מוקדש לך E
זה לא שיר זימה עתיק שעולה מגרוני בחמש ועשרים דקות אחר חצות, לא, זהו זמר קדום של קמיהה אלייך. נובעת מתוככי ביללת קאיוטי אל המדבר לא רוצה ממך כניעה, רוצה אותך כצוק הנישא שהינך. בעדינות להשיל מעלייך את המחיצות המפרידות ביננו, ולחוש בך מפשיטה אותי משלי. יחד להתחבר אלייך... היתוך גרעיני, לשבור עצמנו ולבנות גוף אחד יחד, לא עוד דו אטום אלא אטום אחד חזק ומלא יותר. נתמזג יחד בגדינו ישלו כעלים בסתיו הקרב במהרה אלינו.. בסופו את תשובי אל מחוזותי.. לחוש בחיוכך ועינייך ממיסים את הקרח מעל עורי ואת ידייך הרכות מלבות את האש המהבהבת בנבכי. לבעור איתך בעונג של תשוקה מזוקקת, תשוקה אשר תבער ותתפוצץ מן הזיקים שגופותנו המתחכחים יגיצו. לחוש את נשמתך על איברי ולשפוך את נשמתי אל נבכייך הקסומים, להתאחד איתך מליון פעמים בשניה.. להמריא איתך בתשעים מעלות למציאות - על ציר האושר. "נופלים לתקרה עפים לרצפה- עושים אהבה" רוצה לטבוע בעינייך כשאת מתענגת על מגעי... לשמוע ולחוש את גופך תחת ידי ולשוני ולהתמסר לידייך המעצבות את עורי ושרירי המתוחים. לטעום אותך לשתות אותך ולקחת אותך כולך.. לתת לך לבלוע אותי כמו שלא העזתי מעולם. לחוש בכל חושייך, לחבר את ראשי להכרתך ולהתמזג לעונג שלך. לשכב ולהביט בשמים איתך תחת ענן CB ולחלום את המציאות. כי את ואני מאוחדים E את ואני למה כתבתי את זה? כי זה צריך היה להאמר למה פה? כי איפה עוד? זו פנטזיה, מי שמכיר אותי יודע שזה לא אני. מי שהציץ אלי יודע שהצבע שלי שונה אבל, השעה כמעט שלוש בבוקר אז מרשה לעצמי לשיר זה לא פואמה, לא שיר או פרוזה... אבל אני שר לך בקול עורב צרוד, אולי תשמעי ותסלחי לי ש.
זה לא שיר זימה עתיק שעולה מגרוני בחמש ועשרים דקות אחר חצות, לא, זהו זמר קדום של קמיהה אלייך. נובעת מתוככי ביללת קאיוטי אל המדבר לא רוצה ממך כניעה, רוצה אותך כצוק הנישא שהינך. בעדינות להשיל מעלייך את המחיצות המפרידות ביננו, ולחוש בך מפשיטה אותי משלי. יחד להתחבר אלייך... היתוך גרעיני, לשבור עצמנו ולבנות גוף אחד יחד, לא עוד דו אטום אלא אטום אחד חזק ומלא יותר. נתמזג יחד בגדינו ישלו כעלים בסתיו הקרב במהרה אלינו.. בסופו את תשובי אל מחוזותי.. לחוש בחיוכך ועינייך ממיסים את הקרח מעל עורי ואת ידייך הרכות מלבות את האש המהבהבת בנבכי. לבעור איתך בעונג של תשוקה מזוקקת, תשוקה אשר תבער ותתפוצץ מן הזיקים שגופותנו המתחכחים יגיצו. לחוש את נשמתך על איברי ולשפוך את נשמתי אל נבכייך הקסומים, להתאחד איתך מליון פעמים בשניה.. להמריא איתך בתשעים מעלות למציאות - על ציר האושר. "נופלים לתקרה עפים לרצפה- עושים אהבה" רוצה לטבוע בעינייך כשאת מתענגת על מגעי... לשמוע ולחוש את גופך תחת ידי ולשוני ולהתמסר לידייך המעצבות את עורי ושרירי המתוחים. לטעום אותך לשתות אותך ולקחת אותך כולך.. לתת לך לבלוע אותי כמו שלא העזתי מעולם. לחוש בכל חושייך, לחבר את ראשי להכרתך ולהתמזג לעונג שלך. לשכב ולהביט בשמים איתך תחת ענן CB ולחלום את המציאות. כי את ואני מאוחדים E את ואני למה כתבתי את זה? כי זה צריך היה להאמר למה פה? כי איפה עוד? זו פנטזיה, מי שמכיר אותי יודע שזה לא אני. מי שהציץ אלי יודע שהצבע שלי שונה אבל, השעה כמעט שלוש בבוקר אז מרשה לעצמי לשיר זה לא פואמה, לא שיר או פרוזה... אבל אני שר לך בקול עורב צרוד, אולי תשמעי ותסלחי לי ש.
