"מזמן" לא רשמתי....
אגב, לפני הפתגמים, רציתי לכתוב משהו בהקשר למה שהבחורה "מעלי" כתבה על בעלה לשעבר. יש פתגמים עירקים מקסימים. אני ממש אוהבת אותם, נהנית לקרוא אותם ולכתוב אותם כאן. אך יש פתגמים וגם יש דברים (נניח בהתנהגות) שנראה כאילו דווקא יוצאי עירק (היותר מבוגרים וזה עבר גם לדור השני שלהם) שנראה כאילו במקום להתקדם קדימה ולהשכיל ללמוד דעות נאורות ומתקדמות, דווקא האנשים האלה, מבחינת הקטע השוביניסטי, התקדמו לאחור ונשארו "תקועים" בעירק במקום להתקדם קדימה לישראל. אין דבר כזה שגבר הוא מעין שייח סעודי והאישה מכרכרת סביבו (איך הם חיו שם, איך?) אצלנו במשפחה, למשל, השתרש מנהג יפה ואני יודעת בוודאות שכך היה גם עם משפחתי בעירק והוא: הכבוד לסבא. כל הנכדים (אני, אחיותי ובני הדודים שלי),מעריצים את סבא שלי (שהוא חכם גדול ואיש אשכולות) וחולקים לו כבוד רב. זה מנהג טוב לדעתי. אך יש דברים, כמו שהאישה "למעלה" כתבה, שקראתי עליהם, שמעתי סיפורים כאלו, שפשוט צריכים לעבור מן העולם כיוון שהתקופה השתנתה ואישה לא קיימת רק כדי ללדת ילדים ולנקות בית (ובטח שלא לשרת גבר ולדאוג לכל הנאותיו וצרכיו הגופניים והפיסים). זהו. זה מה שהיה לי לרשום לגבי זה. ועכשיו, משהו קצת אחר: 1. לא מן אללה, מן עבד אללה: לא מאלוהים אלא מהעבד של אלוהים. הרעה, לא יצאה מפי עליון אלא מהאדם. 2. אלליל יציע' ע'דאר: הלילה הוא בוגדני. החושך בלילה, לעיתים משמש מסתור לפושעים ולאנשים רעים. 3. אללי מא ירט'א בחכם מוסא, ירט'א בחכם פרעון: מי שאינו מרוצה ממשפט משה, יקבל משפטו של פרעה. משה היה מנהיג ענו וצדיק ופרעה היה קשה וחסר רחמים. 4. פקע' אביט': עוני לבן. יש עניים הלומדים להשלים עם העוני הזה ולהשאר בצלם אדם. 5. חצ'ע' אלאכל צ'אע אל עקל: נכון האוכל - השכל אבד. נימוסי האוכל מחייבים. 6. נקעו ושע'ב מאיו: הרטב אותו ושתה את מימיו. זהו דבר חסר תועלת. 7. צבר איוב: סבלנות של איוב. זו סבלנות מיוחדת שהיא מעל ומעבר ליכולתו של אדם. 8. ית'ע'ם עלא קלבכ בצל: הוא חותך בצל על ליבך. איש זה מדבר לא יפה - מרגיז. 9. אלולד אלמא יבכי מא יעטונו דיס: תינוק שאינו בוכה לא מניקים אותו. בהשאלה: את זכויותיך תשיג אם תפעל להשגתם. 10. אלאמ אתלמ ואלאב יחפע' ויטם: האם אוספת והאב חופר וקובר. האם מחנכת את הילדים על חיסכון וכיצד להתנהג, והאב חופר קבר וטומן מי מילדיו שמת. ענייני הבית אינם בסמכות האב, בעוד מעמד האם בבית הוא הקובע. ושיהיה לכולנו שבוע רגוע ונעים.
אגב, לפני הפתגמים, רציתי לכתוב משהו בהקשר למה שהבחורה "מעלי" כתבה על בעלה לשעבר. יש פתגמים עירקים מקסימים. אני ממש אוהבת אותם, נהנית לקרוא אותם ולכתוב אותם כאן. אך יש פתגמים וגם יש דברים (נניח בהתנהגות) שנראה כאילו דווקא יוצאי עירק (היותר מבוגרים וזה עבר גם לדור השני שלהם) שנראה כאילו במקום להתקדם קדימה ולהשכיל ללמוד דעות נאורות ומתקדמות, דווקא האנשים האלה, מבחינת הקטע השוביניסטי, התקדמו לאחור ונשארו "תקועים" בעירק במקום להתקדם קדימה לישראל. אין דבר כזה שגבר הוא מעין שייח סעודי והאישה מכרכרת סביבו (איך הם חיו שם, איך?) אצלנו במשפחה, למשל, השתרש מנהג יפה ואני יודעת בוודאות שכך היה גם עם משפחתי בעירק והוא: הכבוד לסבא. כל הנכדים (אני, אחיותי ובני הדודים שלי),מעריצים את סבא שלי (שהוא חכם גדול ואיש אשכולות) וחולקים לו כבוד רב. זה מנהג טוב לדעתי. אך יש דברים, כמו שהאישה "למעלה" כתבה, שקראתי עליהם, שמעתי סיפורים כאלו, שפשוט צריכים לעבור מן העולם כיוון שהתקופה השתנתה ואישה לא קיימת רק כדי ללדת ילדים ולנקות בית (ובטח שלא לשרת גבר ולדאוג לכל הנאותיו וצרכיו הגופניים והפיסים). זהו. זה מה שהיה לי לרשום לגבי זה. ועכשיו, משהו קצת אחר: 1. לא מן אללה, מן עבד אללה: לא מאלוהים אלא מהעבד של אלוהים. הרעה, לא יצאה מפי עליון אלא מהאדם. 2. אלליל יציע' ע'דאר: הלילה הוא בוגדני. החושך בלילה, לעיתים משמש מסתור לפושעים ולאנשים רעים. 3. אללי מא ירט'א בחכם מוסא, ירט'א בחכם פרעון: מי שאינו מרוצה ממשפט משה, יקבל משפטו של פרעה. משה היה מנהיג ענו וצדיק ופרעה היה קשה וחסר רחמים. 4. פקע' אביט': עוני לבן. יש עניים הלומדים להשלים עם העוני הזה ולהשאר בצלם אדם. 5. חצ'ע' אלאכל צ'אע אל עקל: נכון האוכל - השכל אבד. נימוסי האוכל מחייבים. 6. נקעו ושע'ב מאיו: הרטב אותו ושתה את מימיו. זהו דבר חסר תועלת. 7. צבר איוב: סבלנות של איוב. זו סבלנות מיוחדת שהיא מעל ומעבר ליכולתו של אדם. 8. ית'ע'ם עלא קלבכ בצל: הוא חותך בצל על ליבך. איש זה מדבר לא יפה - מרגיז. 9. אלולד אלמא יבכי מא יעטונו דיס: תינוק שאינו בוכה לא מניקים אותו. בהשאלה: את זכויותיך תשיג אם תפעל להשגתם. 10. אלאמ אתלמ ואלאב יחפע' ויטם: האם אוספת והאב חופר וקובר. האם מחנכת את הילדים על חיסכון וכיצד להתנהג, והאב חופר קבר וטומן מי מילדיו שמת. ענייני הבית אינם בסמכות האב, בעוד מעמד האם בבית הוא הקובע. ושיהיה לכולנו שבוע רגוע ונעים.