מחזיקה את אמא
צריכה קצת עזרה וייעוץ מכם. לאחרונה קורה יותר ויותר ששירי (שנה ותשעה חודשים) מגלה דאגה כלפי, לוקחת עמדה מטפלת ומחזיקה. אני אדגים קצת: כשאבא יורד איתה במדרגות (קומה שנייה בלי מעלית..) זה בדרך כלל בדהרה של סוס. לפני כמה ימים ביקשה לדהור גם איתי, ואמרתי לה שאני פוחדת להחליק במדרגות ומעדיפה לרדת לאט ובזהירות כשהיא בידיים שלי. מאז, בכל פעם שאנחנו יורדות והיא בידיים שלי, מודיעה ש"שירי מחזיקה את אמא חזק שלא תיפול ותקבל מכה חזקה". ועוד דוגמא, גם היא מהמדרגות
: חוזרים מהגן, אני מחזיקה שקיות (עברנו בדרך בסופר), תיק מהגן, שניים-שלושה מקלות וכמה אבנים מיוחדות שאספנו בדרך, וכמובן את שירקי, אהובת ליבי. כבד לי נורא ואני אומרת לה - שירקילי, בקרוב תצטרכי להתרגל לעלות לבד במדרגות, כבר קצת כבד לי לסחוב הכל ביחד. רק שמעה, מיד מבקשת לרדת ועולה לבד בזחילה (קשה לה לעלות לבד בעמידה, אין מעקה נוח והיא לא אוהבת עם ידיים). ודוגמונת אחרונה: לפני איזה שבועיים קמתי בבוקר ממש חולה - שפעת, כמו כולם. שירי רק שמעה, מיד באה, נתנה לי נשיקה ואמרה "כבר עבר, אמא מרגישה יותר טוב". מאז מבררת לעיתים קרובות אם "אמא בריאה עדיין" (היא די מדהימה מבחינת יכולת ורבלית..). אז היא מקבלת ציון גבוה באמפתיה, אבל אני קצת מודאגת. כל הזמן מרגישה כל כך יציבה ובטוחה בשבילה, לא חושבת שמשדרת רמז של מעורערות ושל צורך להישען עליה, אז לְמה היא מגיבה? לא נראה לי בריא בכלל שהיא תרגיש צריכה לתמוך בי. רוצה לשמוע מכם אם זה נראה לכם בעיה, או שאני סתם עושה עניין (wouldn´t be the first time..). ואם אתם חושבים, כמוני, ששירי לוקחת תפקידים קצת גדולים עליה, אז איך להקל ולהעביר את התחושה שאני חזקה, מכילה, יכולה (ואני באמת מרגישה כזאת)? אודה לכל תגובה
צריכה קצת עזרה וייעוץ מכם. לאחרונה קורה יותר ויותר ששירי (שנה ותשעה חודשים) מגלה דאגה כלפי, לוקחת עמדה מטפלת ומחזיקה. אני אדגים קצת: כשאבא יורד איתה במדרגות (קומה שנייה בלי מעלית..) זה בדרך כלל בדהרה של סוס. לפני כמה ימים ביקשה לדהור גם איתי, ואמרתי לה שאני פוחדת להחליק במדרגות ומעדיפה לרדת לאט ובזהירות כשהיא בידיים שלי. מאז, בכל פעם שאנחנו יורדות והיא בידיים שלי, מודיעה ש"שירי מחזיקה את אמא חזק שלא תיפול ותקבל מכה חזקה". ועוד דוגמא, גם היא מהמדרגות
