מזל טוב לי

מזל טוב לי

השעה חצות עברה, אני בת 29.
לפני שנה חגגתי את יום ההולדת עם חברי ה"פסיכים" באשפוז יום בעיר רחוקה.
היום אני אחגוג לבד, במיטה.
אתמול נפגשתי עם מטפלת חדשה, פגישה ראשונה וכנראה אחרונה. היא המליצה שאלך שוב לאשפוז יום.
גם הפסיכיאטרית שהייתי אצלה ורופא המשפחה שלי חושבים שזה מה שאני צריכה.
כל כך מדכא. עברה שנה והמצב עדיין חרא. הבעייה היא שעכשיו אני כבר במשרה מלאה ולא במשרת סטודנט.
אני לא יכולה להעלם לכמה ימים בשבוע מהעבודה בלי לתת סיבה.
אנשים שם חטטנים וינסו לברר למה אני לא מגיעה ואין לי כוח לשקר או להסתיר.
אני גם מפחדת מאשפוז, בפעם הקודמת המצב שלי רק התדרדר. אין לי כוח כבר המון זמן, אבל אני ממשיכה וממשיכה. אוף.
 


מזל טוב לאאאבבבגגגדדד שלנו!!!

אני יכולה לספר לך על עצמי שאשפוז היום הראשון שלי אכן דרדר אותי, אבל השני דווקא שיפר את המצב (השתחררתי לא מזמן). מה שכן, אחרי השחרור הידרדרתי אפילו יותר ממה שהיה קודם, אבל זאת אני וזה הסיפור שלי, זה לא אומר שאצלך יהיה ככה.

ואני חושבת שאם כל כך הרבה גורמי טיפול אומרים לך שכדאי לך לחזור לאשפוז יום, זה יותר חשוב מעבודה במשרה מלאה. מה שווה עבודה כזאת אם את מרגישה שהמצב שלך הולך ומידרדר? הרי זה לא אשפוז מלא, זה אשפוז יום. ולהסתיר זה יכול לעלות בבריאות וחס וחלילה אפילו בחיים!

ואם לא אשפוז יום, יש לך אפשרות לקבל טיפול נפשי יותר אינטנסיבי ממה שאת מקבלת היום?

ולגבי יום ההולדת - אין לך בכלל עם מי לחגוג? אפילו מישהו אחד? חבר/ה, ידיד/ה? אני יודעת כמה זה קשה. בכל שנה ב8 השנים האחרונות חגגתי עם אישה שאהבתי מאוד ושאימצה אותי כמו בת. השנה היא ניתקה איתי את הקשר במפתיע ובצורה מכוערת, ונעלמה לי מהחיים. כבר לא נחגוג יחד, ויום ההולדת שלי בשבוע הבא. זה כואב מאוד, אבל זה מה שהיא בחרה, ואני אפילו לא יודעת למה. אני כנראה אחגוג עם המדריכה השיקומית שלי... בכלל לא בא לי לחגוג, האמת. אני עצובה מאוד.

אבל אנחנו כאן בפורום אוהבים אותך ושמחים מאוד לציין את יום ההולדת שלך. תהיי טובה לעצמך, לפחות היום, בסדר?

 

תאום2

New member
היי אבגד היקרה מזל טוב

מאחל שהשנה הזו תאיר לך פנים/tapuzforum/images/Emo42.gif/tapuzforum/images/Emo77.gif ושהשנה ושכל השנים הבאות יאירו לך בזהר ובחן. מאחל למתנת יומולדת שתקבלי שמחה ורוגע מחזיק אצבעות/tapuzforum/images/Emo140.gif
 
היי, קודם כל - מזל טוב


את לא חייבת לתת הסברים מלאים. את יכולה להגיד שיש לך בעיה רפואית ולא לפרט מעבר לזה, אין לך שום חובה לפרט ולהתחיל לספר על כל ההיסטוריה שלך. זה לא עניינם. ממש לא עניינם. ואת יכולה לומר להם את זה. יש לך את הזכות לפרטיות ואם זה לא מתאים להם, אז בעיה שלהם.
תשימי את עצמך ואת הבריאות שלך בעדיפות ראשונה, אין דבר חשוב יותר מזה.
יכול להיות שלחזור לאשפוז זה באמת מה שאת צריכה, אבל את יודעת, זה לא אומר שזה יהיה כמו בפעם הקודמת. גם אם זה לא מרגיש ככה, עבר זמן מאז האשפוז הקודם שלך ועכשיו את אחרת, מבחינה רגשית, מבחינת הכוח שלך. מבחינת התמיכה שלך, אנחנו כאן בשביל להקשיב לך ולעודד אותך בדרך הקשה הזו, שאת עוברת.
את לא לבד, מותק.
לא באשפוז, ולא היום, ביום ההולדת שלך!

אני מאחלת לך המון ימים מלאים באור
בחיבוקים |חיבוקים| בחיוכים
ובאהבה


יהיה בסדר, באמת
 
תודה על הברכות

ישנתי במשך רוב היום. אולי אפגש בערב עם חברות ומחר עם המשפחה.
מקווה שאסתדר עם טיפול בלי אשפוז בשלב זה...
 
למעלה