מזל טוב!

אנילה1

New member
ברוריה2 בדיוק, אשה עושה בחיים

ילדים זה התפקיד שלה. תלוי באיזה עולם. בחרדי כן. בחילוני ממש לא.
 
האם "חינוך" מצליח לדכא יצרים טבעיים

אני יכולה להגיד לך: - חינוך מדכא. נקודה. - יצרים טבעיים דווקא מעוררים רצון להיכנס להיריון (את יודעת, סקס זה נחמד וגם היריון זה לא רע, בעיקר אם יש לך הריונות קלים [כמו לי, ואז זה אפילו ממכר! ולא לשכוח את הבונוס של אי תופעות הלוואי של אי ביוץ]). - גם אמא לתריסר ילדים צריכה זמן לעצמה, מה שלא ידוע זה שאמא לתריסר ילדים מקבלת יותר זמן לעצמה מאשר אמא לשניים עד שישה ילדים (באופן סטטיסטי יחסי זו לזו). - הגשמה עצמית זה מושג נורא אינדבידואלי (לצערי, הורים הרואים בילדיהם הגשמת עצמיותם היא תופעה נפוצה להחליא). "האשה-ילדה הזו לא עשתה כלום [וגו]" אוי ואבוי, זה הרגע בו אני באמת ובתמים מפקפקת באינטילגנציה שלך. מעולם לא שמעת סיפורים על נשים צדקניות אמהות מרובות ילדים שלמדו, שכתבו, שעשו חייל מפה ועד בוסניה-הרצגובינה דברים? אני מתפלאה עלייך. >ספל חמאה מוסיפה מזט
<
 

אנילה1

New member
ספל חמאה יש תמיד יוצאות דופן

בכל חברה. אבל זה לא מעיד על הכלל.
 
לא

אנשים חיים ללא יוצא דופן, ואף אחד לא עושה כלום בכך, אנשים מעסיקים עצמם מתוך כוח החיים [גם כאלה החובבים סבל], ולא לך לקבוע מה טוב יותר. הרבה ילדים זה נפלא (המבחר, הו, המבחר), מעט ילדים זה גם טוב, רק בנים זה מצחיק, רק בנות זה אירוני, בן והרבה בנות זאת נוחסה הזרדית. מה שקובע בשורה התחתונה זה אהבת אם ואב, אם זה עובד - זה עובד בכל מקרה, בכל חברה. אז מה שלום אימא שלך? >ספל חמאה לא באמת מתעניינת<
 
דוקא את כן יכולה להבין אותה

כאילו , אמא, אוהבת ילדים? אוהבת. אז למה היא מביאה אותם לעולם? כי היא אוהבת. הרי את יודעת שהיא לא חושבת על העתיד בכלל, רק על ההווה, ומה שיהיה יהיה ואלוהים גדול והא הזן ומפרנס ומכלכל לכל בריה. אי, באפריקה מליונים מתים, זה לא משנה, ישראל זה לא אפריקה, כאן מדברים באידיש ויש פלאפונים ושיחות לחול במחיר מוזל ואפשר לשנורר גם בהוראת קבע בפקס. חצומזה יתכן שחלק יצאו בשאלה אז צריך שכמה ימשיכו תשולשלת גזע תרשישים וכו' ובני ברק תמשיך לייצר צ'ונט להמונים, ואלסקה תעלם.
 

Le Fay

New member
זה, בצירוף רשימה ארוכה של חובות

אחרות, החל בבדיקת סימנים על תחתונים, בואך נקיונות אינטנסיביים וכלה בדאגה מתמדת לרווחת אחרים, מבטיח שלרוב הנשים לא יישאר יותר מדי פנאי, או כוח, לחשוב על דברים עד הסוף. יעיל ביותר.
 

