מחלת גרייבס

mayush23

New member
מחלת גרייבס../images/Emo101.gif

הרופא איבחן אצלי (אחרי מיפוי ובדיקות דם) את מחלת גרייבס ואני יודעת שרצוי לא למשוך את זה... הוא המליץ ונתן הפנייה לטיפול ביוד (I131) רדיואקטיבי. רציתי לשאול במה כרוך הטיפול הזה כי יש לי בבית ילד בן שנה וקצת וגם מבחינתי מה ההשלכות בכל הנוגע להרגשה כללית וכו'... כמו כן הוא אמר לי שיש אפשרות לטיפול בכדורים במשך שנה וחצי ואז לעצור ולראות מה קורה כשעם הטיפול בכדורים עודף הפעילות בעצם יכול להפסיק ולחזור שוב בעד שעם יוד זה לא כך, עם יוד הוא אמר שזה או מתאזן או הופך לתת פעילות שזה מצב עדיף מעודף פעילות ואם יש תת פעילות ממשיכים עם כדורים (בערך לכל החיים :( ) אז רציתי לשאול איזה טיפול בעצם נחשב עדיף ומה בעצם החסרונות והיתרונות של כל אחד (חוץ מרווח של זמן עם היוד). והאם עם הכדורים אפשר להרות, כי הבנתי שעם היוד אסור במשך חצי שנה לאחר הטיפול וגם הבנתי שהיוד הורס פיזית חלק מהבלוטה וזה נשמע מפחיד ואולי מיותר. תודה תודה תודה מאיה
 
מה בדיוק משך ההמתנה לאנדוקרינולוג

בקופת חולים? חודשיים-שלשלה? מה חסר בסבלנות הזה? אז נכון עניתי אתמול בלילה לשאלה אחת מתוך ה-5 שנשאלו במשך היום ולא עניתי על שלך, אבל אם היית מסתכלת היית רואה שאני לא תמיד עונה באותו יום, אז אנא! OK, למעשה עניתי בזמן האחרון לשאלות ששאלת לכמה נשים. בנושא ההריון כתבתי ליעל גוזלן את עיקרי הדברים. סה"כ האנדוקרינולוג שראה אותך תיאר לך במדויק את האופציות. בארה"ב רוב האנדוקרינולוגים מפנים ישירות לטיפול ביוד (האנדוקרינולוג שלך אמריקאי?), באירופה, ולצורך זה כמו בכדור רגל אנחנו באירופה, מעדיפים לתת צ'נס לטיפול תרופתי קודם. יש גם מצבים בהם אנחנו נרתעים מלתת יוד, למשל אם קיימת מחלת עיניים בולטת במסגרת הגרייבס, אצל מעשנים כבדים. גם טיפול תרופתי יכול להביא לאיזון מהיר, העיניין הוא שממשיכים את הטיפול במינון מופחת למשך שנה וחצי כדי להפחית את הסיכון של חזרת הפעילות יתר. וכן ניתן להרות תחת טיפול תרופתי, ולעיתים קרובות ישנה הטבה משמעותית בפעילות יתר בזמן הריון כך שניתן אפילו להפסיק את הטיפול במהלך ההריון. ההחלטה שלך.
 

mayush23

New member
תודה תודה תודה...ועוד משהו../images/Emo9.gif

קודם כל מצטערת על חוסר הסבלנות פשוט אני נורא לחוצה מכל העניין מאחר ואני אדם בריא בדר"כ ופתאום יש לי בעיה שלא עוברת כמו צינון... דבר שני, ציינת שבמידה ובוחרים לטפל בבעייה ע"י כדורים משך הטיפול הוא שנה וחצי אפילו אם במהלך השנה וחצי הזאת הגעתי לאיזון, וזאת כדי להבטיח בפעילות היתר לא תחזור. השאלה שלי היא האם באמת לאחר טיפול תרופתי פעילות היתר לא יכולה לחזור? האם בעצם בטיפול תרופתי אני לוקחת את הצ'אנס שאולי זה יעבוד וסיימתי עם זה או שזה לא יעבוד (ללא האופציה שפעילות היתר תהפוך לתת פעילות כמו ביוד)? לפי מה שהבנתי מהרופא שלי (ואולי הבנתי לא נכון...) לאחר טיפול ביוד התוצאה לרוב מתחלקת ל-2 : איזון או מעבר לתת פעילות, ואילו בטיפול תרופתי אני "מסתכנת" בזה שפעילות היתר תיעלם במשך הטיפול התרופתי אבל תחזור ברגע שאני אפסיק...האם הבנתי נכון? כמו כן, הבנתי שלאחר טיפול ביוד אסור להרות 3-6 חודשים (לא מומלץ) האם גם בטיפול תרופתי ישנה הגבלה כלשהי? ודבר אחרון אחרון, בתור רופאה עם המון מטופלים...היית אומרת שהתרופות משפיעות מהר בדר"כ או שצריך באמת להמתין שנה וחצי לשיפור? והאם זה חוזר בדר"כ? (פעילות היתר). תודה רבה רבה רבה שוב מאיה
 
הבנת כמעט הכל

שלום מאיה, טיפול ביוד, אם הוא מוצלח, מביא ב-100% מהמקרים לתת פעילות שיכולה להופיע מהר, תוך כמה שבועות, או יכולה לקחת זמן, חודשים עד שנים, עד שתופיע. טיפול בכדורים מאזן את הבלוטה בזמן הנטילה, ובאחוזים משמעותיים יש חזרה של הפעילות יתר ברגע שמפסיקים או זמן מה לאחר ההפסקה, אבל... בחלק מהמקרים הפציינטים נשארים מאוזנים לטווח ארוך ולא סובלים לא מפעילות יתר ולא מתת פעילות. התרופות משפיעות מהר. בד"כ תוך כמה שבועות, ערכי ה-T4 וה-T3 בנורמה. לוקח ל-TSי יותר זמן לחזור לנורמה אבל זה פחות חשוב להרגשה.
 
למעלה