מחוננים ושיעורי בית

[strtal]

מחוננים ושיעורי בית

הי,

יש לי ילדה בכיתה ה' המשתתפת בתוכנית תה"ל יום בשבוע.
בבית הספר הרגיל היא מסתדרת יפה מאוד בלימודים ומוציאה ציונים גבוהים במבחנים גם בלי להשקיע יותר מידי בבית.
הבעיה היא שהיא לא מקפידה להכין את כל שיעורי הבית ומביאה לנו פתקים לחתום למורה על כך שאנחנו יודעים שהיא לא הכינה.

שאלתי היא איך הייתם ממליצים לנהוג. האם לעבור איתה על השיעורים ולדאוג שהיא תכין?
אני נוטה להשאיר לה את האחריות ולא להתערב אלא אם כן היא מבקשת עזרה.

אשמח לשמוע מנסיונכם,
שרון.

 

[אביבקיץ]

אני כן מעורבת בנושא

אני יודעת שיש הרבה הורים שחושבים שיש להשאיר את האחריות לילד.
אבל אני עצמי די מעורבת.

אם יש שיעורים שאני חושבת שהם חשובים - בהחלט דוחפת להכין. ולפעמים גם מסתכלת עליהם. אם זה כדי לעזור, ואם פשוט כדי לגלות עניין. לראות מה לומדים, לדבר איתה על החומר.

אני אף פעם לא בודקת ביומן אם נתנו שיעורים, אלא סומכת על המילה של הילדה. אם היא אמרה שאין - אז אין.(מה שכן, צריך לשאול כמה פעמים. לפעמים בשעה 4 התשובה היא שאין שיעורים, אבל בשעה 7 - פתאום יש)

 

[דנה11107]

מחוננים ושיעורי בית

הבן שלי בכיתה ד'. לנו יש קצת בעיה עם עניין השלמת השיעורים משום שזה "מעיב" על כל העניין של יום השליפה. הוא מוצא עצמו "רודף" אחרי השלמת השיעורים: החל מלקבל את החומר מחברים ועד ללהכין אותם בזמן. שלא באשמתו גם הוא מקבל הערות ביומן (בימי שלישי, שזה יום השליפה יש אחה"צ צופים והשיעורים שמקבלים בבי"ס באותו יום רובם כבר ליום רביעי).

דיברנו עם המחנכת, היא דיברה עם המורים המקצועיים וביקשה מהם לאפשר לו להשלים שיעורים לשבוע שאחרי. לגבי המקצועות שהמחנכת מלמדת היא פשוט "ויתרה" לו על השיעורים ופתרה אותו מהכנתם.

אני הייתי מתערבת ברמה של לבדוק אם אכן השלימה אבל במקביל מדברת עם בית הספר כך שהשלמת השיעורים תהיה הגיונית ולא תהפך ל"תיק".

 

[חייבתלהגיב]

אני הייתי מחייבת אותה להכין

אצלנו בבית הכריחו אותנו להכין שיעורים עד סוף היסודי (אבל לא ישבו איתנו או בדקו איך אנחנו מכינים את השיעורים), ואחר כך עזבו אותנו לנפשנו. זה הרגל טוב שיעזור לה ברגע שבו באמת צריכים להתחיל להכין שיעורים / ללמוד חומר בבית (תיכון / אוניברסיטה), ובגילאים של היסודי זה לא דורש הרבה זמן או מאמץ.

 

[antreprize]

זה הרגל שימושי, אבל לא חשוב

כי עובדה שהיא מסתדרת. אני פיתחתי אותו מאפס ובהצלחה ברגע שהגעתי לאוניברסיטה. מה שחשוב הוא הבגרות שדרושה כדי להכיר בחשיבות של שיעורי הבית כשמגיעים לרגע שבו באמת צריכים אותם.

 

[חייבתלהגיב]

You are operating under the assumption

that what you do in school and high-school has no influence on what happens until you get to the university, when
in actuality it will sometimes influence what you are able to study in the university, what you do in the army, etc - there
may be many opportunities which are related to what you do in school that you will miss out on.

Plus, the fact that I got into the habit of preparing my homework (a habit I had abandoned in junior high, and
re-acquired in high-school, for the subjects in which there was a matriculation exam that year - but it was easy to re-acquire it), helped me
get a good grade in the matriculation exam in history, despite making the stupid error of not studying a topic on which
there was a required question - I remembered the homework I had done in the beginning of the year
just enough to be able to answer the question somewhat adequately.
I always use that example to show it is important to do homework - I don't know
how I would handle having to re-do the history exam. I would probably drop out and become a drug dealer or something. It was
a nightmare to study for that test (which is why I had to gamble - which I never did before or again - I always study all
the material for the test).

 

[antreprize]

אני לא,

והתייחסתי לזה במשפט האחרון שלי. אם כבר אז אני מניח שהיא תראה לטווח ארוך מספיק.

