יצא לי לחכות להרבה אלבומים בחיים שלי.
אבל לשום אלבום לא חיכיתי כמו שחיכיתי לזה. כמעט בכיתי כשסוף כל סוף קניתי אותו. (אז גם היה קשה להשיג את כל השירים לפני שיצא האלבום). אחרי שני אלבומי המופת של אלאניס, ואחרי האנפלאגד המשובח, ציפיתי להמון. הסינגל הראשון היה מושלם, אלאניס במיטבה. חרשתי עליו במשך שבועות ללא הפסקה. התחלתי להאזין לאלבום ומהר מאוד הבנתי שמשהו פה לא עובד. האלבום יצא חיוור וסתמי. אני חושב שאת הפנינים שלו אפשר לסכם בשתי מילים - HANDS CLEAN. כל השאר נחמדים, אבל בהחלט לא שירים שכיף לי לחזור אליהם, או שירים שעומדים באותה השורה עם השירים של פעם. האלבום הזה בהחלט סימן את תחילת הסוף מבחינתי. האלבום שבא אחריו אומנם נחשב כפחות איכותי, אבל מבחינתי הוא הרבה יותר טוב. מצד אחד, הוא יותר מהודק. השירים שם עובדים אחד עם השני, בזמן שבURS הם לא מסתדרים באותו האלבום. יש שם בלגן גדול. בנוסף, האלבום של כאוס לא מתיימר כמו URS. לא יודע איך להסביר את זה בדיוק, אבל נראה שהיא לוקחת את עצמה פחות ברצינות רוב הזמן בכאוס, וזה עובד. בשירים היותר "רציניים" באנדר, היא נופלת. אבל האכזבה הגדולה ביותר הייתה הידיעה שהאלבום עצמו לא רע בגלל שהשירים שהוקלטו לא טובים. האלבום רע בגלל השטויות של אלאניס, שבחרה את השירים הבינוניים ביותר בשביל אלבום הקאמבק המצופה שלה. כל שירי הרוק הטובים שהיו בניחוח של פעם, וכן הוקלטו באותה התקופה, נשמרו לאלבום הביסיידס, שרק מעריצים גדולים רכשו. על השטות הזו אני לא יכול לסלוח לאלאניס. היה לה זהב ביד, היכולת להוציא אלבום שעומד בשורה אחת עם שני האלבומים הקודמים, והיא בחרה להפשיט אותו מכל השירים הטובים והמיוחדים, ובמקום זאת לשווק מוצר חיוור ופשטני. *מצטער אם זה יצא ממורמר, אבל למרות שמציינים פה יום הולדת, מבחינתי היום הזה הוא באמת תחילת הסוף של אלאניס, וכל הפרוייקטים שהגיעו לאחר מכן רק הוכיחו את זה.
למרות שאין ספק שיש באלבום הזה פנינים משובחות!
וHANDS CLEAN שיר מושלםם^^" אז יופי היי והפי בירטסדיי ולשנה הבאה======>שמונה!