מזרן, אניה וסינר

[עמית לבט]

מזרן, אניה וסינר

מזרן, אניה וסינר - האם בשלוש המילים הקמץ קטן ונהגה כחולם בלבד?

 

[lordgino]

באנייה זה חטף קמץ כמדומני

 

[or99]

נכון, אבל גם הוא...

נהגה כחולם בלבד. לעומת זאת במילים סינר ומזרן מדובר בקמץ גדול, והוא נהגה כ-A בלבד.

 

[עמית לבט]

זה נשמע נורא ../images/Emo4.gif

MIZRAN? SINNAR?

 

[or99]

באמת לפני כמה שבועות...

רוביק רוזנטל התעמת בנושא על גבי מעריב עם נציגת האקדמיה. לטענתו בלשון הדיבור יש מזרון וסינור, והוא הכשיר את זה באיזו שהיא דרך (לשון הדיבור, שפה משתנה וכו' וכו'). לדעתי יש להבדיל בין הצורה הנכונה הבלעדית לבין צורות אחרות מלשון הדיבור, שאולי קיימות, אבל אי אפשר לקרוא להן "נכונות". אגב, אצלנו בבית אמנם השתמשו בצורה מזרון, אבל מעולם לא אמרו סינור, אלא סינָר בלבד. לי תמיד סינור נשמעה כצורה גבוהה יותר, ולכן הייתי בטוח שהיא התקנית. אני שמח שהתברר לי שדווקא הצורה שאליה התרגלתי היא הנכונה.

 

[עמית לבט]

../images/Emo51.gif

אשתדל לתרגל ולהתרגל, - תודה

 

[dorgad]

לפי מילון ספיר החדש, סינור ומזרון

כלל אינם תקינים. אא"ש מפנה מהערך סינור לסינר, וממזרון למזרן, אך אינו שולל אותן. נראה לי שהשימוש בסינר ובמזרן הוא הליכה על בטוח. דור

 

[dorgad]

ואילו מילון הכתיב המלא סובלני יותר

ומקבל את שתי הצורות בשני המקרים. אז אולי עובד האקדמיה - הצופה בנו ומחריש (לרוב) - ייכנס ויאיר את עינינו בדרכו הנעימה? תודה, דור

 

[or99]

עובדת אקדמיה גם טוב?

הנה הכתבה שדיברתי עליה, ודבריה של מזכירת האקדמיה.

 

[dorgad]

בכבוד! (ואולי בכבודה?)../images/Emo8.gif

 

[עובד האקדמיה]

אין לי מה להוסיף על דבריה של עמיתתי

 

[lahav4]

דווקא לי יש!

ראשית, אינני חושב שעובד אקדמיה צריך לצאת לוויכוח עם מאן דהוא שחושב אחרת מהאקדמיה - גם אם הוא מפיץ עובדות לא נכונות - שכן אין לדבר סוף. האקדמיה צריכה לפרסם את החלטותיה ברבים. ירצו - יאכלו, לא ירצו - לא יאלו. שנית, ולגופו של עניין, אף מסורת קדומה של העברית לא גורסת סִינָר בצורתה זו. כל המסורות הטובות של העברית גורסות senar, בתנועת e. ובכל זאת החליטה האקדמיה, כמו בהרבה מקרים אחרים, לקבוע הגייה "לא נכונה", בתנועת i (אם אכן נקבע באופן רשמי הניקוד למילה זו). ואם אפשר לקבוע הגייה "לא נכונה" בהברה הראשונה של סינר, מדוע שלא נקבע הגייה "לא נכונה" גם בהברה השנייה של סינר?

 

[or99]

אילו מסורות?

הרי המילה נמצאת רק בתלמוד ושם אין לנו ניקוד.

 

[lahav4]

ראשית,

ישנם כתבי יד של תלמוד המנוקדים (אמנם חלקיים) לתלמוד: הן בניקוד בבלי, והן בניקוד ארץ ישראלי-טברני. יש גם מסורת הגייה מעולה לתלמוד: ההגייה התימנית, שנרשמה לכל התלמוד על ידי הרב עמר ז"ל. מסורת זו הוכחה כמסורת מעולה. לגופו של עניין, המילה "סינר" מופיעה לא רק בתלמוד אלא גם במשנה (שבת י, ד), ולכן ניתן בקלות לבדוק מה ניקודה בכתבי יד טובים של מסורת ארץ ישראל (קאופמן, פארמה), ושל בבל ותימן. כאמור, בכולם יש תנועת e בהברה הראשונה.

