מורידי גשמים

מורידי גשמים

סיפור לימי החורף על הורדת גשמים (ויקרא רבא פרשה ל"ד ד"ה יד בימיו של רבי תנחומא היו צריכים למטר. באו אליו ואמרו לו: רבי גזור תענית וירד מטר. גזר תענית פעם ראשונה ושנייה לא ירדו גשמים. בפעם השלישית קם ודרש, אמר להם: צאו וחלקו צדקה. איש אחד הלך ולקח כל מה שיש לו בתוך ביתו, לחלק לעניים. פגשה אותו גרושתו ואמרה לו זכני, שמיום שגורשתי מביתך לא ראיתי טוב. כיוון שראה אותה ערומה ובצרה נתמלא עליה רחמים ונתן לה על שום ומבשרך לא תתעלם. ראה אותם איש אחד והלך לרבי תנחומא, אמר לו: רבי אתה כאן – ועבירה כאן (כלומר, נעשית עבירה בפומבי ואתה לא מגיב). אמר לו מה ראית? אמר לו: ראית גבר פלוני שמתרועע עם גרושתו ולא עוד אלה שנתן לה מעות, שאלמלא לא היה חשוד עליה לא היה נותן לה. שלח רבי תנחומא לקרוא לאותו איש. אמר לו: בני העולם מצוי בצער ובריות מצויים בצער ואתה מתרועע עם גרושתך? אמר לו? ולא כך דרשת?! " ומבשרך לא תתעלם" – ואמרת: צאו וחלקו צדקה. קמתי אני לקיים המצווה ופגשתי בגרושתי שאמרה לי: מיום שיצאתי מביתך לא ראיתי טוב. נתמלאתי עליה רחמים ונתתי לה על שום ומבשרך לא תתעלם. באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמים ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם מה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי ולא היה עליו מזונותיה נתמלא עליה רחמים ונתן לה. אנו שאנו בני בניך, בני אברהם – יצחק – ויעקב. ומזונותינו עלייך, עאכ"ו שתתמלא עלינו רחמים, באותה שעה ירדו גשמים ונתרווח העולם.
 
למעלה