מזל טוב לי

RossieL

Active member
מזל טוב לי

בשעה טובה, נולד לי לפני דקות אחדות נכד שביעי,
בן לכלתי ובני, אחרי 2 בנים ובת
 

puma141

New member
מזל טוב! :)


 

DogsPCI

New member
הלו יחפה
(מקווה שלא פספסנו את הכיף... חחח).

באיזו דרגת פירוט את רוצה את התשובה? ;).

נקודתית... הרגע חזרתי מטיול כלבים, אז אחלה! :).

מה שלומך את?
 

DogsPCI

New member
אני רואה שהסרטונים של בלה-מיה עדיין רצים בפורום :)).

 
אני יודעת

סרטונים יפהפיים, הבעיה היא שהם לא מחליפים למרות שבעיקרון היו אמורים להיות עוד סרטונים כדי לגוון... אבל הם נתקעו רק על מה שנתתי להם בזמנו ולא הוסיפו יותר.
 
טיול כלבים? איזה כיףףףףף

אני שמחה בשבילך


אצלי, תודה לאל, הכל בסדר!
הבן הצעיר שלי לוחץ עליי לאמץ כלב וכמעט ועשיתי זאת שבוע שעבר, אבל ברגע האחרון התחרטתי. אני כנראה עדיין לא מוכנה נפשית להתחייבות הזאת. האיש שלי אומר שאני מחפשת כלב אחרי צבא
אני לא רוצה גור שילעס לי את הרהיטים ואת הנעליים. אני רוצה כלב בוגר ומחונך שיסכים לרדת איתי לטיול בשכונה כשמשעמם לי ולא כשהוא צריך
כנראה שאין לי סבלנות להתחיל עכשיו לחנך כלבים, אבל מצד שני אני נורא רוצה מישהו לרוץ איתו
 

DogsPCI

New member
תודה!! הייתי צריך את זה. כרגע לי אין משלי...

אז עוזר לחברה :). ובשבילי זה באמת כיף. הכי נקי שיש ;).

כן, שמתי לב שכתבת בשרשור אחר שהיה על הכלבים שאת שוקלת.

אז אומר לך כמה דברים:

1. אכן מחוייבות. אבל אחת שאמורה להעשות בכיף.

הסיבה המרכזית לאימוץ כלב, היא בדיוק (לדעתי) כמו הסיבה להביא ילד לעולם - הרצון לתת. אז אם בכיף שלך לתת, וכן במקביל גם לקבל פתח ל"עולם חדש", אז - בכיף!! אין ממה לפחד. בפרט אם תקחי את הכלב הנכון עבורך. - עוד על זה בהמשך.

ועוד הערה, כדי לעמוד בסעיף הזה, זה אמור לבוא ממך. עידוד מבחוץ - מקובל. אבל זה צריך בוא ממך. מה שכן, אם הבן גר בארץ, אז מעכשיו תכיני אותו שהוא יצטרך לעזור ולעשות בייבי-סיטר כשתצטרכי, חחח.

2. בהמשך. חחח.... אין דבר כזה לצאת רק כשאת רוצה ;). אבל בשאיפה, שדווקא יהיה לך כיף לצאת לטיולים הנ"ל. המון חושבים שאנחנו עושים לכלב טובה ומוציאים אותו מהבית. כשהאמת היא... שהוא זה שעושה לנו טוב ומוציא אותנו ;). פחות שעה וחצי - שעתיים ביום באינטרנט, יעשה לך (ולכולם) רק טוב!

3. הדבר הכי חושב: ההתאמה. בחירת כלב שיתאים לחיים שאת יכולה לספק עבורו. וזה השלב הכי חשוב בבחירת כלב, קודם כל - לכתוב מה אנו יכולים לתת לו כמסגרת יומית - קבועה (ועוד כמה פרטים...). ואז להתכוונן לכלב שכזה, אם זה בכלל מציאותי. חחח.

במקרה שלך, אין שום בעיה לאמץ כלב מבוגר, פעמים רבות הם הרבה יותר קלים. כבר מחונכים לצרכים, וכן - לצערינו פחות אנשים רוצים לאמץ... כי כולם רוצים גור (עד שהוא משמיד להם את הבית, ומליון אתגרים אחרים). אז זו לא בעיה כלל.