מתלבט13

New member
תקראי את "אחות רחוקה"

יהודית רותם ראיינה נשים חרדיות וניסתה להבין איך הראש שלהן עובד. אני דווקא חשבתי לפני ואחרי הספר, שהחינוך והמיסגור הפסיכולוגי של המושגים, נועלים אנשים איפה שהם נמצאים. לא נראה לי שהכל מכוון כדי לנעול אנשים איפה שהם (קרי, הבאת הילדים אינה תיכנון מכוון לעצירת שאלות), למרות שמבחינה אבולוציונית זה כן אפשרי, אבל כנתון (נו, זהכבר כמו הרעיון של Algazal שאנו לא אוכלים כי נהנים אלא שאותם יצורים שנהנו מאוכל שרדו אבולוציונית. דפוק אני, בלי כוח אני מתחיל להרצות). כמו שמישהי חילונית אמרה לי היום שהיא חושבת שאם היא היתה נולדת חרדית היא היתה בורחת באיזה שהוא שלב, ואינ משוכנע שאם היא היתה שם היא לא היתה יודעת שיש דבר כזה "היא" "לברוח" ושיש בכלל עולם אחר.
 

אנילה1

New member
מסכימה אתך שסביר להניח

שרוב אלה שנולדים במקום מסוים לא עוזבים אותו כי זה מה שהם מכירים. ולגבי הספר של יהודי רותם, אכן אקרא אותו בהזדמנות.
 

Le Fay

New member
סוררי. לי כן נראה שהרוב מכוון לנעול

אנשים היכן שהם, ושעידוד ילודה הוא אחד האמצעים השכיחים בשירות מטרה זו (גם בכנסיה הקתולית ובאיסלאם). אחרת היו מניחים לאנשים להחליט בעצמם מתי נוח להם להוליד ובאיזו תדירות, מתירים להם שימוש באמצעי מניעה על פי שיקול דעתם ומפסיקים לנופף ב"פרו ורבו". זה כמובן לא האמצעי היחיד, והמאמצים לא מושקעים רק, אפילו לא בעיקר, בנשים.
 

מתלבט13

New member
את מניוחה הנחות לא נכונות

המערכת בדתית בנויה במידה רבה על אקסיומות הלכתיות. בגדול, ההלכה של היום - טכנית - דומה מאד לזו של לפני 2000 שנה (מאז יש טקסטים, על לפני כן זה די ספקולטיבי) יש כללי פסיקה. יש כללי ניתוח של הטקסטים. וזה עובד באופן מאד דומה למערכת המשפטית. ההבדל הגדול בין השפיטה ההלכתית הדתית היהודית לשפיטה הכללית, היא ברמת החופש. החופש ההלכתי הוא מאד מצומצם. אפילו תיאורטית המרחב נתון במחלוקת. אבל כללי הפסיקה בפועל, הם מאד נוקשים. והם לא מאפשרים יותר מדאי משחק. אני בקי מעט בספרות הפסיקה. ודברים נקבעים לפי טקסטים של לפני אלף ואלפיים שנה. לזכרוני, התשובה של ר' משה פיינשטיין על שימוש באמצעי מניעה, מנתחת את התלמוד בנושא (משנה 3 נשים משמשות במוך - קטנה מעוברת ומניקה), הוא מנסה להסיק מזה ומהתלמוד שם, על מי שרוצה למנוע ילודה בשל בעיות כלכליות, ועוד. יש לי ביקורת לא מעטה על הפסיקה החרדית. אבל הביקורת היא על חוסר גמישות ופתיחות, ולא על המצאת דברים לשם מטרות מניפולטיביות. אני כועס על אי שימוש בסמכות, ולא על שימוש יתר. אם היו הרבנים משתמשים בסמכות שלהם היו פתרונות להרבה בעיות שגם לדעת הרבנים הם לא נורמליות. דוגמה, מעוכבות גט. הרבנים, ואפילו הדיינים בבתי הדין, יודו שלא לציטוט שבהרבה מקרים הם היו רוצים לכפות גט. ושזה הדבר הנכון וההגון לעשות. הם אף מפעילים לחץ לא קטן על המתדיינים שיסכימו לתת גט. אבל כאשר זה מגיע לכפייה של גט, הם סבורים שההלכה לא נותנת להם את הכלים לעשות זאת. דיין אמר לי במפורש "אין ספק ש... צריכים להתגרש. אבל השולחן ערוך לא נותן לי את הסמכות לכפות את זה".
 

