מזון לנפש
היום פורסם במוסף בריאות של ידיעות אחרונות כתבה בשם מזון לנפש.עמודים 8-9.הכתבה נכתבה על ידי עמליה אשד- דיאטנית רלינית החברה בעמותת הדיאטנים הקליניים בישראל.-עתיד. אתר העמותה הינו www.atid-eatright.org.il. אני מביא קטעים הדנים אודות הסרוטנין ואומגה 3. הקשר בין פחמימות וסרוטנין המוליכים העצביים הם חורים כימיים שמשמשים כשליחים במערכת העצבים שלנו. השליחים מעבירים מסרים בין תאי העצב באמצעות המרווח בין התאים האלה, שנקרא סינפסה. חלק מתרופות נוגדות הדיכאון מעודדות את שהיית המוליכים העצביים סרוטנין ונוראדרנליןבמרווח הבין תאי .כתוצאה מכך ריכוזם עולה והתגובה שמעודד המוליך העצבי, לדוגמה תחושת שובע או רוגע, מתחזקת. במהלך השנים בוצעו מחקרים רפואיים בנוגע למוליך העצבי סרוטנין והשפעתו על ההתנהגות, והתברר שרמות סרוטנין נמוכות במוח משפיעות על נטייה לדכדוך ולרעב. הסרוטנין מיוצר במוח המחומצת אמינו שנקראת טריפטופן. ממחקרים רבים שנעשו בחולדות עולה שלארוחה עשירה בפחמימות ( לחם, אורז, תפוחי אדמה, וכדומה) השפעה משמעותית ומיידית על שיפור מצב הרוח ועל ההתנהגות. החוקרים גילו שהשפעה זו נובעת מכך שארוחה עשירה בפחמימות מגדילה את זמינות הטריפטופן הנחוץ לייצור הסרוטנין ומוליכים עצביים נוספים. גם בבני אדם הוכח שלארוחה עשירה בפחמימות יש אפקט מרגיע. חוקרים הצביעו על כך שארוחה כזו משפיעה על עליית הסרוטנין אצלנו, ואילו חוקרים אחרים מאמינים שקיימים מנגנונים נוספים שלא קשורים לסרוטנין ושבאמצעותם ארוחה עשירה בפחמימות משפיעה לטובה על מצב הרוח שלנו. הטריפטופן קיים למכירה גם כתוסף תזונה, אך מחקרים שבחנו את יעילותו בטיפול בדיכאון אינם איכותיים מספיק, ובנוסף תועדו סיבוכים רפואיים שקשורים בנטילתו. דיכאון וחוסר בחומצה פולית בקרב חולים פסיכיאטרים שכיח חוסר בחומצה פולית. כשחיש עד מחצית מהחולים המאושפזים סובלים מהחוסר הזה. חוסר בחומצה פולית נקשר לירידה ברמות הסרוטנין במוח ולדיכאון קליני. לחומצה הפולית מקורות שונים במזון ובתוספי התזונה והיא אחת הרכיבים היחידים שספיגתם ממזון טובה מאשר ספיגתם מתוספים וממזון מעושר.מקורות מהמזון הפ דגנים, ירקות ירוקי עלים, תפוזים, כבד וזרעים שונים. מתצואות של כמה מחקרים עולה ששילוב של טיפול תרופתי וחומצה פולית יעיל יותר כטיפול בדיכאון מאשר טיפול תרופתי ללא החומצה. עם זאת, לא ברורו אם זה נכון גם לגבי מטופלים שלא סובלים ממחסור בחומצה פולית. במינונים מבוקרים, השימוש בחומצה בטוח ואין עדויות לתופעות לוואי מיוחדות. אומגה 3 : הפחתה במדדי הדיכאון המוח מקבל הרבה מאוד שומן, ובעיקר חומצות שומן מקבוצה אומגה 3. את חומצות השומן האלה או את חומרי המוצא שלהן צריך הגוף לקבל מהמזון. התזונה המערבית, כידוע דלה בחומצות השומן האלה. מקורות לחומצות השומן : דגים כמו מקרל, סלומון, הרינג וסרדין, אגוזים שונים,פולי סויה וזרעי פשתן. החומצה חשובה להורדת יתר לחץ דם,כולסטרול וטריגליצרידים ולהפחתת היצמדות טסיות. בעשור האחרון נבדקה