופרנקי פרדריקס לפני כעשור וכמובן אלכס אברבוך, שתמיד נמצא כאן). הגיאוגרפיה של התחרויות התרחבה מאוד מאז, ועמה גם הפרסים הכספיים שמוצעים בחלקים מסוימים בעולם. ירידת קרנם של משחקי הפועל, והפיכת "אליפות הפועל" באתלטיקה לתחרות מאוד קטנה, לא תורמים אף הם לשגשוג הענף.