מו"ד - דווקא כן

  • פותח הנושא DDN
  • פורסם בתאריך

DDN

New member
מו"ד - דווקא כן

אחרי שהרבה דיברו כאן סרה במו"ד, השמיצו וקטלו, נראה לי הגיע הזמן לפתיל קטן שיהיה לטובת מו"ד, וספציפית אני מדבר על מהדורות 3/3.5. אז למה "כן" מו"ד: 1. כי זה ק20 - המכניקה פשוטה: יש לך דירוג קושי, אתה זורק ק20, מה שיותר גבוה, יותר טוב. למנחה המשחק יש את דירוג הקושי מראש ואין צורך לרוץ אל טבלאות. 2. כי זה פשוט - אתה צובר נסיון, אתה עולה בדרגות, אתה מקבל יכולות חדשות ויכול לפתח מיומנויות. את רב ההגדרות והחישובים מישהו כבר עשה עבורך, כל מה שאתה צריך לעשות זה עוד קצת חיבור-חיסור. התפתחות הדמויות היא קלה, גם אם לא תמיד מציאותית. בסופו של דבר, מו"ד מצאה נקודת ביניים בין פשטות למציאות, שפועלת יפה מאוד עבור קהל היעד שלה. 3. כי יש עבורה הרבה תמיכה - מכשפי החוף, החברה שמוציאה את מו"ד מוציאה עבורה הרבה ספרות והרחבות. בין לבין, הם מכסים כל נושא שעלול להיות רלוונטי למשחק. מלבד מכשפי החוף, קיימות הרבה חברות שמוציאות הרחבות ותוספות למו"ד 3/3.5, בין אם ספרות כתובה או תוכן חינמי באינטרנט. 4. כי היא גם בשפת הקודש - מו"ד מתורגמת לעברית על ידי "כוכבי כסף הוצאה לאור", ובכך יש גישה למשחק גם לאלו שמתקשים בכל שפה שאינה עברית. 5. כי היא גמישה - מו"ד בגלגולה החדשה בנויה להתאים עצמה לשחקנים. ישנם הרבה חוקים אפשריים וגם אם נשמיט או נוסיף חוק, הסיכוי שנפגע באיזון השיטה אינו גדול כמו שהיה פעם. שוב, הודות לשיטת ק20 עליה מתבססים עוד מספר רב של משחקים. 6. כי זה כיף - פשוט כיף לי לשחק מו"ד. התחלתי לשחק בלי לקרוא את ספרי החוקים של המהדורה השלישית, והמשחק עדיין זרם בלי בעיות. גילוי נאות - הכותב משחק מו"ד 3/3.5 כשנתיים (לפני כן הנחה מוד"מ תקופה ארוכה), היה חבר בהתנדבות בקבוצת הביקורת תרגום של "המדריך השלם ללוחמה " ומתכנן להיות גם חלק מקבוצת הביקורת של "המדריך השלם לקדושה" לכשיגיע הזמן.
 
האם הדיון הוא רק על המהדורה השלישית

אם כן אז אני מנוע מלהגיב, אבל אם לא בהחלט יש לי הרבה מה לומר (דווקא לא). דרך אגב, האם כיום רוב שחקני D&D משחקים במהדורה ה 3, או שעדיין הרבה מעדיפים את המהדורה השניה ?
 

DDN

New member
רק על השלישית. כמו שכתבתי.

מהדורה 2 ומטה הן פשוט לא. לדעתי חוץ מחבר מאוד מכובד בפורום (בבקשה תגיד שגם אתה כבר לא) אף אחד לא משחק יותר במהדורה שנייה ומטה
 
אז כמה שאלות

על המהדורה השלישית: 1. האם גם כאן יש כמות עצומה של HP לדמויות בעלות רמה גבוהה ? אם כן אז יש כאן את אותה בעייתיות שבמהדורות הקודמות. 2. איך עובד הנושא של התקפה מול אדם שלבוש בשריון, האם השריון סופג את הנזק או שפשוט קשה יותר לפגוע בו כמו במהדורות הקודמות.
 