 

[or99]

מעניין מאוד. תודה! אבל...

יש הבדל בין שתי הטעויות. האחת היא מחלוקת בין הדפוס לכ"י, ולא נראה לי שיש לשנות את כל ההגייה שלנו עפ"י כתבי יד שהתגלו לאחרונה. אם נעשה כך נצטרך גם להגות "טלית" כ-"טלֵת" ועוד. החילוף בהברה האחרונה של סינר הוא טעות "רגילה" שיש לתקן אותה.

 

[lahav4]

לא הבנתי

מה עניין סיבת הטעות לעניינו. מדוע טעות אחת היא יותר טובה מטעות אחרת? גם אני איני טוען שצריך לשנות את ההגייה על סמך ניקודים קדומים. שבשתא כיוון דעל על. אני רק מראה שעולה ריח של צביעות מהטיעונים של גדיש, שמנופפת בניקודים קדומים כשנוח לה, ומסתירה אותם כשלא נוח לה. ועוד משהו. האם אתה יודע מה מקור ה"טעות" בהברה השנייה של "סינור"? מי אמר לך שאין כאן למשל מסורת הגייה, שעולה ומגיעה עד תחילת ימי הביניים באשכנז, ושיסודה בהגייה נכונה של המילה הזרה שממנה נשאלה מילה זו?

 

[or99]

יכול להיות...

אבל קצת קשה להניח את זה, משום שהגרסה שבדפוס הייתה ידועה לכולם, ולא סביר שתהייה מסורת הגייה בניגוד לדפוס. יכול להיות שאתה צודק, אבל אני סומך על האקדמיה בעניין הזה.

 

[lahav4]

זהירות,

לא טענתי שכך הוא. אלחש לך סוד: גם באקדמיה לא יודעים מה מקור המילה, ואיך בדיוק נוצרה הצורה סינור. ודווקא מסיבה זאת יש לנקוט משנה זהירות בבואנו לפסול מסורות לשון חיות - על אחת כמה וכמה כאשר הן נהגות בניגוד לכתיב! הזכרת את המילה טלית. סבי ז"ל נולד בחלב שבסוריה, והיה אומר עד יום מותו טלֵית. הגייה זו הילכה במשפחתנו ובעוד משפחות מסוריה, מצרים, עיראק ותימן במשך מאות שנים, עד שבא ועד הלשון/האקדמיה/אבן שושן והורו "לתקן" לטלִית. זה אמנם מקרה פרטי, אבל מלמד על הכלל: דווקא אותם אנשי תקן (החל בר' זלמן הנאו וכלה ברונית גדיש) הם אלו שלטווח ארוך מטשטשים את המסורות הטובות. אנשי האקדמיה הם אנשי לשון טובים, אבל לא כולם אנשי מחקר טובים. במשך שנים החדירו כל מיני רונית גדישים שיש לומר "שיחת גובְיָנָה", והוכיחו לנו באותו ובמופתים שזוהי ההגייה הנכונה. עד שבא חוקר והוכיח שגם "גובַיְנה" היא מסורת טובה. והופלה! פתאום גם זה תקני עכשיו. בערבית יש מילה מקבילה לסינור: سبور. אני מוכן להמר, שההגייה המשובשת "סינור" לא פחות עתיקה מהגייה המשובשת "גובַיְנה", וגם היא תאושר בסופו של דבר, על אפה וחמתה של גב' גדיש.

 

[dorgad]

עובד אקדמיה, שמחה שהצלחתי לגרום

לך גם להיראות ולא רק להיות רואה ואינו נראה. מה שלומך בימים חמים ולחים (לפחות במחוזותיי) אלה? דור

 

[עובד האקדמיה]

שלומי טוב, כמו שאומרים,

ואני מקווה שבקרוב תהיינה לי חדשות מעניינות לספר לפורום.