Le Fay

New member
חומד, אתה קורא את הנתונים הפוך:

אתה בוחן את הפסיקה ההלכתית כתולדה ולא כאמצעי. במקום להסביר לי למה לא מתירים עגונות כיום, שאל את עצמך למה המציאו את העגינות מלכתחילה: אלו מטרות המונח המשפטי הזה עשוי לשרת, ואלו הוא שירת בפועל. אצל אנשים שאינם לוקים ב-OCD, כללים אינם נבראים לשם עצמם אלא כדי להשיג מטרה. מרגע שאינך מקבל את טענת המוצא החרדית, שקורפוס החוקים העברי נוצר ושרד כי אברהם, יעקב, משה וכמה עשרות אחריהם שמעו קולות אלוהים ומלאכים - מתעוררת מאליה שאלת התכלית, איזו תכלית הקורפוס הזה נוצר להשיג. חוקי האישות העבריים לא נוצרו כדי להסדיר ילודה אלא כדי להסדיר את הבעלות על פירותיה. החידוש שהם הציגו בזמנם ובמקומם היה המרת שושלות מטריארכליות בשושלות פטריארכליות, ומטרתם להבטיח את בעלות האב על כל הנשים שהזריע ועל פרי בטנן (ולמנוע בעדן להרות לאחרים). כללי הטהרה, לעומת זאת, נועדו לבטח את בריאותו מפני מאגיה ומחלות מדבקות. אבל האמונה המונותיאיסטית עצמה נוצרה - קודם כל - כדי לבסס מונופול. חשוב על זה בבקשה לפני שאתה מגיב.
 

Le Fay

New member
אתה מוזמן להחליף "עגונות" ב"מעוכבות

גט", "חלוצות", "מורדות", "ממזרים" וכל מונח אחר מתחום זה.
 

מתלבט13

New member
אויש

מה היו הסיבות לפני שלושת אלפים שנה, זו שאלה קשה. אין לי כעת את הכוח להיכנס לזה. רק אומר שלדעתי הענייה את בוטחת יותר מדאי בפרשנויות שלך (לא רק כאן). ואני מתנגד גדול מאד לעודף ביטחון בפרשנויות שהביסוס שלהם אינו פשוט. לגופו של עניין, גם את תודי שהקטע של "שהנשים לא יוסיפו השכלה" (נשוא הויכוח שלנו), לא היה הדאגה מספר אחד של חז"ל שאסרו על מניעת ילודה. בראופן כללי. יש הרבה מטרות לדת, וודאי אם מסתכלים בהסתכלות אבולוציונית של "מם". עקרונות ואמונות נבנים אחד על גבי השני באופן לא ליניארי, והכוונות של לפני דורות נבלעות והולכות בסבך של אמונות וכוונות. לא משנה מה היתה הכוונה של זה שמציא טקסט א', המפרש שלו - במקרים רבים - האמין בתמימות מלאה באלוהיות של הטקסט, ועל כן יכול היה לדון ברצינות מה היתה כוונת האלוהים. מעבר לזה אין לי כעת כוח לחשוב.
 

אבזץ

New member
באותה מידה בה מצליחים

לגרום למאות אלפי שיעים לחתוך לחתוך לעצמם ת'ראש ולדמם בחג העשורא, המסמל את מותו של האימאם חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד, בקרב כרבלא בשנת 680. העולם טיפש נקודה.
 
למעלה