^מוקפץ^ |סיני|

[Cling And Clatter]

../images/Emo88.gifדיון- האם H&F אופטימי או לא?

איכשהו במסנג'ר אני וגיתית דיברנו על נושא זה- האם בהופס אנד פירס, שלדעת רוב הפורום הדיסק הכי טוב שלהם, יש בו אופטימיות או לא? הוא מלא תקווה או רק חששות? כשאתם שומעים את הדיסק, מה אתם חושבים? שהוא קודר ומדבר על האכזבה מהאנשים או מעצמך, או שמעודד אותך שלמרות כל אלה כדאי להרים את הראש ולהסתכל הלאה, עם המון תקווה. שתפו את מחשבותיכם בנושא(אפשר דוגמאות וכדומה)

 

[אמבריי לנצח]

דכאוני ובלי שמץ של אופטימיות!

הסבר יבוא

(שאבעס

) אבל באמת לא מבינה מאיפה את סוברת שהוא אופטימי

 

[NothingInMyWay]

לדעתי הוא דווקא אופטימי

זה לא כ"כ כולל את בדשייפד, שלפעמים הוא מדכא (אבל שמימי)

 

[Cling And Clatter]

אוקיי סוף סוף אני אגיב.

בעיקרון כן, הוא אופטימי, ולמען האמת זה דיי תלוי באדם ואיך שהוא רוצה לפרש את השיר. לדעתי לפחות, הדיסק מלא תקווה ואופטימיות ואולי זה לא ברור כשמש, אבל בהחלט ניתן למצוא את זה בין-השורות. ככה אני רואה את זה: הדיסק בעיקרון עוסק באכזבה מהאנשים שבהם בטחת והאמנת. ופה נשאלת השאלה איפה האופטימיות? בכל שיר ניתן לראות את האכזבה והעצב מהאנשים אולם הכותב לא מעודד להתקע באחור ולחטט בפצעים ובכאב, אלא להפך- להמשיך הלאה, להרים את ראש ולראות שכן יהיה טוב אם רק תשתדל. כבר בשיר הפתיחה באלבום, בSOWK ניתן לראות זאת: פה יש כמיהה למשהו לא מוחשי, שהכותב מחפש ומשתוקק לו אבל הוא לא מרים ידיים, לא מתייאש. גם עצם השימוש בטבע מסמל התחדשות, פריחה, משהו חדש.. על אותו עיקרון ניתן למצוא בכל שיר ושיר בדיסק: למשל TITLT הכותב פשוט דף אחד, מוחק את העבר (או יותר נכון מחביא אותם מתחת למיטה

) או לפחות משתדל. גם בBAB וגם Untitled 1 יש הקטע " i'll see/ meet you on the other side ", כלומר מחכה לשינוי, לא רק מעצמו אלא גם מאחרים.. אז יש תקווה להתחיל דף חדש וחיים חדשים ולא להמשיך לחכות " for life to start" .. וכן הלאה.. גם בשירים הכי עצובים ופסימיים שיש אני לפחות חושבת שיש בהם אופטימיות: ב-WMAWBS המשורר לא מצטער על מה שהיה ועל היחסים, אלא הגיעה להבנה שפשוט צריך להמשיך הלאה ואין טעם להתקע ולהיות עם מישהו שפשוט לא טוב לא איתו.. גם SHNT על אותו עיקרון: קודם כל לדעתי זה שיר ענק, אחד מהטובים שלהם. אהבתי את הקונבציה בשיר ושהוא כתוב בהדרגתיות: בהתחלה המשורר (כלומר טימי) מדגיש את הכאב של טומי (דבר שאני דיי מתחבטת עם עצמי לגביו: הכאב שמתואר בבית 1-2 נוצר בעקבות הפרידה, או שהוא כבר היה לפני הפרידה והחברה פשוט לא רצתה להשאר עם מישהו שהחיים שלו uneventful) ואח"כ מדגיש את האמפתיה שלו כלפיו ולעצבות שלו ומנחם אותו,מה שחוזר עוד פעם בסוף השיר.. בבית ה3 -ועל זה הפואנטה שלי- הוא מציע לו דרכים איך להתמודד עם הפרידה, איך לנסות להקל על הכאב, כדי שלא יהפוך לאותם lonely people tumble downwards.. עד היום לא הבנתי עד הסוף את בדשייפט. אבל עולה ממנו באופן דיי ברור שגם במצב הגרוע שהוא נמצא, גם על הערש דווי (שכן השיר כתוב על אדם שמגיע זמנו למות ומסתכל אחורה על חייו ובוחן אותם) הוא פשוט לא נותן לאחרים לדרוך עליו. אבל כמו שאמרתי, עדיין לא הבנתי את השיר הזה עד הסוף

קיצר, ככה אני רואה את האלבום

הייתי יכולה לתת עוד דוגמאות שלפיהן לדעתי נמצאות האופטימיות שבין השורות, אבל לחפור יותר ממה שכתבתי עכשיו זה יהיה יותר מדי מוגזם.

