פורים מתקרב בצעדי ענק. חוץ מהלחץ של הילדה:``למה אתחפש``, חוזרת לרגע למחוזות ילדותי: שבת זכור, עם ישראל רוקע ברגליו, מוחה את עמלק...הברבריות הזו- זעזעה אותי תמיד. למחות זכר של אדם אחר---למה??? כי אינו מקיים טקסים ברבריים כמוני???
טוב לראות שיש אנשים שמודאגים רק מאיזה טקסט עתיק שאומר למחות את זכרו של שבט מדברי שכבר איננו קיים (ושכנראה היה מוחה את זכרך בתוך שתי דקות בלי חיבוטי מצפון מיותרים אילו היתה לו הזדמנות).
המקווה היה חם ונעים, פתאום הם נכנסו (החארות) והפכו את המקווה לקר ומלא בבוץ חוצמזה "עמלק" זה מגעיל, זה כמו "אנטיוכוס" או "סטאלין" פשוט שמות רעים.. מגיע להם למות.
אין פירוט מספיק בתנ"ך מהי הטראומה הגדולה מעמלק. לדעתי יש איזושהיא טראומה גדולה שהודחקה יפה.. מידת האגרסיות המוצאת עליהם אינה עומדת בשום קנה מידה לסיפור האגבי של "אשר קרך בדרך"