מחוזות ילדותי

[TalReshef]

מחוזות ילדותי

אחת לשנה, בתקופת השרב הנוכחית, אני חוזר למחוזות ילדותי ומתרגל את טקס החניכה הישראלי הידוע כ"קטיף סברס". יש לי בחצר משוכת צבר מרשימה שהיתה אמורה להיות נטולת קוצים (ועוד נחזור לנקודה הזו) ובתקופה זו אני נזכר בטריקים של התקופה בה נעלתי סנדלי "נאות" ולבשתי חולצת תלבושת אחידה כחולה עם סמל של בית הספר, אני יוצא אל המשוכה דנן ומנסה את כל מה שאני זוכרץ לגבי הקטיף עצמו זה עוד הולך בעזרת פחית שימורים ריקה או סתם חתיכת קרטון, אבל בנוגע לקילוף אין עיצה ואין תקנה: לא השרייה במים קרים וגם לא לבישת כפפות עבודה, הקוצים הופכים אותי לחוכא ואיטלולה. גבירותיי ורבותיי, מחוזות ילדותנו בסכנה: איך מקלפים סברס בלי להפוך לקיפוד?

 

[nutmeg]

אז ככה

בתור ילדה - אמא שלי תמיד השוויצה שהיא ואח שלה מכרו סברס בתחנה המרכזית בתל אביב בקיץ. עד היום כשאנחנו קוטפים סברס (כן, כן, עדיין עם המקל וקופסאת הפח בקצה) אנחנו מביאים את השלל אליה. דבר ראשון היא ממלאת את הדלי עם הסבסס מים בזרם עז. אחר כך לוקחת כפפות גומי ומתחילה לקלף. הרעיון הוא שחלק מהקוצים נשטפים עם המים ועצם היות הסברס מושרה מונעת מהקוצים המנחוסים לעוף ברוח. בכל מקרה צריך להיות לבושים הייטב (סינר, כפפות גומי וכו'), לקלף בחוץ בגינה, ועדיין פה ושם יתפלק לו איזה קוץ. זה חלק מהעניין כנראה.

 

[המוזרה]

טוב אז אצלנו,

אחרי השלב של הפחית עם המקל, היינו מגלגלים את הסברס על העפר (עדיין בעזרת המקל כדי להמנע מלהתקרב כל עוד הקוצים כועסים), ורק אז ממשיכים בדרך של נטמג.

 

[החטא והשופטת]

איפה קטפתם?

 

[המוזרה]

מאחורי גן סאקר

לפני הכנסת, ליד גן הסלעים - היה שם מצבור ענקי של סברס. מכירה?

 

[lexigali]

גם אנחנו היינו עושים ככה.

והופכים לקיפודים.

 

[החטא והשופטת]

בילדותך היו סנדלי "נאות"?

חשבתי שזה מאוחר יותר... בכולופן, כשאבא שלי ואני היינו הולכים לשדות הנטושים שהיום הם כביש מס' 1, הוא נהג לגלגל את הסברס על בריצפה ואחר כך בתוך עיתונים או בתוך בדים עד שיצאו כל הקוצים. מה שלא מנע ממנו, כמובן, להדקר. את הקטיף עצמו עשינו עם פחית שימורים שקשורה למקל עם V בקצהו, כך שהפרי הסורר מוחזק בעזרת המקל ונופל הישר לפחית.

 

[המוזרה]

וואלה גם אני חשבתי על השאלה הזו

סנדלי נאות... לי הם זכורים כלפני לא יותר מ- 10-15 שנים...

 

[nutmeg]

לפני נאות

היה ביקרנשטוק ולפניהם למי שגר בארה"ב היה משהו מכוער להחריד שנקרא Earth Shoes.

 

[החטא והשופטת]

ולמי שגר בירושלים היה

"פריימן את ביין" והיה גם נעלי המגפר, שאנחנו נהגנו לקרוא להם "נעלי המפגר".

 

[המוזרה]

אח... פריימן....

כשהיינו קטנים היינו מתעקשים שאנחנו רוצים רק נעליים משם (כי היתה להם קרוסלה בתוך החנות וכי הם נתנו בלון לכל ילד, הרבה לפני מקדונלדס). וכמובן שהיו נעלי דנדי.

 

[nutmeg]

ומי זוכר את נעלי פיל באלנבי?

 

[אטיוד5]

פינת נחלת בנימין בככר מגן דוד

 

[אטיוד5]

1938

 

[אטיוד5]

1947

 

[אטיוד5]

למישהו יש תמונה ...

יותר מאוחרת עם השלט של חנות הנעליים?

 

[גרי רשף]

היינו בכיכר מגן דוד וגם למטה..

כך שרו חברי "בצל ירוק" למילותיו של חיים חפר וציחקקו במבוכה: במעבר התת קרקעי היו שירותים ציבוריים. דבר נדיר באותה תקופה, בעיקר לחלוצים מסג'רה שהלכו לחפש מתנת יומולדת לפרה חדווה.

 

[zimes]

גם אני, ויש לי ניחוש

יכול להיות שלפני ה"טבע נאות" שאנחנו מכירים, היו "נאות" "פושטים", כמו פעם, כאלה שאני מוכנה לשלם הון תמורתם? (טוב, לא הון, אבל לתפארת המליצה מותר לשקר

)

 

[מוגג]

היו נעלי דפנה

תנכיים וגם כפכפי אצבע. ואגב , לפני שהמפעל הוקם בקיבוץ דפנה רצו להקים אותו אצלנו, אבל קברניטי המשק לא רצו. אני סבור שזה בגלל השם . הרבה יותר הגיוני שנעלי דפנה ייוצרו בקיבוץ דפנה. ומה עם "שולי נעליים (מרבדים אפרוש רגלייך)"? ונעלי אבנעל? =-=-=-

 

[ס ק א ל י]

ונעלי המגפר?!