מושפע מדי מגורמי חוץ
שמתי לב שאני תמיד כ"כ מתאמץ שכולם יחבבו אותי, שכולם יאהבו אותי. אני לא יכול לסבול את המחשבה שמישהו חושב עלי דבר מה רע. זה כאילו שכל ההגדרה שלי תלויה במה שאחרים חושבים. אתמול ירדתי למרכז העיר, פגשתי חברים שלא ראיתי הרבה זמן והרגשתי כמו מלך. היום ירדתי לעיר, פגשתי אותם שוב, עוד פעם הרגשתי כמו מלך, עד שידיד שלי בא ואמר לי משהו שנורא פגע בי (הוא חשב שעשיתי משהו שבעצם לא עשיתי, ועכשיו הוא לא מדבר איתי). זה פשוט ניפץ לי את המצב רוח ואת ההערכה העצמית לרסיסים. גם העובדה שהוא חושב שכך, וגם העובדה שמישהו סיפר לו על זה. אני יודע שזה לא נכון, וגם למעשה לא כ"כ איכפת לי ממנו, כי הוא סתם ידיד. חצי ידיד חצי מכר. הוא לא יקר לליבי, סתם מישהו שאני אומר לו "שלום" מדי פעם. אז למה זה כ"כ פגע בי? כי אני מושפע מדי מגורמי חוץ. אין לי בסיס יציב משלי, אין לי מאגר כוח עצמי. מה אני יכול לעשות??
שמתי לב שאני תמיד כ"כ מתאמץ שכולם יחבבו אותי, שכולם יאהבו אותי. אני לא יכול לסבול את המחשבה שמישהו חושב עלי דבר מה רע. זה כאילו שכל ההגדרה שלי תלויה במה שאחרים חושבים. אתמול ירדתי למרכז העיר, פגשתי חברים שלא ראיתי הרבה זמן והרגשתי כמו מלך. היום ירדתי לעיר, פגשתי אותם שוב, עוד פעם הרגשתי כמו מלך, עד שידיד שלי בא ואמר לי משהו שנורא פגע בי (הוא חשב שעשיתי משהו שבעצם לא עשיתי, ועכשיו הוא לא מדבר איתי). זה פשוט ניפץ לי את המצב רוח ואת ההערכה העצמית לרסיסים. גם העובדה שהוא חושב שכך, וגם העובדה שמישהו סיפר לו על זה. אני יודע שזה לא נכון, וגם למעשה לא כ"כ איכפת לי ממנו, כי הוא סתם ידיד. חצי ידיד חצי מכר. הוא לא יקר לליבי, סתם מישהו שאני אומר לו "שלום" מדי פעם. אז למה זה כ"כ פגע בי? כי אני מושפע מדי מגורמי חוץ. אין לי בסיס יציב משלי, אין לי מאגר כוח עצמי. מה אני יכול לעשות??