מוקצה או מוקצית?

[גלגופר1]

מוקצה או מוקצית?

כשמדובר על הקצאה (למשל הקצאת תדרים), האם יש לומר "לכל תחנה מוקצה קבוצת תדרים" או שמא "לכל תחנה מוקצית קבוצת תדרים"? וככלל - מה החוקיות? אני מתחבט בשאלה דומה אחת לכמה שבועות ולא מצליח תמיד להיזכר כיצד נכון לומר.... תודה מראש! גל

 

[trilliane]

שתי הצורות נכונות. ראה תשובת האקדמיה:

http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/24031009.aspx

 

[גלגופר1]

איזה יופי, תודה

 

[נהורית1]

ואיך זה מתקשר ל'מוקצה מחמת מיאוס'?

 

[trilliane]

איך זה אמור להתקשר?

לא הבנתי את שאלתך...

 

[נהורית1]

מוקצה מלשון קצה או מוקצה מלשון דחיה יש קשר?

 

[נהורית1]

תיקון: מלשון קצה צ"ל מלשון הקצאה.

 

[trilliane]

זה אותו פועל; לא יודעת מה הקשר בין המשמעויות

השונות; לפעמים אלה מטאפורות ברורות, לפעמים כבר קשה לנו להתחקות אחריהן. לפעמים אלה לא מטאפורות אלא רק צירופי מקרים (למשל התלכדות עיצורים שבמקור היו שונים, או השפעה של שפה זרה וכו'). לי אישית אין מושג מה הקשר בין המשמעויות השונות של "מוקצה", אולי מישהו אחר ידע לשפוך אור. מתוך מילון ספיר: מוּקצֶה1, מֻקְצֶה [פ'; מוּקצֵית; הוּקצה, יוּקצֶה (סביל של מַקצֶה)] <קצי> 1. [תמ] מוּפרָש, מוקצב, מיועד למַטָרה מסוּיֶמת, מיוחד; 2. [יב] מורד, מסולק, מוסר; 3. [תמ] נבחר, נבדל מוּקצֶה2, מֻקְצֶה [ת'; מוּקצֵית, מוּקצים, מוּקצוֹת] <קצי> 1. [תמ] כּינוּי למקום המיועד למטרה מסוימת; 2. [תמ] (בהלכה) שאסוּר בשימוש בשבת וביום-טוב; 3. [תמ] שמיוּחד, שמוּבדל, שמיועד; 4. [תמ] שנבחר, שנבדל; 5. [תמ] שמסוּלק, שמרוחק; 6. [עח] מוּפרָש מוּקצֶה מֵחֲמַת מיאוּס בָּזוּי, מתועב הסבר טכני על ההגדרות: מילון ספיר בנוי בשיטת ההווה על בסיס מילון ההווה, אך בניגוד לאביו הרוחני הוא דווקא מחלק ערכים לפי חלקי דיבר, לכן לבינוני יכולים להיות ערכים נפרדים. הערך הראשון הוא פועל, השני הוא תואר. מקרא רבדים: [תמ] תקופת חז"ל [יב] ימי הביניים [עח] עברית חדשה

 

[נהורית1]

תודה לתשובתך המפורטת

 

[חוכך בדעתו 2]

זה מתקשר

כך.

 

[נהורית1]

חוכך, זה לא מסביר מה הקשר.

זה רק מסביר מה זה מוקצה מחמת מיאוס. שאלתי הייתה האם יש קשר בין המילים מוקצה מחמת מיאוס לבין המילה להקצות. נראה שזה מקרי ששתי המילים דומות, אבל אין קשר משמעותי ביניהן.

 

[שבולת ירוקת העין]

מוקצה

ובלשון העם מוקצה במלעיל הוא כינוי לחפצים שאסור לטלטל אותם בשבת. הם מוקצים כלומר מובדלים, מופרשים מכניסת שבת עד יציאתה. החשש הוא שאם אדם יטלטל חפצים שלחולין ויתעסק בהם הוא לא יקיים את מצוות המנוחה בשבת. המוקצה המוכר הוא "מוקצה מחמת איסור" - כלי שמשמש למלאכה האסורה בשבת (למשל עט, מספריים) "מוקצה מחמת מיאוס" הוא סוג אחר של "מוקצה" - אמנם לא מדובר בכלים/חפצים ממש אבל גם הם מוקצים לשימוש/טלטול בשבת משום שהם מאוסים (שברי כלים, אבנים, פסולת וכו'). בקיצור - מוקצה הוא אכן משהו שהוקצה, הובדל דווקא כדי שלא להשתמש בו.