סנדר סופרטרמפ
New member
מותיהו פרק א, א
מותיהו פרק א, א ויקם אלוהים ממיטת בכיו וילך המדברה , והנותר מהשוטים אשר הלכו בדרכיו חשכים ואין נוגה להם הולכים ובוכים: ויבוא אלוהים אל ההר אשר שם שלחו את השעיר ביום הכיפורים: ויעמוד אלוהים על המקום בו קשרו לשון הזהורית, וישא פניו אל דלת העם דברו ויאמר: שמעו נא יושבי ירושלים את דבר יהוה, האלוהים אשר פשע בכם , זה ששת אלפי שנים: אם כי לא מליבי בדיתי זאת כי אם היה הדבר בידי הנביאים נושאי דברי לשוא: אך אודה כי לא אבוש וגם לא אכחד כי ערבה לי סכלותכם ויטפשות לבכם: כי זה מקדם היית לי מריבה עם האלוהים האחרים עשתורת דגון ובעל כמוש אשר אמרו לא יוכלו אלוהים להיות אדון על האדם ולצוותו המעשה אשר יעשה באשר הדעת היא באדם : ויהי דברי אותם לאמור, אם בראתי את החכמה לא מנעתי ממנו את הסכלות, כי במקום החכמה שם הסכלות וגסות הרוח: ויאמרו האלוהים כי עד לפקודת אחד ושבעים ושבע מאות וחמשת אלפים שנה לא יבוא יותר דבר האלוהים את האדם, והיה האלוהים אשר ימלוך ביום ההוא הוא אשר יהיה אחד ושמו אחד: ולא כילתי את דבריי עד כי מצאתי את אברהם העברי וזרעו אחריו עובדים אותי ומקריבים לפני את מייטב צאנם ובקרם: ויהי כי ארכו הימים ויחלו לפשוע בשמי יד איש בשכנו ובקרובו והכהנים נושאי דברי לשוא לקחו כסף מעשר מאחיהם העניים והאביונים ותעל צחנתם לשמי מרום: ואמלך בדעתי לאמר לא טוב היות האדם עובד את האלוהים, וכי שקר העיד נפשם כי אלוהים ברא את העולם: וימאנו הנביאים להביא את דבריי אל העם ויאמרו לעם אש אשר לא ציוותי לבנות בית לאלוהים, כדי לקחת מס מן העם יתר מן המס אשר למלך ולכהנים: וחרה אפי ואחריב את הבית, וייבנו עוד בית ואחריבהו גם, ואפזרם בכל הארצות אך הם עמדו במרים ולא שמעו את דברי אותם: ואכה אותם כל הימים הללו מכת דבר חרב ואבדון, והם עומדים במרים ונעקשים באמונתם: ועתה מלאו ימי הערבון ויבואו אלי האלוהים ויאמר לי קום היה מלך על כל העולם: ואומר אלילהם כי מר לי על כל הרעה אשר יעשו בני האדם בשמי,ואם האלוהים אנוכי טוב מותי מחיי: ועתה, לא אותי בלבד לא תעבדו אלא את כל האלוהים האחרים והאובות והידעונים ומלאכי הרוחניות המכשפים אוחזי העיניים והרואים בכוככבים את כל שאר אמרתי פה ואת אשר לא אמרתי לא תעבודו. ויפול אלוהים מן ההר ולא הגיע עדי חציו ויתרקו אבריו ויפתחו בני מעיו, ותהי נבלתו מוטלת מאכל לעוף השמים ורמש הארץ: ויהי כי ארכו הימים ולא נפל רוח עוד באדם לומר לרוח קום היה לנו אלוהים: ויראו האנשים כי לא הזדעזעה הארץ וכי לא נפלו השמים עולם כמנהגו שמש עולה במזרח ושוקעת במערב: ויראו האנשים הניצבים ממעל בהר בראותם נבלת אלוהים מוטלת על הארץ, והזאב והכבש יחדיו חוברים ואוכלים את נבלתו: ויאמרו צדקו דברי הנביא בהתנבאו על מות אלוהים ואכילת נבלתו על ידי צאן ובקר וזאב הערבה: ויאמרו איש אל אחיו חטאנו לנביא כאשר לא שמענו אליו ועתה נלכה ונפייסהו בקרבן עולה וכליל: וילכו איש לביתו ויקחו מייטב צאנם ובקרם וילכו למקום אשר שם הנביא:
