אורן של איה
New member
מותר חצי OFF, נכון?
אמנם זה לא פורום "שטותניקי" (וגם לא השאלה שלי) אבל יש כאן מקום לשיחות על ענינים קרובים, נכון? אני ועוד קבוצה של אנשים נמצאים כרגע בנסיול לקריטריונים למקרה של הפסקות הריון. חילקנו את משך ההריון לשלוש תקופות (ונדמה לי שגם הרפואה מתנהגת כך). וחילקנו גם את הבעיות לשלוש. הבעיות הן מוחלטות, אפורות, ומוחלטות לכיוון ההפוך. כמוחלטות לכיוון ההפוך אני מתיחס לחצי אצבע, לשפה שסועה, לקרחות. אני חושב שזה מספיק מובן, נכון? תקופות ההריון מסתימות בשבוע ה-22 שממנו והלאה לעובר יש סיכוי לחיים ולעיתים לחיים מושלמים או כמעט מושלמים (כמובן שרק בעזרה). לכן החלתנו להסתכל על עובר החל מהשבוע הנ"ל כעל אדם שחלה עלינו חובה לבריאותו, כל עוד לא מדובר באמת על אחד משני סוגי המומים הראשונים. כל זאת, כאמור, כל עוד אין סכנה כלשהיא לאישה ולגופה. במקרה הכי קיצוני- אני רוצה למנוע מצב שהורים שלא מוצא חן בעינהם שילדם יש שפה שסועה יוכלו לשים לו קץ בשלב הריון מתקדם. אני בטוח שישם הרבה אנשים שישמחו לאמץ את אותו אדם. נקודת המוצא שלי היא שלחברה יש גם חובה כלפי העוברים, לפחות החל משלב מסויים וכאשר המום שלהם הוא מסוג מסויים. כמובן שצריכה להיות ועדה שתגדיר בדיוק את המומים ותאריך מחדש כל שנה את המומים ואת שלבי ההריון- לפי התקדמות הטכנולוגיה... ותזכרו- אני לא בא לעצבן אף אחת. אני בא לשמוע דיעות ולראות מה נכון, מה נכון יותר, ומה בכלל לא נכון...אבל לא בכעס, לא בהתלהמות. רק בשיחה והבנה... מה אתן אומרות? ואם מישהי מכן תרצה לחוות את דעתה לפני אותם קבוצת אנשים (וירטואלית) שתגיד לי- ואפנה אותה לשם...
אמנם זה לא פורום "שטותניקי" (וגם לא השאלה שלי) אבל יש כאן מקום לשיחות על ענינים קרובים, נכון? אני ועוד קבוצה של אנשים נמצאים כרגע בנסיול לקריטריונים למקרה של הפסקות הריון. חילקנו את משך ההריון לשלוש תקופות (ונדמה לי שגם הרפואה מתנהגת כך). וחילקנו גם את הבעיות לשלוש. הבעיות הן מוחלטות, אפורות, ומוחלטות לכיוון ההפוך. כמוחלטות לכיוון ההפוך אני מתיחס לחצי אצבע, לשפה שסועה, לקרחות. אני חושב שזה מספיק מובן, נכון? תקופות ההריון מסתימות בשבוע ה-22 שממנו והלאה לעובר יש סיכוי לחיים ולעיתים לחיים מושלמים או כמעט מושלמים (כמובן שרק בעזרה). לכן החלתנו להסתכל על עובר החל מהשבוע הנ"ל כעל אדם שחלה עלינו חובה לבריאותו, כל עוד לא מדובר באמת על אחד משני סוגי המומים הראשונים. כל זאת, כאמור, כל עוד אין סכנה כלשהיא לאישה ולגופה. במקרה הכי קיצוני- אני רוצה למנוע מצב שהורים שלא מוצא חן בעינהם שילדם יש שפה שסועה יוכלו לשים לו קץ בשלב הריון מתקדם. אני בטוח שישם הרבה אנשים שישמחו לאמץ את אותו אדם. נקודת המוצא שלי היא שלחברה יש גם חובה כלפי העוברים, לפחות החל משלב מסויים וכאשר המום שלהם הוא מסוג מסויים. כמובן שצריכה להיות ועדה שתגדיר בדיוק את המומים ותאריך מחדש כל שנה את המומים ואת שלבי ההריון- לפי התקדמות הטכנולוגיה... ותזכרו- אני לא בא לעצבן אף אחת. אני בא לשמוע דיעות ולראות מה נכון, מה נכון יותר, ומה בכלל לא נכון...אבל לא בכעס, לא בהתלהמות. רק בשיחה והבנה... מה אתן אומרות? ואם מישהי מכן תרצה לחוות את דעתה לפני אותם קבוצת אנשים (וירטואלית) שתגיד לי- ואפנה אותה לשם...
