אלו לא פרופורציות, אלא חבטות של ממש...
פרופורציה היא למשהו שניתן למדוד אותו...
אלימות, מכל סוג, היא משהו בלתי מדיד לחלוטין...
אלימות לא מעמידה לי את העולם בפרופורציות, אלא מצמיתה אותי ללא יכולת להבין. יש משהו מאד רע ב
אלימות שמתפרצת בין בני זוג שנמצאים בגירושין - הבעת חוסר היכולת לדבר ולתקשר במילים שמוצאת את פורקנה ב
אלימות היא נוראה. חוויתי
אלימות לא קלה בחיים שלי, במשך שנתיים הייתי קורבן להתעללות של ממש בבית הספר התיכון (בית הספר "חוגים" בחיפה) שלמדתי בו במהלך כיתות ז' וח'. היא הפסיקה רק אחרי שאחי הגדול מת ולחלאות ההם לא היה ממש נעים להכות מישהו שאח שלו מת. מה שאני זוכר משם, הוא בעיקר את המורים ש"לא רואים ולא שומעים", וכשכבר היה לי אומץ לספר על זה - לא עשו כלום וה
אלימות רק החמירה, אני זוכר את הבדידות שלי בסיטואציה ההיא, את ההנאה שלהם מחוסר האונים שלי, ו... את החברות המצחקקות שלהם. את המשקעים מהתקופה ההיא אני נושא עד היום, ולקח לי המון זמן לבטוח שוב בבני אדם, מה שכן - כשאני מאבד את האמון במישהו, הוא "מתאדה" מהחיים שלי ללא עקבות. ליבי ליבי עם הילד ההוא שראה את ה
אלימות בין הוריו, וכלפיו... זה רק תחילת הסיפור עבורו
.