מותיהו פרק א, א ויקם אלוהים ממיטת בכיו וילך המדברה , והנותר מהשוטים אשר הלכו בדרכיו חשכים ואין נוגה להם הולכים ובוכים: ויבוא אלוהים אל ההר אשר שם שלחו את השעיר ביום הכיפורים: ויעמוד אלוהים על המקום בו קשרו לשון הזהורית, וישא פניו אל דלת העם דברו ויאמר: שמעו נא יושבי ירושלים את דבר יהוה, האלוהים אשר פשע בכם , זה ששת אלפי שנים: אם כי לא מליבי בדיתי זאת כי אם היה הדבר בידי הנביאים נושאי דברי לשוא: אך אודה כי לא אבוש וגם לא אכחד כי ערבה לי סכלותכם ויטפשות לבכם: כי זה מקדם היית לי מריבה עם האלוהים האחרים עשתורת דגון ובעל כמוש אשר אמרו לא יוכלו אלוהים להיות אדון על האדם ולצוותו המעשה אשר יעשה באשר הדעת היא באדם : ויהי דברי אותם לאמור, אם בראתי את החכמה לא מנעתי ממנו את הסכלות, כי במקום החכמה שם הסכלות וגסות הרוח: ויאמרו האלוהים כי עד לפקודת אחד ושבעים ושבע מאות וחמשת אלפים שנה לא יבוא יותר דבר האלוהים את האדם, והיה האלוהים אשר ימלוך ביום ההוא הוא אשר יהיה אחד ושמו אחד: ולא כילתי את דבריי עד כי מצאתי את אברהם העברי וזרעו אחריו עובדים אותי ומקריבים לפני את מייטב צאנם ובקרם: ויהי כי ארכו הימים ויחלו לפשוע בשמי יד איש בשכנו ובקרובו והכהנים נושאי דברי לשוא לקחו כסף מעשר מאחיהם העניים והאביונים ותעל צחנתם לשמי מרום: ואמלך בדעתי לאמר לא טוב היות האדם עובד את האלוהים, וכי שקר העיד נפשם כי אלוהים ברא את העולם: וימאנו הנביאים להביא את דבריי אל העם ויאמרו לעם אש אשר לא ציוותי לבנות בית לאלוהים, כדי לקחת מס מן העם יתר מן המס אשר למלך ולכהנים: וחרה אפי ואחריב את הבית, וייבנו עוד בית ואחריבהו גם, ואפזרם בכל הארצות אך הם עמדו במרים ולא שמעו את דברי אותם: ואכה אותם כל הימים הללו מכת דבר חרב ואבדון, והם עומדים במרים ונעקשים באמונתם: ועתה מלאו ימי הערבון ויבואו אלי האלוהים ויאמר לי קום היה מלך על כל העולם: ואומר אלילהם כי מר לי על כל הרעה אשר יעשו בני האדם בשמי,ואם האלוהים אנוכי טוב מותי מחיי: ועתה, לא אותי בלבד לא תעבדו אלא את כל האלוהים האחרים והאובות והידעונים ומלאכי הרוחניות המכשפים אוחזי העיניים והרואים בכוככבים את כל שאר אמרתי פה ואת אשר לא אמרתי לא תעבודו. ויפול אלוהים מן ההר ולא הגיע עדי חציו ויתרקו אבריו ויפתחו בני מעיו, ותהי נבלתו מוטלת מאכל לעוף השמים ורמש הארץ: ויהי כי ארכו הימים ולא נפל רוח עוד באדם לומר לרוח קום היה לנו אלוהים: ויראו האנשים כי לא הזדעזעה הארץ וכי לא נפלו השמים עולם כמנהגו שמש עולה במזרח ושוקעת במערב: ויראו האנשים הניצבים ממעל בהר בראותם נבלת אלוהים מוטלת על הארץ, והזאב והכבש יחדיו חוברים ואוכלים את נבלתו: ויאמרו צדקו דברי הנביא בהתנבאו על מות אלוהים ואכילת נבלתו על ידי צאן ובקר וזאב הערבה: ויאמרו איש אל אחיו חטאנו לנביא כאשר לא שמענו אליו ועתה נלכה ונפייסהו בקרבן עולה וכליל: וילכו איש לביתו ויקחו מייטב צאנם ובקרם וילכו למקום אשר שם הנביא:
