לא שיטת שרמן, רק למידה עצמית לרוקן
הייתי במצבך (רק באוסטרליה) ואני מאוד ממליצה על לקחת את הזמן וללמוד בעצמך, מתוך הקשבה לגוף וניסיון.
יש על זה דף ב"באופן טבעי" לרוקן את דף הווסת:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%F8%E5%F7%EF_%E0%FA_%E3%ED_%E4%E5%F1%FA
שיתוף שלי:
בווסת הראשונה פשוט לקחתי את הזמן, הכרזתי על "יום חופש" שבו אהיה בבית ופשוט אשתדל להקשיב לעצמי (בדיוק גם לא היתה לי עבודה אז, אז לא היתה דילמה עם ימי מחלה).
לזהות בדיעבד זה מצוין! זו ההתחלה.
אצלי זו תחושה של דגדוג עדין בנרתיק.
כעיקרון, ללכת לשירותים בדיוק מתי שעולה בך הצורך. כשגרה זה לא מומלץ - ככל הנראה מחליש את רצפת האגן, עדיף לחכות עד שהשלפוחית די מלאה - אבל רק לימי הווסת זה בסדר גמור.
מאוד עזר לי לשתות המון, יותר מהדרוש. לא כמויות גדולות - לקחת אתך בקבוק לכל מקום ולשתות כמה לגימות כל פעם. כשהשלפוחית מלאה יותר, אני מרגישה יותר ברור את הדגדוג שמבשר את בוא הדם.
עוד משהו שמאוד עזר לי זה לכרוע על האסלה - הדם יוצא הרבה יותר בקלות.
ומשהו שקרה לי כשהתחלתי עם כל העניין - החלפתי את התחבושות ההיגייניות ברפידות בד. זה לא בדיוק קשור, אבל זה שיפר לי את איכות החיים בכמה וכמה רמות. נפטרתי מחצי מהכאב ואי הנוחות של הווסת! (ומהחצי השני נפטרתי כשהתחלתי לכרוע
)
בהצלחה! אין סיבה שלא תלמדי את זה בעצמך, לאט לאט ועם הזמן. תני לעצמך כמה חודשים לתהליך, ותשמחי על כל תגלית קטנה. אין שום סיבה, לדעתי, לשאוף ליכולת של 90% או לחשוב שהצלחת רק אם הרפידה נשארת נקייה. כי תמיד יש ימים שבהם את עסוקה במשהו אחר ואין מצב שתעשי את זה, ולעומתם ימים שבהם זה קורה מעצמו, בלי מאמץ.
בעיני, החשוב הוא להינות ממה שיש. ומה שיש לי זו היכרות נעימה ואינטימית עם הגוף, שהוליכה אותי לתחושה טובה, נעימה ובריאה יותר במהלך הווסת - וגם באופן כללי.