מושא ישיר ועקיף

[איתי שלר]

שאלה לגבי הגדרת המהות

מה אם :
יוסי נזף בדני -> דני ננזף ע"י יוסי.
דני צפה ביוסי -> יוסי נצפה ע"י דני
האו"ם הכיר בקוראטיה -> קרואטיה הוכרה ע"י האו"ם


האין אלה מושאים עקיפים?

 

[איתי שלר]

*אם>עם

 

[trilliane]

כן, אז?

לא טענתי שיש כאן בלעדיות מוחלטת

מניסיוני קשה למצוא בשפה הגדרות מוחלטות נטולות יוצאי דופן ומקרים שלא בדיוק מסתדרים.

 

[איתי שלר]

מכיוון

מכיוון שיש כמה וכמה יוצאי דופן (הדוגמאות שלמעלה הן רק חלק מהמקרים) אולי לא נכון לראות בכך את "מהות המושא הישיר", ופשוט להיצמד להגדרת הצורה. מושא ישיר הוא השלמה נצרכת הבאה ללא מילת יחס (או בעקבות המילה "את" במקרה של השלמה מיודעת).
ומתפקידיו הסמנטיים של המושא הישיר הוא לאפשר הבעת טוטאליות יחסית, כפי שאפשר לראות מהבדלי המשמעות בצמדי המשפטים:
הוא קרא את הספר. הוא קרא בספר.
הוא הכה את האיש. הוא הכה באיש.
הוא אחז את החפץ. הוא אחז בחפץ.

כלומר, המושא הישיר מאפשר הבעת דרגת פעולה שלמה יותר ומקיפה יותר משלימים אחרים.
וכך גם אפשר לראות (וכבר דנּו בכך בעבר) מהתמשאות התיאורים (הוא הלך את כל הדרך הזו). לכן גם רבים יותר המקרים שהוא משמש כנושא במשפט סביל, אבל זו אינה המהות של המושא הישיר.
[וכפי שאת יודעת, במשפטים רבים, סוג המושא תלוי בהיסטוריה של הפועל המסוים וקשה לומר מדוע הוא עקיף ולא ישיר (או להפך)]. איך אפשר לומר שזוהי 'מהותו של המושא הישיר' אם יש כמה וכמה מושאים עקיפים המשמשים כנושא?
הלא כן?

 

[trilliane]

ובכן, לא ה-מהות, אבל חלק ניכר ממנה, לדעתי

יודע מה, אולי המילה "מהות" קצת גדולה ומפוצצת, אז אפשר לקרוא לזה מאפיין בולט (גם אם אינו בלעדי). כאמור, אם תחפש מספיק תמצא דוגמאות יוצאות דופן וגם דוגמאות כמו שהבאת (שגם הן מיעוט), אבל הן בעיקר ספרותיות ולא ממש משמשות בשפה בימינו (למעט במשלבים גבוהים במיוחד). גם אם תמצא עכשיו עוד 30 דוגמאות, עדיין בתמונה הכוללת, המושא העקיף, רובו ככולו, לא מתנהג כך.

 

[nevuer]

"גם אם תמצא עכשיו עוד 30 דוגמאות..."

מה הרעיון? את לא מותירה שום פתח לערער על הטענה שלך.

 

[trilliane]

הרעיון הוא שכללים בשפה נקבעים לפי הרוב

מאחר שפרדיגמות מושלמות וכללים נטולי יוצאים מן הכלל הם לא מחזה נפוץ. מה שניסיתי לומר הוא שגם 30 דוגמאות חריגות הן עדיין אחוז קטן ביחס למכלול ומכאן שאינם מערערים את הטענה שמדובר במאפיין בולט של מושא ישיר שאינו מאפיין את המושא העקיף, רובו ככולו.

 

[איתי שלר]

טוב,

איני יכול אלא להסכים עם הניסוח המחודש, שלפיו הנטייה לשמש כנושא במשפט סביל מאפיינת מושא ישיר ואינה נפוצה (יחסית) במושא עקיף.

לילה טוב.