DIDGIN

New member
בזה אין שינוי

למרות שאני יכול להמליץ לך על "טלאי" שאפשר להוריד באתר של יצורי רשת שנקרא "שיטת קרבות" ושם באופן כללי הנק"פ לא עולה עם הדרגה אלא היכולת להתחמק ממכות שעולה באותו הקצב כמו גלגול ההתקפה והשריון סופג נזק.
 
כמה תשובות

1) לא רק שיש כמות עצומה, היא גם גדלה - דמויות ממשיכות לגלגל קבפי"ם חופשי חופשי עד דרגה 20 ומעלה, עם תוספות כושר והכל. 2) שיטת השריון נשארה אותו דבר, רק הסקאלה עולה למעלה מ10 במקום למטה - דרג"ש 7 הפך ל13 וכן הלאה, עדיין מגן הוא משני, וPARRY לא בדיוק קיים.
 
שיטת הנק"פ במו"ד היא ממש מוזרה

קודם כל העניין שהדמות צוברת נק"פ כל פעם שהיא עולה ברמה, אני עוד יכול להבין שיטות אחרות שם לעתים נדירות מאוד הדמות מצליחה לשפר את הCON שלה ואז מקבלת עוד נק"פ אחת, זה עוד הגיוני כי אנשים שיוצאים להרפתקאות מן הסתם משפרים את הכושר הגופני שלהם (ע"ע טירונות), אבל במו"ד זה ממש מוגזם כי הדמות מתחילה עם מספר חד ספרתי של נק"פ ובסוף צוברת עשרות או אפילו מאה פלוס נק"פ. מה עוד שלפי החוקים היבשים לדמות ממוצעת שמתחילה ברמה אחת אמור להיות בערך 5 או 4 נק"פ בלבד, זאת אומרת שכמעט ואין לה סיכוי לשרוד את הקרב הראשון. גם כפי שכבר כתבתי קודם הכמות המוגזמת של נק"פ היא מאוד לא הגיונית כי הדמות יכולה לספוג נזק עצום שאף אדם, ואפילו הקשוח ביותר, לא היה יכול לשרוד, כגון נפילה מהקומה העשירית, או פגיעה מקתפולטה או בליסטה וכיוצא בזה. לעומת זה במו"ד הדמות בסך הכל מורידה כמה עשרות נק"פ מהמאזן וממשיכה להלחם כאילו כלום לא קרה. זכור לי שפעם ראיתי קריקטורה בה צוייר הוצאה להורג של ברברי על ידי פלוגת קשתים, הקשתים נראו מאוד עייפים וכמה עשרות חיצים היו תחובים בגופו של הברברי המחייך. בצד עמד פקיד שערך חשבון ואמר לקשתים: מצטער חברה אבל אתם צריכים להמשיך, יש לו עדיין 52 נק"פ ... לפי שיטה מציאותית לדמות צריך להיות נק"פ קבועים. ההשתפרות של הדמות בלחימה אמורה להיות מיוצגת בכך שהיא מסוגלת לחסום\להתחמק מהתקפות של היריב, וכן להיות מסוגלת לחסל אותו מהר יותר. אבל לא על ידי כך שהיא הופכת למעין "ספוג של מכות חרב" שמסוגלת לחטוף אין סוף מכות ובכל זאת להמשיך ולתפקד כמו השפן של דורסל (it just keeps on going and going)...
 

