מזל טוב על הפורום

מזל טוב על הפורום

כן ירבו הדיונים וההצעות על שינויים בכלכלה. ככל שהדיון יגבר כן יקשה למכור לאנשים לוקשים. כל הכבוד לדור על המאמץ והיקף הכתיבה. הערות על טיוטות ועל חלק מהדיונים בפורום: 1. מענקי ילודה. ישראל היא אחת המדינות היחדות שבה מעודדים ילודה. בכל מקום אחר יש דיון נכבד על בעית "פיצוץ האוכלוסין". (ישראל ממוקמת במקום 30 מבחינת צפיפות האוכלוסין בעולם, עם אחוז לידות גבוה למדי - בסיביבות 2.5 % בשנה ) - מה שאומר שכל 30 שנה בערך כמות האוכלוסיה מוכפלת. המשאבים הטבעיים במדינה - קרקע ומים מזדמים ומתייקרים (ראו יוקר הדיור בהתאם). מה שנחוץ הוא בדיוק להפך - עידוד לייצוב האוכלוסיה ולאחר מכן שאיפה להקטנת האוכלוסיה (לא בדרכים אלימות כמובן) כדי שכלל האנשים יכולו לחיות ברווחה (ולא רק ברווחה כלכלית, מחקרים מראים לדוגמא שפשיעה מתח ואלימות גדלים ככל שהצפיפות גדלה). 2. עובדים זרים. פתרון "קל" (מבחינה טכנית) הוא פשוט להפסיק את ההצמדה של עובד זר למעביד - זה יפסיק את מחזות האבסורד של גירוש מצד אחד ויבוא עובדים מצד השני. זה אבסורד ברמת המדינה , עבור המעסיקים כמובן, יש בכך הגיון מושלם. גרוש מוביל להקטנת משכורות (ע"י הגדלת כוח האיום של המעסיק), ויבוא של ידיים עובדות חדשות, של אנשים שעוד לא שמעו על הניצול והעבדות (הינו עבודה ללא תמורה כספית) בישראל. מאמר בעניין (והסבר מי מרוויח מהשיטה הקיימת ) אפשר לראות ב http://www.kavlaoved.org.il/word/110103.doc חלק מהמאמר מבוסס על מיני קורס בנושא 'כלכלת הגירה' מאת הכלכלן PROF. BARRY R CHISWICK באוניברסיטת תל אביב. השימוש במאמר הוא חופשי, אין עליו זכויות יוצרים כלשהם. 3. צמיחה כלכלית - כפי שכבר נאמר פה, על ידי 'נוזל', יש מדדים אחרים לצמיחה, כאלו שלא מתייחסים לעליה בפשיעה, או בעליה בתחלואה מסרטן או לעליה בגרושים או בזיהום כאל "צמיחה". במילים אחרות - נסיון להקטין את הפער בין הכלכלה באמת לבין הכלכלה הכספית (הכלכלה שנסחרת במונחי כסף). תחומים בהם יש פער גדול בין השניים - בריאות, פשיעה, בריאות הנפש, איכות הסביבה, הורות, שכנות, תחבורה. באתר בדידות www.bdidut.com יש מאמר על נושא זה אם התמ"ג עולה למה אמריקה יורדת http://www.bdidut.com/docs/economy2.doc 4. תחבורה - יש הבדל גדול בין "תשתיות" לבין תשתיות שבאמת עוזרות למישהו. עוד כבישים עוזרים בטווח הקצר ומפריעים בטווח הארוך. על בעיות הפרבור: http://www.bdidut.com/transp/road6.htm אחד הצעדים החשובים בנושא התחבורה הוא קישור בין מועדי הרכבות לבין מועדי האוטובסים (תחבורת מעברים) - כפי שאכן מופיע בטיוטה אבל לא במקום ראשון. צעד נוסף הוא מעבר מתחבורת גריד (אטובוס מכל מקום לכל מקום) לתחבורת מעברים על פי מודל עורקים ועורקיקים, ע"פ תחבורת מעברים (עוברים בין כמה אמצעי תחבורה, כשבעורקים הראשיים יש תכיפות גבוה יותר).
 

דור לוי

New member
תודה, כדאי לפתוח דברים שאמרת לדיון

תודה, אקרא את החומר ששלחת (גם בדוא"ל..). בהמשך הערב אענה בהודעה נפרדת (כדי לפתח דיון ענייני מבלי לערבב נושאים) למה שהעלת. בעניין קישורים ומאמרים. נראה לי שהרבה יותר קל, אם תשמור למשל את: http://www.bdidut.com/docs/economy2.doc כקובץ ע"י save as html ותעלה זאת לאתר. כך לטעמי קל יותר לגולשים לקרוא. בברכה
 

