מחול בתור קריירה?

[Only Dance]

זהו, גם אצלי הכסף לא מהווה פונקצייה....

פשוט כי אני רואה אנשים מסביבי שהם רופאים, כירורגים ומי ישמע מה... ואין להם כסף, ככה שהמרדף הזה אחר הכסף לא מועיל. זה נטו אהבה, לקום בבוקר... ולדעת שאתה עומד לעשות היום את הדבר היחיד שאתה אוהב, ושאתה יודע. הדבר ש-א-ת-ה בחרת לעשות אותו!! אתה בחרת לרקוד, אתה בחרת לקרוע את עצמך לגזרים עד שיהיה לך שפגט מושלם, אתה בחרת לקום בבוקר, ללכת לסטודיו להתאמן, לעבוד על כוראוגרפייה חדשה, להעביר אותה הלאה לחניכות שלך, לחנך אותן למשמעת עצמית גבוהה, לאהוב אותן, להכיר כל אחת, לקלוט מתי רע להן והן צריכות אותך כי את.. המורה שלהן למחול - והן בחרו לבוא לשיעור שלך, לא הכריחו אותן, זה לא בי"ס שמכריחים אותך לקום בבוקר ללכת לשיעור אזרחות, אלא זה שיעור מחול -התלמידות בחרו לבוא, להיות שם, בשביל זה אני שם. בשבילן. קאטי

 

[מותק בנפש]

וואי את מדהימה

את ממש צודקת... עכשיו עשית לי חשק לרצות את זה יותר ויותר... אני בטוחה שאני הרמה הכי נמוכה פה מכולכן אבל אני יודעת שיש לי פוטנציאל גדול מאוד ואם אני רוצה אני אצליח לקדם את עצמי ולהגיע לרמה גבוהה !

 

[Only Dance]

אל תזלזלי בעצמך!...

את לא יודעת מי כאן באיזו רמה וזה לא חשוב, השאלה לאן יש להתקדם, אם את מזהה פוטנציאל ויש לך לאן להתקדם את שווה יותר ממישהי שאין לה לאן להתקדם ולהפתפתח ) תחשבי על זה. בהצלחה קאטי

 

[מותק בנפש]

אמממ...

אני מאוד אוהבת לרקוד זה החיים שלי אני רוקדת מגיל צעיר יש לי שמיעה למוזיקה... אך בתור מקצוע מקצוע? אולי לא דעת איך שהדרך שלי תלך אך אני חושבת שאני גם אלמד מקצוע אחר שיהיה לי לכל מקרה אך בינתיים אני עושה מה שאני אוהבת וזה לרקוד את כל הסגנונות אני אוהבת והייתי רוצה ללמוד בעתיד רק שעכשיו לא כל כך מצליח לי כי אין תקציב בבית

 

[Only Dance]

תחבביאצלי? תחביב לא נראה אופצייה...

חשוב לי מידיי, וגםפ מגוחך לזרוק 12 שנות ריקוד לפח. ולהשאיר כתחביב, לא תמיד החיים יאפשרו ללכת לסטודיו למחול כשיש לך ילדים - אז תחביב זה כאילו לקחת סיכון שתשכח מזה ובגדול. אני יותר חושבת על קטע של לפתוח סטודיו משלי, להתקדם ולפתוח משהו כמו בי"ס למחול, משהו שיוביל. מאמינה שאפשרי זה גם חסר בארץ, מה שיש לי בראש ההתנהלות והכל - באמת שלא ראיתי כאן. אהמ... למה כמורה? כי זה להבטיח שתיהי לך עבודה... כרקדנית הגוף שלך לא יכול לשרוד יותר מגג גג גג גיל 35-40, נגרמת קריירת רקדן ותיהיה חייב או לפרוש למקצוע אחר לגמרי, או להמשיך כמורה לריקוד. פשוט כי פיזית הגוף לא מתאים וגם לא יודעת מי ירצה להעלות רקדן בן 40 כשיש לו רקדנים בני 20, זה פשוט מקצוע כזה - ספורט - בספורט אתה ספורטאי, ואח"כ מאמן. אין מה לעשות, זה הפתרון היחיד. כי גוף יכול לבגוד בך, פציעות למיניהן, ופשוט השבתה מוחלטת, שחיקה של הגוף עם הגיל, מתישהו זה קורה בגיל כלשהו יכול לקרות מאוחר ויכול לקרות מוקדם, אז להבטיח את זה שתישאר במקצוע שאתה אוהב זה פשפוט אחרי שאתה לא יכול לרקוד בעצמך ללמד אחרים לעשות את זה. קאטי