ננסק

New member
אבל

שוב אעלה את הטיעון החשוב הזה. כמו שאני רואה את מו"ד, ולדעתי, כמו שהיא כתובה, אין שום כוונה להיות מציאותיים. כל התלונות שלך בהודעה - כולן - מבוססת על ההתרעמות שלך שמו"ד לא מדמה את המציאות. "לפי שיטה מציאותית לדמות צריך להיות..." אני לגמרי מסכים. אבל מו"ד לא מנסה, לא רוצה, ולא צריכה לדמות את המציאות. יש ציר, שנע בין פשטות למציאות. כל שיטה מחליטה באיזו נקודה היא מתפשרת, עד כמה היא מנסה להיות מציאותית מצד אחד אבל פשוטה למשחק מצד שני. מו"ד החליטה לוותר על כל מני דברים, ביניהם גם הנושא של הנק"פ. זה בהחלט ויתור, אבל בדיוק כמו שיש בו חיסרון (אובדן מציאות) יש בו גם יתרון - פשטות אדירה, נוחות לחישובים ומכאניקה, וכתוצאה מכך גם זרימה מהירה של המשחק. לא רוצה, לא צריך - לך שחק משהו אחר. אבל זאת לא *טעות* של מו"ד, זאת לא תקלה שצריך לתקן. מו"ד רוצה לאפשר לדמות להלחם מול דרקוני ענק, לשחות בים של לבה, ולהתמודד מול שדים במישור הקיום שלהם עצמם. זה לחלוטין over the top, ושיטת הנק"פ מתאימה לזה. לא רוצה, אז שוב - לא צריך. ק20 היא די גמישה, ואפשר גם לשחק איתה קצת, ולהגיע לדברים חדשים. כך למשל, שיטת ה-Vitality של Star Wars D20, שהפכה לפופולרית בכל מני שיטות ק20 (וגם מופיעה ב-Unearthed Arcana) עושה פחות או יותר את מה שאתה מציע - להשאיר את הנק"פ נמוך מאוד עבור כל הדמויות, כל הזמן. כך היא נשארת עם הנוחות של התייחסות לבריאות הדמות בנקודות מצד אחד, אבל זוכה בקטלניות שדומה הרבה יותר למציאות. שווה לבדוק את זה, אם אתה מעוניין.
 
אני לא טוען ששיטת משחק חייבת להיות

מציאותית לחלוטין, למעשה אני בטוח שדבר כזה הוא בלתי אפשרי משום שבמציאות יש התחשבות בהרבה מאוד פרמטרים בכל פעולה שאנו עושים, ואי אפשר להעביר את כל זה למשחק תפקידים אנושי. תאר לעצמך שבקרב דמות אחת מתקיפה ואז היא צריכה לגלגל 1D100, להוסיף בונוס בגלל האורך של הנשק שלה, להוריד מינוס בגלל האורך של הנשק של היריב, להוריד מינוס בגלל שהיא עייפה, אבל להוסיף עוד בונוס בגלל שהיא גבוהה יותר מהיריב, אבל להוסיף בונוס כי היא מתקיפה את היריב מהצד, אבל להוסיף בונוס בגלל שהיא בחרה בתמרון קרב מוצלח יותר וכו' וכו' אז כמובן שאי אפשר להתחשב בכל הגורמים, אבל אני בכל זאת חושב שהשיטה אמורה להיות פחות או יותר מציאותית, כל אחד יכול למצוא את הנישה שלו בתוך התחום הזה, אבל בסופו של דבר כאשר חורגים לגמרי מגבולות הטעם הטוב (כמו שמו"ד מהדורה אחת ושתיים שאותן אני מכיר עשו) - התוצאה היא פשוט שהמשחק נראה כמו סרט קומיקס. מי שנהנה מזה שיבושם לו, אני בהחלט לא בא להגיד לאף אחד מה לעשות, מי שמרוצה לשחק באווירה של קומיקס מה טוב יותר מאשר מו"ד (חוץ אולי מ toons), אולם הבעיה היא שמצדדי המו"ד בדרך כלל מנסים להתעלם מהבעיתיות שבמשחק ולתרץ אותה בכל מיני תירוצים דחוקים למדי. דרך אגב, אני לא חושב ששיטת משחק מציאותית היא בהכרח יותר "קטלנית". הרי בסופו של דבר אותם חוקים תקפים הן לשחקנים והן לדמויות שהן פוגשים (npc). כך שאם לדמות של השחקן יש מאה נק"פ, אבל כך גם ליריב שלו, הרי שהקרב יהיה קטלני בדיוק באותה מידה כמו בקרב ממוצע בrunequest למשל ששם יש גם לשחקן וגם ליריב שלו 15 נק"פ. כל ההבדל הוא שבמו"ד הקרב יראה מאוד מגוכח כאשר שתי הדמויות "חוצבות" אחת בשניה עד שאחרי 20 חבטות בערך השני נופל מת (ואי אפשר שלא להזכר כאן בסצנה הקלסית מתוך "מונטי פייתון והגביע הקדוש" : Its only a flesh wound !!). לחילופין, דמות הירואית בrunequest יכולה בהחלט להיות קטלנית מאוד אם יש לה כישרון גבוה בלחימה, היא תהיה מסוגלת לחסום כמעט כל מכה וכך אף אחד כמעט שלא יצליח לפצוע אותה. כך ששוב אני לא חושב ששיטות אחרות הן בהכרח יותר קטלניות, רק יותר מציאותיות.
 