האפשרות שחוסר בחומצת שומן מקבוצה זו קשור להופעת מחלות פסיכיאטריות שונות. במחקר בעכברים נמצא שטיפול בתוספי אומגה 3 יעיל בהפחתת מדדי דיכאון. מחקרים קליניים ראשוניים בבני אדם מצביעים על כך שמינונים גבוהים מאוד של כ-10 גרם אומגה 3 ביום מייצבים את מצבם של חולים בדיכאון קל-בינוני. מחקרים נוספים מצביעים על כך שמתן אומגה 3 בשילוב עם טיפול תרופתי יעיל כטיפול בדיכאון. בנושא זה מעניין להזכיר את עבודת הדוקטורט של הדיאטנית הקלינית ד"ר זיוה שטל(2002) ממשרד הבריאות, שעסקה בהיבטים תזונתיים בפסיכיאטריה. ד"ר שטל ערכה מחקר אקראי כפול סמיות, שבו השתתפו 20 חולים שסבלו מדיכאון וגילו עמידות לטיפול התרופתי, כלומר הטיפול לא השפיע עליהם. המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה בטיפול התרופתי בתוספת 2 גרם שמן דגים(אומגה 3), והקבוצה השנייה קיבלה טיפול תרופתי בתוספת שמן פרפין. כבר בשבוע השלישי למחקר נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין שתי הקבוצות: בקבוצה שטופלה בשמן דגים מדדי הדיכאון השתפרו בהשוואה לקבוצה האחרת. התוצאות האלה פורסמו בשנת 2002 בעיתון AM J Psychiatry. הישראלי הממוצע צורך ממזון כ-1.5-2.2 גרם חומצות שומן אומגה 3 ביום, כפי שעולה מנתוני סקר מצב בריאות ותזונה שנערך על ידי משרד הבריאות. תוצאות המחקרים אכן משכנעות שלחומצות שומן מקבוצה זו יתרון בטיפול בדיכאון.לגבי המינון המומלץ כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.
היום פורסם במוסף בריאות של ידיעות אחרונות כתבה בשם מזון לנפש.עמודים 8-9.הכתבה נכתבה על ידי עמליה אשד- דיאטנית רלינית החברה בעמותת הדיאטנים הקליניים בישראל.-עתיד. אתר העמותה הינו www.atid-eatright.org.il. אני מביא קטעים הדנים אודות הסרוטנין ואומגה 3. הקשר בין פחמימות וסרוטנין המוליכים העצביים הם חורים כימיים שמשמשים כשליחים במערכת העצבים שלנו. השליחים מעבירים מסרים בין תאי העצב באמצעות המרווח בין התאים האלה, שנקרא סינפסה. חלק מתרופות נוגדות הדיכאון מעודדות את שהיית המוליכים העצביים סרוטנין ונוראדרנליןבמרווח הבין תאי .כתוצאה מכך ריכוזם עולה והתגובה שמעודד המוליך העצבי, לדוגמה תחושת שובע או רוגע, מתחזקת. במהלך השנים בוצעו מחקרים רפואיים בנוגע למוליך העצבי סרוטנין והשפעתו על ההתנהגות, והתברר שרמות סרוטנין נמוכות במוח משפיעות על נטייה לדכדוך ולרעב. הסרוטנין מיוצר במוח המחומצת אמינו שנקראת טריפטופן. ממחקרים רבים שנעשו בחולדות עולה שלארוחה עשירה בפחמימות ( לחם, אורז, תפוחי אדמה, וכדומה) השפעה משמעותית ומיידית על שיפור מצב הרוח ועל ההתנהגות. החוקרים גילו שהשפעה זו נובעת מכך שארוחה עשירה בפחמימות מגדילה את זמינות הטריפטופן הנחוץ לייצור הסרוטנין ומוליכים עצביים נוספים. גם בבני אדם הוכח שלארוחה עשירה בפחמימות יש אפקט מרגיע. חוקרים הצביעו על כך שארוחה כזו משפיעה על עליית הסרוטנין אצלנו, ואילו חוקרים אחרים מאמינים שקיימים מנגנונים נוספים שלא קשורים