מחלת הנפש הנוראית שמשנה את מבנה המוח

[Igal Leikin]

מחלת הנפש הנוראית שמשנה את מבנה המוח

אתר ללא מטרות רווח שמעניק כלים וידע לאושר מיידי!

פסיכולוגיה פשוטה
לא רק מבחינה נפשית. מחקר חדש שופך אור על הפגיעה הפיזית- מוחית, של הדיכאון.

http://www.simplepsy.co.il/interesting-facts/depression-affects-brain-structure/

 

[יורם צדיק]

הביטוי מחלת נפש אינו מקובל

הביטוי מחלת נפש נוצר כיישום של מודל המחלה מהתחום הגופני אל התחום הפסיכיאטרי.
בשיטת האיבחון של הפסיכיאטרים האמריקאיים מדובר על "הפרעה" ולא על מחלה
הספר של האבחנות נקרא DSM ובשנים האחרונות יצאה הגרסה החמישית (DSM5) ובו כל הבעיות הפסיכיאטריות קרויות Disorder.
המהדורה הראשונה (DSM1) יצאה ב 1952, וכבר אז בחרו להשתמש בהגדרה של dsisorder.
גם בקלסיפיקציה הבינלאומית, ה ICD , מדובר בהפרעות (disorders).

 

[יורם צדיק]

החוקרים עצמם מציינים מגבלות משמעותיות של המחקר

ואביא אותן בהמשך

 

[סופרימו]

מעניין מה הביקורת על המחקר

מתי תפרט אותם?

 

[יורם צדיק]

ב

 

[יורם צדיק]

ביקורת נוספת - השוואה בין ממוצעים

קצת על סטטיסטיקה ובדיקת משמעות בין ממוצעים :
המחקרים עוסקים בהשואה בין ממוצעים.
כאשר מספר הנבדקים גבוה, ייתכן שגם הבדל מועט יקבל מובהקות סטטיסטית.
הנחה בסיסית שרבים אינם מודעים לה - שההשואה בין הממצועים משוה בין שתי תופעות שיש להן נטיה מרכזית
המצב המקובל הוא לחשוב שלתופעה יש צורה של עקומת פעמון
כאשר רוב המקרים מתרכזים קרוב לממוצע.
ההשואה בין הממוצעים אינה מועילה כאשר אין נטיה מרכזית אלא יש שונות גדולה.
למשל ייתכן שבקבוצה אחת יש כמה תוצאות קיצוניות, שמזיזות מאוד את הממוצע, ועלולות להביא להבדל (כאילו מובהק) בין הממוצעים.
לא הצלחתי להגיע למידע על השונות של המדגמים במחקר.
כלומר, ייתכן שכאשר בדקו את מבנה המוח של אנשים דיכאוניים, ייתכן שהיו שם כמה אנשים עם תוצאה קיצונית, שאולי גם לא נובעת מהדיכאון, אלא מסיבות אחרות, ואז מגיעים לאיזו תוצאה סטיסטית מוטעה.

 

[Igal Leikin]

כמו לכל מחקר

שום דבר לא שחור או לבן. לכל מחקר תמיד יהיה הסתייגויות, הערות שולים ומחקרים נגדיים שמרביתם מפריכים לחלוטין את תוצאות המחקר הראשון.

 

[יורם צדיק]

ביקורת מס' 1 (שהחוקרים עצמם העלו)

החוקרים כלל לא נפגשו עם המטופלים שעברו את הבדיקה המוחית, ולא עשו איבחון אם הם אמנם סובלים מדיכאון.
המחקר נעשה על מאגר נתונים שנאסף ברשויות הבריאות בבריטניה, ממקומות שונים , כאשר מי שהכיר את הנבדק ציין אם הוא סובל או סבל מדיכאון

 

[Igal Leikin]

#1

אמת. לכן יש רפרנס מדעי

 

[יורם צדיק]

ביקורת מס' 2 (שהחוקרים עצמם העלו)

הבדיקות לא נעשו על מטופלים דיכאוניים מאושפזים, אלא רק על מטופלים שהיו מטופלים במרפאות, שבזמן שהיו מטופלים במרפאה גם נשלחו לבדיקות.

 

[Igal Leikin]

#2

אמת. לכן יש רפרנס מדעי

 

[יורם צדיק]

ביקורת מס' 3 (שהחוקרים עצמם העלו)

החוקרים לא בדקו את ההשפעה של גיל המטופל כהדיכאון התחיל
ואת ההשפעה של אורך ההפרעה הדיכאונית -
שני משתנים שיש סבירות שמשפיעים, והשפעתם לא נבדקה
0כניראה כחי הנתונים היו חסרים, כיון שכאמור החוקרים השתמשו בנתונים קיימים, ולא שלחו בעצמם את המטופלים לבדיקות המוחיות, לאחר שאיפיינו אותם מבחינת הדיכאון, גיל ההתחלה ואורך ההפרעה.

 

[Igal Leikin]

#3

אמת. לכן יש רפרנס מדעי
&nbsp

 

[יורם צדיק]

ביקורת מס' 4 (שהחוקרים עצמם העלו)

לא נבדקה השפעת טיפול תרופתח וטיפול שיחתי על ממצאי הבדיקה המוחית
(כניראה שוב בגלל שהנתונים לא היו קיימים, אבל החוקרים יכלו אולי לפנות למטופלים, כדי לברר נתונים חשובים אלה - וזה כפי שמסתבר - לא נעשה )

 

[Igal Leikin]

#4

אמת. לכן יש רפרנס מדעי

 

[יורם צדיק]

ביקורת מס' 5

המאמר פורסם בעיתון מקצועי לא מרכזי בתחומי המחקר (דיכאון, בדיקות דימות למוח) .
סביר להניח שאם ממצאי המחקר היו פורצי דרך וחשובים - המאמר היה מתקבל לג'ורנל יותר מרכזי.

 

[Igal Leikin]

#5

אמת

 

[יורם צדיק]

מסקנה סופית שלי

עד שלא ייערך מחקר חוזר, שלא יהיה מבוסס על מאגר בדיקות שנאסף למטרות אחרות, ושכן יהיו בו בדיקות ישירות של הנבדקים לגבי המשתנה המרכזי (דיכאון לעומת לא-דיכאון), ניראה שמדובר בממיצא מעניין, שאין להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת לגבי השפעת דיכאון, ובוודאי לא ברמה של האדם הבודד.

 

[Igal Leikin]

תודה רבה

גם צירוף המילים "מחלת נפש" הוא 'מותר'.
&nbsp
במידה וזה מפריע לך אשנה את זה בשמחה.

 

[יורם צדיק]

בכל מקרה, תודה ל Igal Leikin על הבאת המאמר