ייתכן וזה מזיק אבל זה לטובה
לכל אחד ואחת מיועד זיווגו/ה האחד והיחיד. יש שוטים המדמים בעצמם לעשות הכל בכדי להרחיב מעגל ההצעות. מה שקורה הוא שיש למצוא את המחט בערימת שחת במקום בערימה קטנה יותר... הזיווג יגיע. ואדרבה, כשאדם מתקרב יותר ויותר לבורא, הרי הבורא מזווג הזיווגים קרוב ה' לכל קוראיו, ועאכו"כ לקרוביו. והנה משהו שהעליתי בעבר ברעיוני בנושא, כמדומני שכבר כתבתי זאת כאן. אבל לא נורא אם אכתוב שוב. בגמרא (סוטה ב' ע"א) אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר (תהילים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, איני והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני, לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני. ולפי פשוטו בתירוץ הגמרא זיווג שני מושיב יחידים ביתה, ובזווג ראשון בת פלוני לפלונית. ונראה בדרך צחות, שארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני, וארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין גם בית ושדה פלוני להאי פלוני שעכשיו ארבעים יום קודם יצירתו. וממילא יתכן מביאה אל תוך ביתו כעניין קידושין וכו'. וזהו דוקא בזיווג ראשון, כי בזווג שני אחרי שיש כבר בית מהכרזת הבת קול של ארבעים יום קודם יצירתו, ואז בזיווג שני מושיב יחידים ביתה, בבית שכבר יש מקודם. ובזה גם מוסר השכל לזוג צעיר העומד להנשא בזיווג ראשון, שאותה בת קול המכרזת בת פלוני לפלוני הרי היא גם מכרזת על בית ושדה לאותו פלוני חתן דנן, וכמו שאמרו מאן דיהיב בני יהיב מזוני, כמו"כ מאן דמכריז בת פלוני לפלוני, מכריז בית פלוני לפלוני ושדה פלוני לפלוני. ולפי"ז מתישבים גם דברי רש"י על הפסוק ויוסף הורד מצרימה (בראשית לט. א) ואומר רש"י כדי לסמוך מעשה אשת פוטיפר למעשה תמר לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לש"ש שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה. ע"כ ברש"י. ולכאורה איזהו לש"ש יש במעשיה. אם נסתפקה אם ממנה אם מבתה מדוע לא תמתין עד שיעמדו בנים מבתה וממילא אותם בנים גם ממנה. אלא שלקמן נאמר ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה (בראשית לט. ה) בית ושדה דווקא לפי הא דלעיל ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני. וממילא אשת פוטיפר ראתה שיש ליוסף כבר ברכת הבית וברכת השדה מהכרזת ארבעים יום קודם יצירתו, וחשבה שעליה נתכוונו בבת קול שהכריזה ארבעים יום קודם יצירת יוסף בת פלוני לפלוני, וממילא גם בזאת אתי שפיר שנתכוונה לשם שמים. הזקן וודאי לא ימנע את הזיווג האמיתי.