מורה לחיים
כשהייתי בכיתה י' הייתי מאוהב בך בטירוף.
היית מורה צעירה. אולי ממש אחרי הסמינר או המכללה למורות.
אני הייתי בן 15 לערך, ואת להערכתי לא יותר מאשר 24 או 25.
שיער חום חלק, חיוך מתוק שהרבה להאיר את הכיתה האפלולית, וגוף נשי שבגיל ההוא עם השתוללות ההורמונים עשה בי ובגופי שמות.
נהגתי לדמיין איך אנחנו נשארים בכיתה אחרי שעות הלימוד, כשאת מבקשת ממני להישאר על-מנת לעבוד על שעורי הבית שלי, או לשאול אותי על מה שקורה בבית.
ואנחנו נשארים לבד, ואת מנשקת אותי בשפתייך הבשרניות, ואני נוגע בך בכל מקום שבו תלמיד לא אמור לגעת במורה, שנער לא אמור ללטף ולטעום אצל אישה בוגרת.
כמה חשקתי בך.
כמה שעות "שינה" ביליתי בערב במיטתי בפורקן עצמי במחשבות עלייך. על גופך שכה רציתי לגלות, לחוות, להיות בך, לעטפך, להתעטף בך.
דמיינתי את טעם לשונך,
איך את נשמעת כשאת לוחשת מילות אהבה ומין ולא "תפתחו בעמוד 28 בחוברת".
איך נראה הקוס שלך, האם מגולח או לא. איך בכלל נראה קוס אמיתי, פעור ומתוק (אז לא ידעתי שהוא מלוח) ולא בחוברות פנטהאוז והאסלר.
שנים עברו.
חברות, בנות זוג, צבא, אוניברסיטה.
אני כבר איש בוגר, מיושב בדעתי ובחיי, אב לילדים בני גילי דאז.
והנה מצאתי אותך בפייסבוק אחרי שנים בהם חשבתי ונזכרתי בך.
המורה שכה אהבתי גם כי הייתה בעלת לב נפלא וחיוך מתוק, וגם כי גירתה אותי יותר מכל אישה שהכרתי... ולי כי היית ה"קראש" הראשון שלי.
ופניתי אלייך.
וזכרת אותי.
ושמחת מאד (כך כתבת) לשמוע ממני שוב, התלמיד "האהוב עלייך" לדברייך.
והזמנת אותי לאלייך כי התברר שאת גרה חצי שעה ממני.
לשאול מה אתי, איך השתנו חיי. מה אני עושה היום.
התרגשתי כאילו אני שוב נער בן 15 המגיע לבית מורתו, למרות שאני גבר בן 40 פלוס שמגיע לבקר אישה בת 50 פלוס.
הלב דפק כמו משוגע, ובלילה לפני שוב, כמו פעם, אוננתי במחשבה עלייך אחרי שנים שלא.
והגעתי, ודפקתי בדלת.
ופתחת לי ונשימתי נעתקה ולא ידעתי מה לומר.
מבוגרת, כבר לא צעירונת. ועדייןראיתי בך את היופי הנשי שהטריף אותי אז. יפהפיה, מטופחת, נשית. ריח דבש מעורך כשנשקתי ללחייך ברכות במפגש "רעים".
וחיבקתי והכנסת אותי פנימה ושאלת על הכל. "ספר לי". חייכת את החיוך המקסים ויכולתי לדמיין את שדייך מבעד לשמלה.
ושוב אני בן 15.
מתרגש ורועד בבגדיי אל מול האלילה שלי.
ואז אמרת לי שאת גרושה כבר מספר שנים. ולבד לך.
לא נשמתי...
כשהייתי בכיתה י' הייתי מאוהב בך בטירוף.
היית מורה צעירה. אולי ממש אחרי הסמינר או המכללה למורות.
אני הייתי בן 15 לערך, ואת להערכתי לא יותר מאשר 24 או 25.
שיער חום חלק, חיוך מתוק שהרבה להאיר את הכיתה האפלולית, וגוף נשי שבגיל ההוא עם השתוללות ההורמונים עשה בי ובגופי שמות.
נהגתי לדמיין איך אנחנו נשארים בכיתה אחרי שעות הלימוד, כשאת מבקשת ממני להישאר על-מנת לעבוד על שעורי הבית שלי, או לשאול אותי על מה שקורה בבית.
ואנחנו נשארים לבד, ואת מנשקת אותי בשפתייך הבשרניות, ואני נוגע בך בכל מקום שבו תלמיד לא אמור לגעת במורה, שנער לא אמור ללטף ולטעום אצל אישה בוגרת.
כמה חשקתי בך.
כמה שעות "שינה" ביליתי בערב במיטתי בפורקן עצמי במחשבות עלייך. על גופך שכה רציתי לגלות, לחוות, להיות בך, לעטפך, להתעטף בך.
דמיינתי את טעם לשונך,
איך את נשמעת כשאת לוחשת מילות אהבה ומין ולא "תפתחו בעמוד 28 בחוברת".
איך נראה הקוס שלך, האם מגולח או לא. איך בכלל נראה קוס אמיתי, פעור ומתוק (אז לא ידעתי שהוא מלוח) ולא בחוברות פנטהאוז והאסלר.
שנים עברו.
חברות, בנות זוג, צבא, אוניברסיטה.
אני כבר איש בוגר, מיושב בדעתי ובחיי, אב לילדים בני גילי דאז.
והנה מצאתי אותך בפייסבוק אחרי שנים בהם חשבתי ונזכרתי בך.
המורה שכה אהבתי גם כי הייתה בעלת לב נפלא וחיוך מתוק, וגם כי גירתה אותי יותר מכל אישה שהכרתי... ולי כי היית ה"קראש" הראשון שלי.
ופניתי אלייך.
וזכרת אותי.
ושמחת מאד (כך כתבת) לשמוע ממני שוב, התלמיד "האהוב עלייך" לדברייך.
והזמנת אותי לאלייך כי התברר שאת גרה חצי שעה ממני.
לשאול מה אתי, איך השתנו חיי. מה אני עושה היום.
התרגשתי כאילו אני שוב נער בן 15 המגיע לבית מורתו, למרות שאני גבר בן 40 פלוס שמגיע לבקר אישה בת 50 פלוס.
הלב דפק כמו משוגע, ובלילה לפני שוב, כמו פעם, אוננתי במחשבה עלייך אחרי שנים שלא.
והגעתי, ודפקתי בדלת.
ופתחת לי ונשימתי נעתקה ולא ידעתי מה לומר.
מבוגרת, כבר לא צעירונת. ועדייןראיתי בך את היופי הנשי שהטריף אותי אז. יפהפיה, מטופחת, נשית. ריח דבש מעורך כשנשקתי ללחייך ברכות במפגש "רעים".
וחיבקתי והכנסת אותי פנימה ושאלת על הכל. "ספר לי". חייכת את החיוך המקסים ויכולתי לדמיין את שדייך מבעד לשמלה.
ושוב אני בן 15.
מתרגש ורועד בבגדיי אל מול האלילה שלי.
ואז אמרת לי שאת גרושה כבר מספר שנים. ולבד לך.
לא נשמתי...