בשורה התחתונה, אם באמת יש לך רצון, ויש מקום בחיים. ואת רוצה, אני יכול לעזור לך המון. גם בשלב של הלפני... לתת לך הסבר מקיף על כל מה שממתין לך - לטוב ולרע. עזרה בלהבין אם בכלל את מסוגלת לתת בית טוב לכלב. להבין איזה כלב צריך למצוא, וגם למצוא אותו. וגם אוכל לעזור לך ביום-יומיים הראשונים. לתת לך הכוונה. כמובן - ללא תשלום, אך 100% רצינות ומחוייבות מצדך נדרשת. כי אני בא ככה. - כל זה בהנחה ואת גרה באזור המרכז :).

בכל מקרה. צריך להיות מוכנים לאתגר. וגם להיות מוכנים שיהיו מצבים בהם לא הכל ילך כמו שרצינו, וצריך לעשות יותר - בטח בהתחלה. שוב - הדגש הוא על - לתת. בטח אם מאמצים כלב מעמותה.

לילה טוב.

נ.ב. מודה, היה אצלי גור לסופ"ש והבנתי שכרגע - גדול עלי ;). אז כרגע עדין לא הזמן הנכון :). לא לגור לפחות... ואני רוצה גור (למרות ששוב, לרוב האנשים דווקא לא מומלץ גור. הרבה יותר עבודה וסבלנות וידע נדרשים. וכן, בכלב בוגר - כבר רואים מהי "התוצאה הסופית", מי הכלב. למרות שיש הרבה מקום לשינוי גם בקרב כלבים מבוגרים). - לא לוקחים בכח.
 
יאאא תודה רבה רבה לך


אני בהחלט אעזר בך...
כמו שאמרתי, אני רוצה כלב ולא גור. יש לי שני ווטרינרים מול הבית. אני מודעת לעובדה שהוא עושה לי טובה שאני יורדת איתו לטייל סביב השכונה. זה לגמרי בתכנון שלי. (אני סתם צחקתי קודם) כלב שיגיע לביתי יהיה מאושר ובר מזל. אמנם אין לי בית פרטי אבל אני מוקפת גינות וטיילת יפה ובכלל זאת שכונה יפהפיה ויש בה המון כלבים. אני מודעת לכך שזאת הוצאה כלכלית ולוקחת את זה בחשבון. אני פשוט צריכה דחיפה וללכת לאיזו עמותה ולאמץ כלב. כשזה יגיע, אני מבטיחה לעדכן אותך. אשמח להיעזר בך אם תהיה בסביבת הפורום


בכל אופן, תודה ולילה טוב
 
כל נכד הוא שמחה להורים ונחת לסבים

את מזכירה לי שקרוב משפחה בן 45 חגג יום הולדת, וכתבתי לו:
"מזל טוב, תמשיך ככה..."

הוא לא הבין.
אז אמרתי לו שאספר לו משהו שהוא הפוך ממה שאיחלתי, וסיפרתי על סיור של אריק שרון בלבנון שרואה ילד ושואל אותו:
- בן כמה אתה ילד ?
- עוד חודשיים בן שמונה
- תשכח מזה.....

עדיין לא הבין......


 
בדיחה מקאברית ולא מצחיקה

במיוחד בימים אלו כשהרשת מלאה בסרטונים על ילדים ניצולים מהתופת בסוריה,
בני 8 ועשר הנופלים זה על כתפי זה בבכי קורע לב לאחר שאיבדו את אחיהם ואת משפחתם כשביתם נפל עליהם... אי אפשר לצחוק. הם נראים כמו הנכדים שלי, הם בגיל של הנכדים שלי והם עוברים את הגיהנום. ואנחנו שותקים. חונקים את הדמעות ומסננים בין השפתיים את המילים - אלוהים ישמור...
לראות ילד בן חמש מוכנס לאמבולנס מלא אבק ודם כשהוא שקט ורגוע כששום שריר בגופו לא זז. הלם של ילד בן חמש שביתו נפל עליו וקבר את בני משפחתו.
זה לא מצחיק.
סליחה שאני משביתת שמחות הבוקר, אבל החיים בסביבתינו הקרובה לא מצחיקים בכלל...
 
למעלה