מזמן..כזה

[אופק דגנית]

מזמן..כזה

היה מישהו אחד שאמר לי..
שאינך יכולה להתקדם..מבלי להיעזר באנשים
חוק היקום כזה

וככה ממבט לאחור זה היה בעצם אחד השינויים הגדולים בי
להיעזר באנשים היה מצריך שיתוף היה מצריך יכולות ליצור קשרים
יכולות ליזום מצבים יכולות התקשרות והחשפות על מה שהכי קשה לחשוף אותו..המקום שבו הכי קשה לך איתו

והם הגיעו..האנשים
כל אחד ותרומתו הוא
כל אחד לתקופתו הוא
כל אחד..היה שם כשנזקקתי..

היה גם מישהו שאמר לי..
שאנשים בעצם מבקשים שיעזרו בהם..זה מן מעגל כזה
של נתינת ערך וקבלה חזרה

ואם היה איזשהו קיר שהייתי צריכה לשבור בהתנהלות חיי שהוא קיר של "לבקש עזרה"..

ואז התזוזה מגיעה
והתנועה
והעשייה
והשינוי
ושוב תזוזה ושוב תנועה..ושוב שינוי..


ושוב אנשים..ושוב שיתוף ושוב
וכמות האנשים שלהם אני אומרת "תודה"..על האכפתיות
במשך השנתיים שלוש וחצי האלה גדולה מכל מהלך שנות חי

וגם לך איש עם הארבעים השודדים
גם לך תודה

וכן המפקד.
מחר בבוקר עם חיוך ולא לאחר..

 

[אילנהחלפ1111]

בראייתי.....

העולם שלנו מתנהל וקיים בזכות האנושות...כתבתי כאן פעם
ואכתוב זאת שוב שבעיניי האנושות היא האלוהות...וכל אחד מאתנו אלוהות
אנחנו צינורות עבור אחרים ואחרים עבורנו...

כל חיינו נעים בעקבות האנושות שסביבנו....ונכון שהבחירות הם שלנו
אבל לאנושות יש את ההשפעה והכוח לנהל אותנו....
לגרום לנו ליפול וגם לצמוח....וכו'

ולגבי התודות שביקשת אלה שהיו עבורך...ברגע הנכון
וזה שהע(א)יר את ההערה בדיוק בזמן הנכון

את...כן את...גם היית עבור אחר את אותה האלוהות עם המעשה והמילה הנכונה בדיוק בזמן וברגע הנכון...וגם לך תודה....

אנחנו לולאות מחוברות כשרשרת המניעה את כל היקום....
אנחנו האלוהות....

 

[אופק דגנית]

הוא צדק

האיש החכם שאמר..

הם נמצאים בכל מקום..האנשים הטובים..

הם מגיעים..כמו מקומות ונופים בדרך החיים שלנו

ככה האנשים...

ואני אני מאמינה גדולה באנשים

 

[אופק דגנית]

אז איך יודעים

שמכאן זה מתחיל וימשיך
אולי זאת התחושה ההרגשה
ההתלהבות של עוד התחלה חדשה
איך יודעים אם דרכי עלתה על "דרך המלך שלי"
אולי זאת ההתאמה של הזמן
ואולי זה האוטובוס שנוסע לכיוון אחר..

תשובות ליקום
שאלות לדגנית

בוקר טוב

 

[M i c h a l y U S A]

צריך לדעת לקבל

אנשים קיימים ב M הדרך כל הזמן
צריך ללמוד לבקש עזרה גם אם זה ממש כואב לך פיזית.


אני מסוג האנשים שנותנים. ביום בהיר אחד הייתי צריכה לקבל עזרה. ידעתי את זה.והיה קשה מנשא.

לי זה קרה. וזה גרם לי לעצבים ולחוסר שינה מתמיד במשך שנה שלמה.
אמרתי תודה.
יחס עם זאת התלות הזו שברה אותי..
ואני חושבת שכמה שאחרים רוצים לעזור...לי באופן אישי קשה לקבל.
ואת זה צריך ללמוד.

תמיד תמיד סמכתי על עצמי..עדיין ככה.
תלוי בסוג העזרה. צריך לדעת לקבל . אני מעדיפה לתת..אבל לומדת לקבל.

 

[אילנהחלפ1111]

וחשוב לדעת.....

שמאלה שפונים אליהם ומבקשים עזרה..... גם הם מקבלים מאיתנו...
כי כשגם כשאנחנו נותנים תמיכה, עזרה אנחנו מקבלים תחושה
שאנחנו חשובים ושניתנה לנו הזכות לתת ולעזור....

פעם גם אני לא אהבתי, סבלתי, נמנעתי לבקש....עד מאסתי....
כשראיתי שרוב חיי אני עבור אחרים וכשאני בבעיה כולם כאילו לא שומעים,
רואים, מבינים ועוד....
והחלטתי שתירוצים לא יעבדו עלי יותר פשוט אפנה ואבקש........
לא היה קל השינוי כי היה מספיק שמישהו יזיז שפתיים או יעצור בחשיבה
בהתחלה מיד הייתי אומרת טוב לא משנה אסתדר והייתי מוותרת
ועם הזמן למדתי גם לעזור להם בחשיבה חחחחחח כדי שימצאו את הזמן
והדרך למלא את בקשותיי....

סיימתי להיות חברה של אחרים שלא יודעים להיות חברים שלי....
המון שנים רוקנו אותי נפשית, רגשית, פיזית הגיע הזמן גם לקבל.....

ומי שלא יודע גם לתת לא חבר ולא ראוי להיות בסביבה שלי
ולא.....שאני מצפה מאלה שאין באפשרותם אלא מאלה שיודעים לקחת
ולא לתת ואנחנו יודעים להבחין מי יכול ומי מתחמק ומתקמצן....

 

[אופק דגנית]

כשכולם כאן

מורגשים כאילו יצאו לחופשת שחרור
מאברבנאל, אני מרגישה שייכת ולמרבה הפלא גם יעילה יותר

זה מוזר ואולי לא

 

[אילנהחלפ1111]

תמיד כשאנחנו ליד חלשים אנחנו הופכים חזקים.