מותשת........ (אולי ט)

TinaBa

New member
מותשת........ (אולי ט)

לא יודעת מה לכתוב.
אין לי כוחות יותר.
עבר עלי יום מזעזע. חצי ממנו עבר במיון (אל דאגה. הכל בסדר עם כולם). לבד לבד.
כועסת על עצמי שלא "ניצלתי" את החוסר תאבון שהתלווה ליום הנוראי הזה כדי לצמצם.
מגעילה את עצמי כי אכלתי.
רוצה לעשות דברים רעים.
כל כך רוצה........

....
רוצה להשתיק את הבלאגן בראש.
את המחשבות הרעות.
את החרדה העצומה הזאת מכל רגע שעובר.
איך אפשר לתפקד ככה?
...

ברור לי שיש פתרונות תרופתיים שאני לא בוחרת בהם כרגע. ואולי זה ישתנה.
אבל איך שאני חושבת על הסבל שאני עלולה לגרום לה, אני מיד מתחילה לבכות שוב.
אז זה או להיות חולה ובמצוקה בעצמי או לגרום מצוקה פוטנציאלית לעוברית? מה אני אמורה לעשות??? איך אני אמורה להתמודד עם הבחירה???

מי רוצה את הסיטואציה הזאת בכלל??????
ואם היה אפשר להתחרט- האם הייתי מתחרטת? (לא בטוחה שאני יכולה להתמודד עם התשובה שאני רוצה לענות....)
....

הכל כל כך יותר מידי.
פשוט יותר מידי.
רוצה לברוח ולהתעסק רק בגוף, משקל, אוכל וקלוריות. את הסבל שם אני מכירה. אני יכולה להכיל. שם אני יכולה לרצות למות בלי נקיפות מצפון.


......
לא מכירה את עצמי ככה.
הייתי אמורה להתגייס. להיות חזקה. לבחור בבריאות. להחזיק את התקווה...
ובמקום זה אני רק מתפרקת וקורסת.
אני שבר כלי.
לא נשאר שום דבר פנימי שיחזיק אותי.

עייפה כל כך.......
 

hory0

New member
יקרה כל כך..

אין לי מילים כרגע, ואני מצטערת שאין לי מה להעניק אל מול כל הכאב, הקושי והייאוש שזועקים ממילותייך..

אבל רוצה שתדעי, שאני קוראת אותך, מרגישה כמה קשה לך, וחושבת עליך המון, המון ועוד המון. המון!

(באמת ניסיתי שוב ושוב למצוא משהו להגיד..אבל לא מסוגלת..)

רוצה לכל הפחות להעניק לך חיבוק חזק, חזק, ככל יכולתי..
 

someone343

New member
טינה


אנחנו כאן כדי להחזיק אותך
להכיל את כל הקושי
הכאב, ההתבלטויות שמלוות בהרבה עצב וחוסר אונים

מצאי זמן לנוח, כתבי לנו, נסי להקל על עצמך..
ולנסות לא להגרר למחשבות החולות..


כאן איתך תמיד


[ יודעת בעיניך זה רע, אבל גאה על כך שלא ניצלת את המצב לצמצמם באוכל.. את חזקה]
 

TinaBa

New member
יקרה,

תודה על מה שכתבת.
לא תמיד מרגישה שיש לי לגיטימציה לכתוב כאן, אז זה מאוד נעים שאת מזמינה אותי להמשיך לשתף.

בנתיים מחזיקה מעמד.

(וקוראת אותך ורואה כמה גם לך קשה... וסליחה שאני לא עונה- לא תמיד אני מוצאת את המילים. רק חשוב לי להגיד שאני קוראת, חושבת עליך ומחבקת מרחוק...)
 

TinaBa

New member
אוף אוף אוף...

הנה המחשבות שוב באות.
דווקא הבוקר עבר יחסית טוב.... אבל- הנה- החרדה, המחשבות, הדיכאון, החולי..... הכל שוב פה...


נושמת עמוק. עוצמת עיניים.
אומרת לעצמי שזה כל כך הגיוני להרגיש ככה. שיש לי את כל הסיבות בעולם להיות מוצפת. להיות בחרדה.
עוד נשימה.
ועוד אחת.

מנסה לשנות את המשפטים שאני אומרת לעצמי-
במקום: "אני רוצה לחתוך", להגיד- אני מוצפת ורוצה מעט שלווה.
במקום: "שונאת את עצמי. לא ראויה לחיות..." להגיד- שאני בתהליך לא פשוט עם עצמי שפותח דברים כואבים, והתכנים האלה שעולים הם לא מכאן ועכשיו, אלא מזמנים וממקומות אחרים.
במקום לשנוא את עצמי על זה שאכלתי, להסתכל על זה שאני מזינה את היצור המופלא שגדל בתוכי, ושמגיע לה את הכי טוב שיכול להיות. שאני לא רוצה שהיא תסבול. בשום פנים ואופן. וכן- מאמינה שיבוא היום שאני ארצה לאכול גם בשבילי ולא רק בשבילה....

ומזכירה לעצמי שוב ושוב- אני לא לבד. יש מסביבי כלכך הרבה אנשים שדואגים לי ואוהבים אותי. אני לא לבד.....


לנשום...
אני לא לבד....
 
את מדהימה !!!!!

אמיצה . כנה . גיבורה .
ולא יצא לי להגיד לך את זה אחרי המפגש.
הרשימה הזאת דורשת כח לא ייאמן ויש לך אותו .
חיבוק גדול גדול ואוהב
 

קולדון

New member
וגם,

תזכרי שהמחשבות האלו תוקפות ברגעים, ומתחלפות על ידי מחשבות אחרות ברגעים אחרים.
תני להן להגיע, כגרע הן שם ומאוד חזק אפילו.
מה שאת עושה בפועל, איך שאת כותבת וההבנה שלך של הסיטואציה- זה מדהים. אני יודעת שברגעי חרדה כאלו לא כל כך מצליחים להזדהות עם המחשבות השפויות, אבל הרגעים האלו יעברו, ועם הזמן המחשבות השפויות ישתלטו על העיניינים ויהיו לך פחות ופחות רגעי חרדה כאלו.
 

TinaBa

New member
את צודקת!

מוסיפה לרשימה:
במקום: "זה תמיד יהיה ככה ולעולם לא ישתנה"
אז- כבר היה יותר טוב. וגם עכשיו יש רגעים טובים. מעט, אבל יש. לא הכל רע. לא תמיד.
ואני בתהליך מציף שברור לי למה אני בוחרת לעבור אותו- בסופו אני אהיה במקום טוב וחזק יותר. מחזיקה בתקווה הזאת...

תודה
 
אני מתרגשת

לקרוא אותך אומרת לעצמך את הדברים האלו.
ממש מתרגשת.

באמת יש לך את כל הסיבות להיות במקום מאוד קשה עכשיו.
אבל ביחד עם זה את צריכה למצוא את הכח לא לתת לדברים האלו ביטוי מעשי. זה קשה, אבל את יכולה ומצליחה.
 

lital172

New member
וואוו.

לראות איך למרות הכאב את הופכת את זה למשפטים בריאים וטובים ומלא תקווה. את פשוט השראה. והקטנה זכתה באמא הכי מיוחדת והכי שאף פעם לא תוותר עליה ותהגן עליה מכל רע...


את עושה דרך מדהימה.. ומתמודדת ומתאמצת ואני מתרגשת איתך איך את סוללת לעצמך דרך לטוב. לידיים מלאות. לגוף בריא וחזק.

ואני אוהבת אותך.
 
למעלה