 

[Only Dance]

אני זוכרת משפט מסרט שממש אהבתי -

אם אני לא טועה.. זה מהסרט על המתאגרף המפורסם ההוא, עלי, מי שמגלם את הדמות זה ויליאם סמית', בטח כולכם מכירים, זה שאימן את ויליאם סמית בסרט אמר לו באנגלית if you cant do it teach it" סרט טוב. הכוונה שלי היא לא מראש אם אתה חושב שלא תתאים לעולם המחול אלא כשלא תוכל לרקוד יותר - תלמד מחול. קאטי

 

[הספות המעופפות]

האמת

שיצא לי לחשוב על זה לא פעם אחת, זו שאלה שדי מעסיקה אותי הרבה.. מצד אחד אני לא רקדנית קלאסית..זאת כולה שנה ראשונה שלי שאני עושה את זה ממש בתוך מסגרת, וגם- אני לא עולה על פוינט. בתור רקדנית אני לא רוצה קריירה, אני חושבת שזה משהו שאני לא אוכל לעשות, בטח שלא רקדנית בלט.. אני חושבת הרבה על האפשרות להיות כראוגרפית כי יש לי את המשיכה הזאת למוזיקה ולקצב ויש לי הרבה רעיונות בראש ומאז שהייתי ממש קטנה תמיד הייתי מחברת ריקודים בבית ספר ובמסיבת סיום וכאלה.. אני יודעת שברגע שמישהו מוציא תעודת הדרכה נניח למודרני שזה מה שאני באמת אוהבת.. הוא צריך להיות קלאסי ברמות וזה מדכא אותי.. אני לא חושבת על זה כמקצוע ראשי.. אלא משהו לעשות אחרי הצבא-לפני.. יש לי חברה בכיתה י''א עכשיו שעשתה בקיץ קורס מדריכים בוינגייט, למדה אנטומיה וכל מה שצריך והיא עובדת באיזה מתנ"ס כמורה של בנות קטנות.. נכון שמחול זאת האהבה של החיים שלי אבל אין לי כלכך עתיד בזה, ומה שבאמת מעניין אותי לעסוק בו זה לא המחול כי אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל יש לי הרגשה שאני לא אמצה את עצמי בלהיות מורה למודרני של בנות בכיתות ג'-ד' לא ימצה את האומנות ואת מה שהולך לי בראש, ואני בספק אם אני אצליח להגיע ליותר מזה..

 

[Planet Of The Apes]

וואי כמה זמן לא הייתי פהה...

אמ..את האמת דיי חשבתי על להמשיך עם המחול באופן מקצועי.אני רוקדת מגיל 4 ועושה השנה חלק מהבגרויות העיוניות שלי במחול ודיי נהנית. האמת שזאת שאלמה ממש קשה כי מצד אחד אני רוצה מאוד ללכת עם הלב שלי ופתח את עצמי מבחינת המחול כי זה בעצם מה שאני הכי אוהבת לעשות אבל מצד שני צריך גם לחשוב על הצד הריאלי כמו שהרבה בנות אמרו כאן לפני וצדקו...אפשר כן לשלב את שני הדברים ביחד ולהינות מהם מאוד.... טוב קצת חפרתי... שתהיה אחלה שנה... ואל תפסיקו לרקוד !