דור לוי

New member
בנושא ילודה

כתבת: מענקי ילודה. ישראל היא אחת המדינות היחדות שבה מעודדים ילודה. בכל מקום אחר יש דיון נכבד על בעית "פיצוץ האוכלוסין". (ישראל ממוקמת במקום 30 מבחינת צפיפות האוכלוסין בעולם, עם אחוז לידות גבוה למדי - בסיביבות 2.5 % בשנה ) - מה שאומר שכל 30 שנה בערך כמות האוכלוסיה מוכפלת. המשאבים הטבעיים במדינה - קרקע ומים מזדמים ומתייקרים (ראו יוקר הדיור בהתאם). מה שנחוץ הוא בדיוק להפך - עידוד לייצוב האוכלוסיה ולאחר מכן שאיפה להקטנת האוכלוסיה (לא בדרכים אלימות כמובן) כדי שכלל האנשים יכולו לחיות ברווחה (ולא רק ברווחה כלכלית, מחקרים מראים לדוגמא שפשיעה מתח ואלימות גדלים ככל שהצפיפות גדלה). האם אין כאן התנגשות ערכים? יש הרואים בערכי הדת היהודית מצוות פרו ורבו, "ילדים זה שמחה..." וכו'. האם אפשר להעדיף ערכים מסוימים על ערכים אחרים? האם אפשר בשם הכלכלה והחברה לבטל ערכים? מאבק באלפיון עליון דורש איחוד כוחות. האם נוכל לבצע איחוד כוחות כאשר מתחילים להתווכח בינינו על ערכים? אחזור בהמשך, אבל מציע שבינתיים תעבור על: 1. המצגת בנושא "שיקולי מדיניות ציבורית והפנסיה" . 2. על נייר העמדה שהזכרתי באחד האשכולות הקודמים בנושא פנסיה. 3. העקרונות שאני מציע לתוכנית. ונראה איך הדברים יכולים להשתלב.
 
המשך בנושא ילודה

צריך להבדיל בין חוקי מוסר הנובעים מערכים ותלויים בחברה, לבין חוקי טבע שאת הציות אליהם נצטרך לבצע אם נרצה ואם לא. אפשר להחליט שמוסרי לשתות כספית, אבל אי אפשר למנוע את הנזק שנגרם כתוצעה מכך. אפשר להחליט שמוסרי לקפוץ מקומה 7, אבל אי אפשר לבטל את כוח המשיכה. אפשר להחליט שמוסרי למלא את הארץ באנשים, אבל אז צריך להצביע מאיפה יבוא מזונם של האנשים, איפה הם יגורו, באילו תנאים, מה הם ישתו, וכו'. אין ערך ביהדות שאומר שצריך לגרום לקטסטורפה עקב צפיפות יתר. להפך -פרו ורבו ומלאו את הארץ - ומה קורה כשהארץ מלאה אותנו - שהרי גם נכתב שהארץ ניתנה לאדם לעובדה ולשומרה - וכבר היום יש בעיה של הכחדת בעלי חיים וצמחים - דילמה מוסרית רצינית עבור האדם המאמין (אם היה שם את ליבו לכך, מה שמעטים עושים). בכל מקרה בהלכה כתוב שאדם צריך להוליד בן ובת - מה שמתיישב היטב גם עם הרצון לשמור על מקסימום מגוון גנטי באוכלוסיה, בלי להגדיל את כמות האנשים. היהדות מקדשת את החיים, וככזו היא מכילה בתוכה רעיונות סביבתיים- חברתיים כלכליים חכמים מאוד (שנת שמיטה, יובל, יום השבת , גמ"ח) חבל שחלק מהיהדות נפרד מכך. בכל מקרה, הצורך בהקטנת הילודה לא נובע מרווחה כלכלית, אלא מצורך קיומי סביבתי, אנחנו חיים על כדור ארץ לא מאוד גדול. אנחנו בבור כבידה - כך שהוצאת אדם אחד עולה כ 20 מיליון ש"ח, וגם אם הוצאתם אותו אין לו מקום לחיות בטווח של כמה שנות אור מלבד על כדור הארץ. בקיצור- אנחנו בספינת חלל שאת חוקיה צריכים לכבד - היות ואין לנו אלטרנטיבה טובה יותר. מאבק באלפיון העליון (או ליתר דיוק בכוחות ההון וגרורותיהם) ממילא יקח זמן רב, וידרוש איחוד כוחות אמיתי. איחוד כזה לא נוצר על ידי התאחדות הד הוק, של שותפים מקריים הממלאים את מצוות מקיבלי 0המטרה מקדשת את האמצעים) , אלא באנשים שגם אם הם לא מסכימים על הכל, התכווכחו על הרבה נושאים ודרך הוויכוחים והמחלוקות צמחו סינתזות של הרעיונות המקוריים. אין מה לחשוש ממחלוקות, רק לדאוג שלא ישתקו את הדיון כליל, ושיתנהלו ברוח טובה. אני אקרא את החורמ על הפנסיה.
 

