מורידים ת´כיפה?

´תה יודע מה הזכרת לי?

אשכרה עשית לי נוסטלגיה... כי בשנה-שנתיים האחרונות לפני שעלינו ארצה, כשכבר התחלנו לחזור בתשובה, אבא שלי היה מסתובב עם כיפה רק בבית, ובחוץ היה חובש קסקט
. בנוף הישראלי הוא גם ככה היה נראה דוס, כי זקן (שהוא גידל עוד שנים לפני כן בתור אמן (כך הוא טען)) + קסקט זה יותר מדי. אבל שם זה היה בנורמה. והיה גם ת´סיפור של הבחורצ´יק (היום הוא נשוי באושר וגר באיזו התנחלות) שגם לו עלתה התודעה היהודית לראש, ונראה לי שחוץ מאיתנו הוא החוזר-בתשובה היחיד מהעיר שלנו. בקיצער המייסע הוא נהג להסתובב בכיפה בראש חוצות עד שבמוצאי שבת אחת הוא הלך לו באחת הסימטאות הפחות-מוארות כשכיפת-שבת לבנה לקדקודו ובגדי שבת לבנים ונקיים עליו, והנה נגשים אליו כמה דמויות בלתי-מזוהות. -אחי, יש´ך רובל בשבילנו? ...חחחחחחח מזה הכובע הזה? -זו כיפה, יהודים דתיים נוה... בקיצור, לא מספיק יהודים, אלא גם דתיים, הם כבר לימדו אותו פרק ביחסם לעניין. כשהוא חזר הביתה חבול ומטונף-מחלצות ולהורים שלו נודע מה העניין הם אסרו עליו בתוקף להסתובב עם כיפה ברחוב . היו גם קטעים איתי עם כיפה וציצית בבית הספר, אבל זה כבר בפעם הבאה
. אחלה יום יונה
 
למה ללכת רחוק...

הנה בשבוע שעבר הסתובבנו - כויפער ואני - לחוף ימה של איסטנבול, שנינו מזוקנים וכיפה לראשינו, זה היה כבר ביום השני, ועירנותינו פגה לה במקצת, וזאת למה? כי בערב הראשון לשהותינו בעיר בתורכית, בעט חיים רביבו 2 גולים לזכות פינרבחצ´ה, וכל מי ששמע שאנו מישראל, מיד קרא בשמחה: "או, רביבו, ורי גוד, ורי ורי גוד". נחזור לחוף, ניגש מישהו אלינו, "יו אר ג´ו". כויפער ענה בחיוב ומיד חטף בעיטה, אני (גרויסער גיבור) התחלתי לצעוק עליו ולקרוא למשטרה, אז הוא נתן לי בעיטה וגם אגרוף. ההמשך המיידי היה שעוברים ושבים תפסו אותו והיכו אותו, והזמינו משטרה שבעצם לקחה אותו לצד ושחררה אותו. ההמשך הלא מידי היה כעבור יום או יומיים, הלכנו ברחוב צדדי, (לא משנה מה חיפשנו) ובלי כוונה כויפער פגע בעובר אורח עם המצלמה שלו שהייתה תלויה לו, ההוא מיד הסתובב אלינו בצעקה: "ווער אר יו פרום?", ומה כויפער ענה לו? "איג´פט" לפחות שישנא את המצרים....
 
למעלה