מכיר את הסיפור
גם אני מגיע מרקע של סיפור זהה.
לכן בשלב מסויים החלטתי לחזור לשורשים ולראות על מה בדיוק מדובר, גילאתי שהמציאות רחוקה מכל דמיון חחח
היום אני שמח שגדלתי בחיים עירוניים ולא בקיבוץ. על פניו הקיבוץ נשמע רומנטי, כאשר בפועל הוואי החיים סובב סביב קטנוניות, חוסר תכלית אישית, והתעסקות ביותר מידי אינטריגות פנים-פוליטיות מיותרות שמנפצות את אשליית הרומנטיות לכל עבר.
10 שנים חייתי ועבדתי בקיבוץ, ואני יכול להגיד שזה היה מאד מהנה ברגעים קטנים אבל בגדול זה היה מתיש.
האינטימיות של החיים ההולנדים הם ההיפך הגמור מחיי קיבוץ שבו כל אחד נמצא ויודע כל שלב ומהלך בחייך בכל רגע נתון. מי, מתי, איפה, עם מי, למה, היכן וכיצד בתוספת אין ספור הערות, דעות, ומחשבות של קהילה שלמה שאין לה שום תוכן עניני מלבד לרכל ולהסתכל אחד על השני. יותר גרוע ממשפחה מרוקאית מורחבת שהם הצד השני של ספקטרום החיים שלי חח