דור לוי

New member
בנושא עובדים זרים

כתבת: 2. עובדים זרים. פתרון "קל" (מבחינה טכנית) הוא פשוט להפסיק את ההצמדה של עובד זר למעביד - זה יפסיק את מחזות האבסורד של גירוש מצד אחד ויבוא עובדים מצד השני. זה אבסורד ברמת המדינה , עבור המעסיקים כמובן, יש בכך הגיון מושלם. גרוש מוביל להקטנת משכורות (ע"י הגדלת כוח האיום של המעסיק), ויבוא של ידיים עובדות חדשות, של אנשים שעוד לא שמעו על הניצול והעבדות (הינו עבודה ללא תמורה כספית) בישראל. מאמר בעניין (והסבר מי מרוויח מהשיטה הקיימת ) אפשר לראות ב http://www.kavlaoved.org.il/word/110103.doc חלק מהמאמר מבוסס על מיני קורס בנושא 'כלכלת הגירה' מאת הכלכלן PROF. BARRY R CHISWICK באוניברסיטת תל אביב. השימוש במאמר הוא חופשי, אין עליו זכויות יוצרים כלשהם. ==== עד כאן ===== אני אקרא בהמשך, נראה מעניין. זה בדיוק הפורמט של מה שאני מחפש - מאמרים כאלו שמסבירים גם את הקטע הכלכלי. אני בכלל מחפש כותבים להסברים בנושאים כלכליים. אגב, לא ראיתי אזכור לכך שאין זכויות יוצרים על המאמר. לעניין (מבלי שהספקתי לקרוא) ייתכן שזה יכול להשתלב כאחד הצעדים. בברכה
 
אני יודע שאין זכויות יוצרים על

היות ואני כתבתי אותו, אמנם הוא מתבסס בחלקו על הרצעה ששמעתי, אבל נראה לי שזה לא תופס. אגב - זכויות יוצרים זה נסיון להכניס את המנגנון העסקי חזק יותר לתחום של השרותים (בהמשך הדיון שהיה כאן על האם שרותים הם דבר יצרני או לא). בעידן האינטרנט , נראה לי ברור שניתן היה באופן תאורטי לספק יותר ויותר שרותים כמוצר ציבורי (כלומר שהספקה לאדם אחד לא באה על חשבון אדם אחר) - דבר רצוי וטוב היות ואז מתגברים סופסוף על בעית המחסור. כך הדבר לדוגמא בשרותי רפואה - רואים כיצד הפורמים באינטרסט לרפואה מספקים שרותים שפעם היה צורך לשלם עליהם או שמחסור במידע לגביהם היה נגמר בבעיה רפואית חמורה. האם ההודים או הערבים יכולים לתבוע זכויות יוצרים על האפס? ואם כן, כמה אפסים יש בסכום שביל גייטס חייב להם? ואם לא אז למה לא?
 

דור לוי

New member
בנושא צמיחה כלכלית

כתבת: 3. צמיחה כלכלית - כפי שכבר נאמר פה, על ידי 'נוזל', יש מדדים אחרים לצמיחה, כאלו שלא מתייחסים לעליה בפשיעה, או בעליה בתחלואה מסרטן או לעליה בגרושים או בזיהום כאל "צמיחה". במילים אחרות - נסיון להקטין את הפער בין הכלכלה באמת לבין הכלכלה הכספית (הכלכלה שנסחרת במונחי כסף). תחומים בהם יש פער גדול בין השניים - בריאות, פשיעה, בריאות הנפש, איכות הסביבה, הורות, שכנות, תחבורה. באתר בדידות www.bdidut.com יש מאמר על נושא זה אם התמ"ג עולה למה אמריקה יורדת http://www.bdidut.com/docs/economy2.doc ===== עד כאן ==== אני מחפש דרך מגשרת. האם יש שיטה/שיטות שבה אפשר לתמחר את הפרמטרים הלא מדידים. לדוגמא, תמחור חיי אדם במקום שיהיו 0 שיהיה ערך כלשהו, או לתמחר כך שמוות יהיה יקר יותר לחברת הביטוח או לממשלה מאשר נכה? בברכה
 

דור לוי

New member
בנושא תחבורה ופרבור

כתבת: 4. תחבורה - יש הבדל גדול בין "תשתיות" לבין תשתיות שבאמת עוזרות למישהו. עוד כבישים עוזרים בטווח הקצר ומפריעים בטווח הארוך. על בעיות הפרבור: http://www.bdidut.com/transp/road6.htm אחד הצעדים החשובים בנושא התחבורה הוא קישור בין מועדי הרכבות לבין מועדי האוטובסים (תחבורת מעברים) - כפי שאכן מופיע בטיוטה אבל לא במקום ראשון. צעד נוסף הוא מעבר מתחבורת גריד (אטובוס מכל מקום לכל מקום) לתחבורת מעברים על פי מודל עורקים ועורקיקים, ע"פ תחבורת מעברים (עוברים בין כמה אמצעי תחבורה, כשבעורקים הראשיים יש תכיפות גבוה יותר). ======== עד כאן ===== אנא הסבר על מודל עורקים ועורקיקים. לדוגמא: מה זה? איך זה עובד? יתרונות ? חסרונות? בברכה
 
למעלה