 

[אמבריי לנצח]

אופטימיות בין השורות אולי יש מדי פעם אבל

בגדול האלבום מאוד פסימי בעיני! SOWK- דווקא מבחינתי זה מישהו שחיכה וחיכה וחיכה והוא כבר זקן והיא עדיין לא באה לאיפה שהם קבעו להיפגש... וזה עצוב כי מי שמהצד יודע לומר "הלו תתעורר, היא לא תבוא, היא כבר עם מישהו אחר והיא לא תבוא!" אבל הוא לא יודע ולא יכול לראות את זה בעצמו, הוא במיקום יותר מדי סובייקטיבי ומעוור מאהבה, ולכן זה בכלל עצוב כי אתם רואים משהו שהוא לא מסוגל לראות באופן מוחלט. ואולי בעצם הוא מתחיל בעצמו לראות כי הוא בוכה: oh simple thing where have you gone??? והוא כבר עייף... בסוף הוא כבר אומר אפילו אם יש לך דקה, אז בואי...! והוא עדיין נאיבי כי הוא ממשיך לחשוב שאולי היא באמת תבוא אפילו לדקה... BB- נשמע לכאורה אופטימי כי הוא קצבי אבל זה בעצם שיר של מישהי שהלכה (לדעתי מתה) והוא אומר שהדבר היחיד שיימנע ממנו להתאבד זה אם הוא ייחנק (if only i don't B&B i'll meet you on the other side, if only i don't suffocate) WMAWBS- זה בעיני שיר כאב למישהו שהיה החבר הכי טוב שלך כל כך הרבה וידעת כל דבר שהוא עושה כל הזמן וכל הבעה ופתאום אחרי שנפרדים אתה לא רואה אותו יותר ככה בבום, וזה נורא קשה. ולמשורר מאוד כואב על כך לדעתי! הוא פשוט לא מבין איך זה יכול להיות ממצב כל כך קרוב לניכור של זרים! EC- כולם משתנים וזה כבר לא מרגיש לי אותו דבר

YEO- השיר שהכי מתחבר לי לטום חחח. מבחינתי בשיר מדובר במישהו שהיה מאוהב הרבה זמן במישהי, והיא מעדיפה להתעלם, עד שהיא נענית לחיזוריו פעם אחת וכשהיא מתעוררת לצדו יום אחד בבוקר היא נבהלת ממנה שהיא עשתה (וכאן דמיינו להתעורר ליד טום

) סתם כמובן שזה גם מטאפורה, שעד שהוא גילה לה שהוא אוהב אותה אז היא כ"כ נבהלת שהיא פשוט מנתקת את הקשר. שום אופטימיות

טוב קיצר אין לי כח להמשיך אבל את בטח הבנת לאיפה אני חותרת פה. קרירות ופסימיות

 

[Cling And Clatter]

זה מה שיפה בשירה..

שכל אחד מפרש את זה מנוקדת מבט אחרת. וזה גם זה דיי תלוי במצב- פעם השיר יכול להראות לך א', ובפעם אחרת השיר יכול להראות ב'.

 

[אמבריי לנצח]

^מוקפץ^ |סיני|

 

[Chrismakkah convert]

אין לי כוח/זמן לפרט יותר מדי,

בגדול, ולא חשבתי על זה שוב אלא זה רק על פי הדיעה שנמצאת אצלי בראש מאז ומתמיד, אני חושבת שחוץ מSUNSHINE שהוא הכי אופטימי בעולם לדעתי, שאר הדיסק הוא ללא ספק פסימי לגמרי.. לא מדכא, אבל מאוד פסימי, מכל הטעמים שגית העלתה פה

 

[sweetest goodbye]

מהשמיעה הראשונה

חשבתי שזה אלבום מדכא ופסימי. זה מה שאני כל כך אוהבת בו.

(אולי אני אפרט אח"כ, כרגע אין לי כח)

 

[M a a y a n K]

../images/Emo12.gif

נראה לי שאף פעם לא חשבתי על זה...אפשר להגיד שברובו הוא פסימי למשל: "This could be the end of everything" אבל לדעתי דווקא הלחנים אופטימיים ברוב השירים. זה מסובך האמת, נגיד ב YEO: "I don't know you and I don't want to "Till the moment your eyes open and you know זה כאילו גם וגם. בקיצור הסתבכתי קצת אבל נראה לי שהוא יותר פסימי מאופטימי...