הגישה שלי: לא מוצץ, כן צעצועי מציצה
קודם כל, תינוקות אמורים למצוץ. ויש כאלה שגם עם גישה חופשית לציצי, עדיין ירצו למצוץ גם משהו אחר.
מצד שני, מוצץ הוא לא החפץ החביב עלי ביותר... לא משהו שרציתי להכניס הביתה, כשהכנסתי אז כמעט לא השתמשתי בו, וכשהשתמשתי בו שמחתי לראות שהגוזל לא ננעל עליו, ותמיד הסתדרנו בלי.
אני ממש לא הייתי מתרגשת ממציצת אצבע בגילה הכה-צעיר, מה גם שאני לא רואה מה אפשר לעשות בעניין - ישירות.
באופן עקיף - ברגע שהיא מתחילה להחזיק צעצועים ביד ולהתעניין בזה, תספקי לה צעצועים שאפשר למצוץ אותם, ותקווי שאחד מהם "יתפוס".
הבן שלי מאוד אהב שרשרת חרוזי עץ גדולים (שאמורה להתחבר למוצץ, אבל אצלנו עמדה בפני עצמה), צעצוע תינוקות בצורת דבורה שהיה לו מין לשון בד קטנה בולטת בקצה (היה מצוין לנסיעות), ובשלב מאוחר יותר הוא התלבש על מחזיק מפתחות עגול מגומי שקיבלתי מאיפשהו.
אני מעדיפה צעצועי מציצה על פני מוצץ משתי סיבות:
א. אפשר וכיף למצוץ אותם, הם מרגיעים, מעסיקים וכולי.
ב. מצד שני - צריך להחזיק אותם ביד, כך שחייבים לעזוב אותם אם רוצים לעשות משהו אחר. דרך אגב, גם אצבע חייבים להוציא מהפה כשרוצים לזחול... מוצץ יכול להישאר לך בפה בכל מצב ורמת פעילות, וזה בדיוק מה שאני לא אוהבת בו. אם אתה רוצה למצוץ, תמצוץ חופשי, אבל מתוך בחירה מודעת שעכשיו אתה מוצץ ולכן לא עושה דברים אחרים.