הביאו לך טיעון די ותיק

ששימש עוד במהדורה הראשונה של מוד"מ, וכבר אז היה צולע. יש לו הרבה גרסאות, אבל בשורה התחתונה זה משהו כמו "ממילא משחקים משחק דמיוני ולא מציאותי, ואין שיטה מושלמת, אז לך על הכי גרועה כי זה מה שכולם (מי זה כולם?) אוהבים"
 
זה לא רק הנק"פ

זה כל עניין הדרגות. מו"ד מיועדת למשחק בו אתה משביח את עצמך דרך נצחונות. ככל שאתה גובר על אתגרים רבים יותר, אתה הופך ליישות נעלה יותר שמסוגלת להתגבר על אתגרים גדולים יותר (בדרך כלל אתגרים בעלי דרג"ש ונק"פ). כפי שמציין ננסק מתחתי, אפשר לקנות כל מיני תוספות למו"ד שמנסות לשפצר זאת קצת אחרת (כמו ששיטות אחרות עושות מלכתחילה), אבל למה לשלם הרבה כסף על טלאים חקייניים ועלובים לבסיס רעוע, כשיש בשוק אלטרנטיבות טובות וזולות בהרבה?
 

BluePrint

New member
bad news

במהלך Icon ישבתי לשחק קצת GROS, ואדם נוסף שהגיע לפינה בה ישבתי הפנה את השיחה למשחקי תפקידים. כששאלתי אותו מה הוא משחק, במקום לענות, פתח את התיק והוציא ספר יותר מבוגר ממני: Advanced Dungeons and Dragons (c)1978. "רק זה" הוא אמר לי, "פה יש את כל מה שאני צריך."
 

ננסק

New member
כמו בכל תחום,

ה-oldschool נוטים לדבוק ל-oldschool. אבל הם בכל מקרה מחוץ למשוואה, כי *שום דבר* לא ישכנע אותם להתקדם מהדורה, או לעבור לשיטה אחרת. בקרב הצעירים, אין כמעט מוד"מ.
 
מה שהוא צריך לא בספר

אלא אצלו בראש ובלב - הערך הנוסטלגי, הקישור האסוציאטיבי לחוויות נעורים ולחברי ילדות, עשרות חוקי בית ושפצורים קטנים שהופכים את השיטה למתאימה אישית כמו זוג נעליים ישנות. כל זה לא תלוי ולא קשור בספר או תוכנו המשחקי. הרבה שחקני תפקידים ותיקים מנופפים בספר המהדורה הראשונה ומרשימים את הדור הצעיר בתאריך הרשום עליו ובאשלייה כאילו בהארדקור הוותיק הזה יש משהו שאין במקום אחר. אבל שלא יבלשטו אתכם. גם לי יש את המהדורה הראשונה של מוד"מ, וקראתי אותה בלי שום סנטימנטים אישיים - מדובר בשיטה זוועתית, מסורבלת ועקומה, שכבר אז מצטדקת בכל השקרים המוכרים - מגדיל לעשות גארי גייגקס שטוען בספר השה"מ ש"הקבוצה עשוייה לרצות לנסות משחק בסגנון אחר, אבל מהר מאוד ימאס לה והיא תחזור למו"ד כי זה הכי טוב". החלק הכי עצוב הוא שכבר ב1978 היו שיטות טובות יותר...
 

DDN

New member
אני לתומי חשבתי שנחתו על הירח עם

חללית ולא עם מחשב למשחקים.
 

מירטל

New member
הי!

לזכותן של המהדורות הקודמות יאמר דבר אחד : היה בהן הרבה פחות גרפיקה והרבה יותר הומור עצמי.
 

t3h d00d

New member
צודק בהחלט

מו"ד פשוט כיף. זהו. ושאף אחד לא יתחיל ויכוח. זה כיף. וזהו.
 
למעלה