מוקדש לכולכם......

  • פותח הנושא Kaya
  • פורסם בתאריך
אממ..

אני מנסה להמשיך עם כל מה ומי שאני, ועדיין להתנהג לפי איך שאני יודעת שזו הדרך.. תמיד יאמרו לי.. אולי יבקרו.. אבל בסופו של דבר אני חייבת להיות שלמה עם מעשיי -ואני אומרת את זה בגישה של מה שצריכה לעשות.. לא מה שקורה..- לכל אדם קשה עם ביקורת. אז אני קצת כועסת.. בגישה של "מי הם בכלל" קצת מתעלמת.. חושבת ואז אם בסופו של התהליך אני מרגישה שיש צדק בביקורת אני מתחילה לשנות, ואם לא אז ממשיכה בשלי.. בסופו של דבר, אם ארצה, ואם לא, אני הראשונה שאהיה מושפעת מההחלטות שלי.. אז אני לומדת.. וממשיכה לנסות.. לומדת להבין את הדמויות שבי.. לומדת שזו אני. אממ...
 

Kaya

New member
אנחנו לא תמיד יודעים את התשובות

לכל מיני דברים, ארועים, התמודדויות שאנחנו חווים, ולכן לעיתים אנו ´מתירים´ לאדם אחר להחליט בשבילנו, דמות שאנו מכירים ויודעים שהוא יוכל לעזור לנו, אך תמיד תמיד ההחלטה היא שלך!! ואם ההחלטה שלך באותו רגע היא להקשיב למה יש למישהו אחר לאמר לך- הרי לך התשובה שענית בעצמך: "ואז אם בסופו של התהליך אני מרגישה שיש צדק בביקורת אני מתחילה לשנות, ואם לא אז ממשיכה בשלי.." בסך הכל אנחנו לומדים כל הזמן, אין קיצורי דרך !!! אני יכולה לשבת איתך ולספר לך את כל רזי היקום - אך אין בכך שום תועלת.. בקיצקוצ - המשיכי להיות כפי שאת!!!!! ותמיד תזכרי - הכל אבל ה כ ל הוא בחירה שלך ושלך בלבד ולעולם אל תצטערי על משהו שעשית, למדי מזה..
אני.
 

Kaya

New member
ולמי שצריך דוגמה מה´מטריקס´

בכדי להבין על מה שכתבתי...... האמת, חשבתי על זה אחרי שכתבתי את זה... אתם זוכרים שה´סוכנים´ יכולים להכנס לתוך דמויות של אנשים סתם ברחוב ? אז זהו... שלזה התכוונתי וזה רק מחזק לי את התאוריה על המטריקס שה´סוכנים´ הם שלושת החרדות שלנו: **הפחד משיגעון, **הפחד ממוות, **והפחד הכי גדול (הסוכן הראשי - סמית´) : חרדת הנטישה (תחושת הנפרדות שאנו מכירים כ- "לבד") אתם זוכרים מה אמרו לו באימונים לגבי הסוכנים? "כשאתה רואה אחד, תעשה מה שאנחנו עושים - רוץ !!!" ואם תיזכרו מה הוא עשה בסוף - הוא ה ס ת ו ב ב אליו !!! הוא הישיר מבט והסתכל ל´פחד´ בעיניים.... והתמודד איתו, וכן, הוא נפגע, לעזאזל - הוא אפילו הגיע למוות !! והאמונה בו - האהבה הבלתי מותנת - האהבה האינסופית, האלוהית שהוא קיבל מטריניטי - החזירה אותו וגרמה לו להאמין ולהבין- הכל אשליות... ואני אסיים במשפט מדהים של טליה טל: "הפחד דפק בדלת... והאהבה ענתה: "אין אף אחד"......" אוהבת את כולכם, מרגוש.
 

רק לילה

New member
קאיה קאיה....

אני ממשיכה בדרך שלי ללא ספק.. זה פשוט מרגיז שיש הערות של אחרים לדרך שאני נוהגת בה... :))))))) וני לא יודעת אם את אגרסיבית.. אבל גם אני לפעמים ככה.. ואם זה במידה אז זה לא נורא...
אוהבת.. יערה.
 
למעלה