מחבואים

[דמעה ורודה]

מחבואים

אהובי גישש בי באצבעות גרומות את החיבור בין הנשמה ליצר זה לא בדיוק אבל זה נחמד, בעצם הייתי יכולה לשחק אותה כמו סאלי להארי אבל חיכיתי לאמת שמזדחלת קרוב לחצי שעה כבר בבהונות כבדות מה אכפת לי? כמעט אפשר לשקוע לחלום שיתפרץ על גופי כאלפי ציפורים וינדוד מן הלב, שוכחת לנשום. אהובי קרוע חושים נופל איתי לספירת שיא משחק מחבואים.

 

[שמים1]

עיניך מביטות בי ../images/Emo79.gif

ראיתי סערת תכלת בעיניך מילים הגולשות אל שעת דימדומים ולרגע היה נדמה לי כי הן מחוללות אל כתלי לבבות פורשות קו רקיע ההולם את אור עיניך. הסתדרו המילים בשורה לוכדות ערפילים החבויים מתוכך נפרשו לראשי כהילה מוארת המפזרת רסיסי אור נוצצים ככוכבים. עיניך מביטות בי עיניי לוכדות ירח מכסיף אורו נשבר אל תוך ליבי לוכד מבטך. ועיניך עודן מביטות בי.

 

[דמעה ורודה]

בחושך

אתה בוטח בי שסערות נפשי יתקפלו היטב יאוחסנו תחת כרית ראשי שלא יהיה לי כואב יותר שלא אוותר על שנינו סדר עולם רגיל צורב בינינו והיה זה שלב החושך בחיינו. ועכשיו יש אור בולע ברעבתנות את האפלה יוצר צבעים פסיכודליים שעוטפים את שנינו בדממה כשאנחנו נעים מאחים אהבה.