לסרוטנין ושבאמצעותם ארוחה עשירה בפחמימות משפיעה לטובה על מצב הרוח שלנו. הטריפטופן קיים למכירה גם כתוסף תזונה, אך מחקרים שבחנו את יעילותו בטיפול בדיכאון אינם איכותיים מספיק, ובנוסף תועדו סיבוכים רפואיים שקשורים בנטילתו. דיכאון וחוסר בחומצה פולית בקרב חולים פסיכיאטרים שכיח חוסר בחומצה פולית. כשחיש עד מחצית מהחולים המאושפזים סובלים מהחוסר הזה. חוסר בחומצה פולית נקשר לירידה ברמות הסרוטנין במוח ולדיכאון קליני. לחומצה הפולית מקורות שונים במזון ובתוספי התזונה והיא אחת הרכיבים היחידים שספיגתם ממזון טובה מאשר ספיגתם מתוספים וממזון מעושר.מקורות מהמזון הפ דגנים, ירקות ירוקי עלים, תפוזים, כבד וזרעים שונים. מתצואות של כמה מחקרים עולה ששילוב של טיפול תרופתי וחומצה פולית יעיל יותר כטיפול בדיכאון מאשר טיפול תרופתי ללא החומצה. עם זאת, לא ברורו אם זה נכון גם לגבי מטופלים שלא סובלים ממחסור בחומצה פולית. במינונים מבוקרים, השימוש בחומצה בטוח ואין עדויות לתופעות לוואי מיוחדות. אומגה 3 : הפחתה במדדי הדיכאון המוח מקבל הרבה מאוד שומן, ובעיקר חומצות שומן מקבוצה אומגה 3. את חומצות השומן האלה או את חומרי המוצא שלהן צריך הגוף לקבל מהמזון. התזונה המערבית, כידוע דלה בחומצות השומן האלה. מקורות לחומצות השומן : דגים כמו מקרל, סלומון, הרינג וסרדין, אגוזים שונים,פולי סויה וזרעי פשתן. החומצה חשובה להורדת יתר לחץ דם,כולסטרול וטריגליצרידים ולהפחתת היצמדות טסיות. בעשור האחרון נבדקה האפשרות שחוסר בחומצת שומן מקבוצה זו קשור להופעת מחלות פסיכיאטריות שונות. במחקר בעכברים נמצא שטיפול בתוספי אומגה 3 יעיל בהפחתת מדדי דיכאון. מחקרים קליניים ראשוניים בבני אדם מצביעים על כך שמינונים גבוהים מאוד של כ-10 גרם אומגה 3 ביום מייצבים את מצבם של חולים בדיכאון קל-בינוני. מחקרים נוספים מצביעים על כך שמתן אומגה 3 בשילוב עם טיפול תרופתי יעיל כטיפול בדיכאון. בנושא זה מעניין להזכיר את עבודת הדוקטורט של הדיאטנית הקלינית ד"ר זיוה שטל(2002) ממשרד הבריאות, שעסקה בהיבטים תזונתיים בפסיכיאטריה. ד"ר שטל ערכה מחקר אקראי כפול סמיות, שבו השתתפו 20 חולים שסבלו מדיכאון וגילו עמידות לטיפול התרופתי, כלומר הטיפול לא השפיע עליהם. המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה בטיפול התרופתי בתוספת 2 גרם שמן דגים(אומגה 3), והקבוצה השנייה קיבלה טיפול תרופתי בתוספת שמן פרפין. כבר בשבוע השלישי למחקר נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין שתי הקבוצות: בקבוצה שטופלה בשמן דגים מדדי הדיכאון השתפרו בהשוואה לקבוצה האחרת. התוצאות האלה פורסמו בשנת 2002 בעיתון AM J Psychiatry. הישראלי הממוצע צורך ממזון כ-1.5-2.2 גרם חומצות שומן אומגה 3 ביום, כפי שעולה מנתוני סקר מצב בריאות ותזונה שנערך על ידי משרד הבריאות. תוצאות המחקרים אכן משכנעות שלחומצות שומן מקבוצה זו יתרון בטיפול בדיכאון.לגבי המינון המומלץ כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל.