מחושך לאור גזma
ה שעה 5.45 בבוקר .... ריח של חנוכה באוויר .צינת בוקר עוטפת את גופי.. מעיף את השמיכה הכבדה
מלילה---סגרירי...לבוקר נפלא של חג האורות.ומחליט שהיום בא לי לשתף אתכם בעונג אין סופי...
שלשום בשעה 3בצהריים אספתי מעט כוחות ויאאלה לדרך....היעד כיבוש גבלייה ולקיחתו בשבי של ראש -מנהיג הכנופיה הלו הוא מר אינטיאס-לוחם עטור שרירים שמביס פעם אחר פעם את טובי לוחמינו ואני בתוכם.
שעת השיין מתקרבת...צלצול למיקי חברי היקר והנאמן....אתה בא ליפו? והוא שולף במהירותיאאלה בוא וקח אותי...מגיעים לים האהבה. מזג אויר חמימי. גובה הגלים 60 סניטמטר . ענני חורף פזורים מול עינינו ומה צריך עוד?........ אוטוטו השמש שוקעת..... ואני פוסע לעבר הים בעצלתיים כואב [ אני סוחב פציעה כבר שבוע ימים.]..נו טוף אין זמן להתבכינות....ובום מטיל את חכתי הראשונה לאופק וכך חוזר הסיפור אם חכתי השנייה....-חוזר לדשא הירוק ומביט בערגה לאופק שאט אט מדממם -השמש שוקעת התפאורה מושלמת ......רק שחסרה התקיפה המיחולת וכך שוקעת התקווה המיוחלת ללכידתו של מר אינטיאס-
שוקעת ונמוגה שהרי הלוחם הכביר ממעט לטרוף בחשכה...
ומשום מקום השעה 5.30.... אכילה חזקה על אחד המקלות אני רץ לעברו חשוף מדאגות מוכן לקרב והדג מפסיק לאכול....... מתיישב ליד המקל ומייחל שיתקיף שנית....נו נו כבר והנה זה מגיע אבל לא במקל שלידי אלא במקל השני. בום בום....המרוחק ממני משהוא כמו 12 מטר....ואני
עט למקל והמקל מכופפף 180 מעלות .. עכשיו זה רגע האמת...או שני מנצח אוש..... ...שה.סיפור על תבוסתי לקיסר-אינטיאס יחזור על עצמו . .......... החוט יוצא מהרולר בז זזזזזז בז אוחז במקל ו....בום מכה אימתנית אחורה ואז אני מרגיש את הקיסר בועט בכל הכוח ומסרב להכנע...והוא
מושך חוט ואני סוגר קצת מהשפולה וממשיך במאבק עיקש. הכתפיים קרועות הגב גמור אבל הרוח שבנפשי קוראת לי לא להכנע .ו קורא למיקי בוא בוא עם הגנץ [קרס ענקית המחוברת למקל ארוך]הקרב נמשך כעשר דקות שהם נצח חושך מוחלט על פני תהום איני רואה כלום והנה הנההוא מופיע עשר מטר לפני השובר וכבר המבטים שלנו נפגשים-קראתי למיקי בזעקה תפוס חזק את החכה אני יורד למטה
רק שכחתי לאמר למיקי חברי לבוא עם הפנס וכך בחושך מוחלט שעה 6ועשרה...מה עוז צור ישועתי-או במילה אחרת אור גז ma
ה שעה 5.45 בבוקר .... ריח של חנוכה באוויר .צינת בוקר עוטפת את גופי.. מעיף את השמיכה הכבדה
מלילה---סגרירי...לבוקר נפלא של חג האורות.ומחליט שהיום בא לי לשתף אתכם בעונג אין סופי...
שלשום בשעה 3בצהריים אספתי מעט כוחות ויאאלה לדרך....היעד כיבוש גבלייה ולקיחתו בשבי של ראש -מנהיג הכנופיה הלו הוא מר אינטיאס-לוחם עטור שרירים שמביס פעם אחר פעם את טובי לוחמינו ואני בתוכם.
שעת השיין מתקרבת...צלצול למיקי חברי היקר והנאמן....אתה בא ליפו? והוא שולף במהירותיאאלה בוא וקח אותי...מגיעים לים האהבה. מזג אויר חמימי. גובה הגלים 60 סניטמטר . ענני חורף פזורים מול עינינו ומה צריך עוד?........ אוטוטו השמש שוקעת..... ואני פוסע לעבר הים בעצלתיים כואב [ אני סוחב פציעה כבר שבוע ימים.]..נו טוף אין זמן להתבכינות....ובום מטיל את חכתי הראשונה לאופק וכך חוזר הסיפור אם חכתי השנייה....-חוזר לדשא הירוק ומביט בערגה לאופק שאט אט מדממם -השמש שוקעת התפאורה מושלמת ......רק שחסרה התקיפה המיחולת וכך שוקעת התקווה המיוחלת ללכידתו של מר אינטיאס-
שוקעת ונמוגה שהרי הלוחם הכביר ממעט לטרוף בחשכה...
ומשום מקום השעה 5.30.... אכילה חזקה על אחד המקלות אני רץ לעברו חשוף מדאגות מוכן לקרב והדג מפסיק לאכול....... מתיישב ליד המקל ומייחל שיתקיף שנית....נו נו כבר והנה זה מגיע אבל לא במקל שלידי אלא במקל השני. בום בום....המרוחק ממני משהוא כמו 12 מטר....ואני
עט למקל והמקל מכופפף 180 מעלות .. עכשיו זה רגע האמת...או שני מנצח אוש..... ...שה.סיפור על תבוסתי לקיסר-אינטיאס יחזור על עצמו . .......... החוט יוצא מהרולר בז זזזזזז בז אוחז במקל ו....בום מכה אימתנית אחורה ואז אני מרגיש את הקיסר בועט בכל הכוח ומסרב להכנע...והוא
מושך חוט ואני סוגר קצת מהשפולה וממשיך במאבק עיקש. הכתפיים קרועות הגב גמור אבל הרוח שבנפשי קוראת לי לא להכנע .ו קורא למיקי בוא בוא עם הגנץ [קרס ענקית המחוברת למקל ארוך]הקרב נמשך כעשר דקות שהם נצח חושך מוחלט על פני תהום איני רואה כלום והנה הנההוא מופיע עשר מטר לפני השובר וכבר המבטים שלנו נפגשים-קראתי למיקי בזעקה תפוס חזק את החכה אני יורד למטה
רק שכחתי לאמר למיקי חברי לבוא עם הפנס וכך בחושך מוחלט שעה 6ועשרה...מה עוז צור ישועתי-או במילה אחרת אור גז ma
. כן ירבו,מורדי