 

[חייבתלהגיב]

You can't know in advance

what opportunities will appear. You yourself don't know what you missed out on because you started
studying only in the university years, but I can think of at least one thing... (though, of course,
I can't say what would necessarily have happened if you had studied)

 

[antreprize]

בטח שאני יודע מה הפסדתי,

אם נשארים בתחום האפשרויות הסבירות. אחרת אלו סתם ספקולציות שאפילו אם הייתי לומד בתיכון לא בהכרח היו מתגשמות.
נכון שלא תמיד יודעים מה רוצים לעשות בעתיד, אבל התועלת בשיעורי בית באוניברסיטה יותר ברורה מזו שבשיעורי הבית בתיכון, שבתורם התועלת שבהם יותר ברורה מביסודי.
כמו שאמרתי בהתחלה, אני די סקפטי בקשר להרגל לבדו ולדעתי למעט הפרקפציוניסטים אי אפשר בלי בגרות והבנת הצורך העתידי והם חשובים יותר מההרגל עצמו. אנשים מגיבים יותר טוב לצרכים ותמריצים מאשר להרגלים עמומים שקיימים כי ככה.

מה את חושבת שהפסדתי? לדעתי לא הפסדתי הרבה, ואולי בכלל לא. יחסית למצב התיאורטי שבו הייתי עושה שיעורי בית ולומד למבחנים ברור שהפסדתי, כי עכשיו אני צריך ללמוד באו"פ, אבל לדעתי לא הייתה שום דרך לגרום לזה לקרות ולא הפסדתי מעבר לזה.

 

[חייבתלהגיב]

Hmm... What about learning how to ride a bike

Would you agree that it is easier to acquire that skill if you start learning it at age 5 than at age 35?
It is definitely not impossible to learn it at age 35, but:
a. Why not make your own life easier? The price of a bit of homework now and then is not so high.
b. Whatever skill you acquire, you always use it to build new skills, gain more knowledge, etc (especially
in this case, in which we are talking about a habit that in itself is related to acquiring knowledge).
c. I am, of course, operating under the assumption that what you are learning has some
relation to the true nature of things. If, for example, someone teaches you made up history or
supernatural things that are in no way proven, a case may be made for homework actually hurting
you by making you learn these radically incorrect pieces of information when you may
be somewhat more inclined to believe them, because you don't know better yet.

 

[antreprize]

לא. אני לא מסכים.

אני לא מבין מה כל כך מסובך בללמוד להכין שיעורי בית. כמו שכבר אמרתי, פיתחתי את ההרגל מאפס ובהצלחה ברגע שבו היו לי הצורך והרצון לעשות זאת.

 

[חייבתלהגיב]

Well, perhaps it has to do

with the fact that you are studying in the open university, where the workload is not very heavy, and determined by you.
If I had to go into my first year, which had a very heavy workload, with absolutely no study habits, I would have probably failed,
been kicked out, bla bla bla drug dealer.

 

[antreprize]

אני חושב שהעומס שם יותר גבוה.

יש יותר תרגילים להגשה וחייבים להגיש יותר מתוכם. קשה לי להאמין שהוא יותר נמוך (למשל באינפי'1 אני חייב להגיש לפחות פעם בשבועיים ובלינארית1 בקיץ הייתי חייב להגיש לפחות חמישה תרגילים, גם כן פעם בשבועיים).

לא נראה לי. למה צריך לעשות שיעורי בית במשך שנים בשביל להבין שאם לא תעשי אותם בקורס שרוב הלומדים אותו נכשלים גם את תיכשלי?

 

[חייבתלהגיב]

Are you @#(*$@#( kidding me?

I had a full schedule (I don't remember if every day was 8am to 8pm - but at least some days were) + exercises every week in almost every class (not including labs)
+ midterms + tests + other duties

It's not that I wouldn't understand I had to do homework - it's that it would be harder for me to get
used to doing it properly, and I might not have had enough time to get used to it before the decision
would be made to kick me out.

 

[galizoe]

ואתם חותמים? למה היא בכלל מבקשת חתימה?

כלומר - האם יש נימוק לאי ההכנה - בגלל יום השליפה וכד' - או שזו חתימת אישור שראיתם הערה של המורה?
אצלי רק השנה בכלל יוצא שלפעמים, לא כל יום, יש לילדה שעורים. עד עכשיו תמיד סיימה אותם בזמן השעור ועוד הספיקה קרוא כמה פרקים בספר... בכל מקרה הנוהל אצלנו הוא ששעורים עושים מייד כשחוזרים מבי''ס ואז מסדרים תיק למחרת, ורק אז מותר לשחק/לקרוא/חברים... בד''כ עד שאני מגיעה מהעבודה הכל כבר עשוי.

 

[strtal]

תודה על התגובות

במקרה הזה אני לא מדבר רק על ההשלמה של הלימודים ביום השליפה.
כמו שאביבקיץ כתבה, השיעורים מתגלים בשעה מאוחרת כשכבר אין ריכוז וסבלנות להכינם.

מטרת החתימה היא ליידע את ההורים.
לגבי סיבת אי ההכנה, לילדים אין בעיה למצוא הרבה סיבות.
"שכחתי" ו"לא ידעתי שיש" הכי נפוץ.