מוצא האדם

[Mahoony]

כשם שהחומרים הכימיים, התפתחו

ליצור האורגאני החי, התרבותי, הקרוי אדם, התרבות בטח שואפת לאיזה שהוא דבר על תרבותי. כשם שהאדם ברמה מסויימת יכול לשלוט על הטבע, שיצר אותו, יתכן שתרבות זו (שהיא לכשעצמה הינה מושג מופשט, הכולל למעשה את כל מה שנוצר בידי אדם) תגיע ל"מוצר" שיכול לשלוט על האדם שיצר אותה (יתכן שאנו מתקרבים לזה באמצעות רובוטים)

 

[sheketz]

אינני בטוח שהתרבות שואפת למשהו

פרט לדבר אחד - להנציח את עצמה. בדיוק כפי שדארויניסטים רבים אומרים על הגנים שאין להם "שאיפה" אחרת חוץ מאשר להנציח את עצמם.

 

[שרוולים ירוקים]

"המוצר" הזה כבר הומצא

אדם לא זקוק לרובוטים כדי להמציא את הגולם שקם על יוצרו. "התרבות בטח שואפת לאיזה שהוא דבר על תרבותי" - לי נראה כי שאיפותיו של האדם הם היוצרות תהליכי התפתחות כולל את אלו שהם "התרבות" האנושית, ולא ההיפך. כך שלומר על התרבות שהיא "בטח שואפת לאיזה שהוא דבר על תרבותי" זה חסר משמעות ורחוק מאד משאלת הפתיחה על "החוליה החסרה".

 

[Mahoony]

א' כל

זה לא 'רע' שגלשנו תוך כדי דיון לנושא שאינו הנושא המקורי ב' כל יכול בהחלט להיות של'תרבות' שאיפה משלה, בדיוק כשם שהאבולוציה היא צורה של התפתחות השואפת לאנשהו, כלומר בעל מטרה, והאדם שהוא תוצר של האבולוציה, בעל שאיפות שיתכן שאף יהיו מנוגדות לאבולוציה, ובכל מקרה לא בהכרח זורמות יחד עם שאיפת האבולוציה, כך יכול להיות שהאדם בעל אותן שאיפות, אותה מטרה שונה לגמרי, ייצור 'תרבות' שאינה בקנה אחד עם מטרתו, שאיפותיו

 

[sheketz]

האם לאבולוציה יש שאיפה/מטרה?

לי זה לא ברור בכלל, למרות שהיה נחמד לחשוב כך. למשל חיידקים שמפתחים תנגודת לתרופות (אנטיביוטיקה) או חרקים שמפתחים תנגודת לחומרי הדברה, אלו הן רק שתי דוגמאות של ברירה טבעית (מושרית על ידי בני האדם) שלא כל כך נחמדות..

 

[קשת הרוח]

על פי

סדרת טלויזיה אשר עסקה בנושא האבולוציה, נקודת המפנה חלה על פי הערכת החוקרים לפני 50-60,000 שנים, כאשר האדם נעשה יצירתי. עד לאותה עת המח התמקד בהשרדות בלבד. בני האדם יצרו שוב ושוב את אותם כלי אבן. כשהיצירתיות באה לידי ביטוי (יצירת חרוזים) התנהגות האדם החלה להשתנות. ביטוי בחומר היה מסימני המהפכה. בני אדם יצרו סימנים חברתיים שאינם קיימים בטכע. זיהוי על פי לבוש וקישוט. הקישוט כמבטא קשרים חברתיים. האדם ה מודרני השתמש בציור לצורך העברת מידע מבלי שיהיה צורך כי המתוקשר יהיה נוכח. אמצעי האמנות שמש ככלי תקשורת. האמנות גררה בעקבותיה את הטכנולוגיה (כולל טכניקה ליצור חרוזים, כדוגמא) והתקבלה תרבות אנושית חדשה.

 

[Mahoony]

הכל זה השרדות

אז אתה אומר שהאנושיות התפתחה כאשר האדם לא היה בסכנה קיומית כשם ששאר החיות נמצאות בה, שכן אמנות אינה צורך השרדותי, היא אמנם משפרת את סיכויי השרידה אך לפי דבריך "המוח לא עסק רק בהשרדות", אני לא בטוח שהאדם יכל להרשות לעצמו לא לעסוק אך ורק בשאלה הקיומית שכן הוא יצור מאוד פגיע ואם לא היה שוקד כל הזמן על דרכי השרדות קרוב לוודאי כי לא היינו קיימים

 

[קשת הרוח]

כבר לא הכל

אולי יעניין אותך לקרוא דעה אחרת- נגיפי מחשבה של ריצ'רד דוקינס

 

[sheketz]

הזנב של הטווס

גם הטווס צריך לשרוד, והזנב היפה והמפואר שלו לא עוזר לו בדיוק בהשרדות. ולמרות זאת , הטווסים פתחו זנבות מפוארים. האם האבולוציה הדארוויניסטית נכשלת פה? לאו דווקא... הלא יש תחרות בין הזכרים על הנקבות, ומי שזוכה שורד. מכל מקום יכול להיות שהכשרים המנטליים והאומנותיים של האדם התפתחו מאותה הסיבה בדיוק - אומנות החיזור וההרשמה של בנות המין היפה.

 

[קשת הרוח]

יתכן כי המניע להתקשטות

בראשית היה זהה לזה של הטווס. פריצת הדרך הינה ביצירה, במעשה. ההתקשטות של הטווס הינה התפתחות זאולוגית בצורתו הגופנית החיצונית. ההתפתחות של האדם היא בעיקרה במוח. היכולת להוציא את המחשבה/הרעיון/הדמיון אל הפועל אל המעשה היא המבדילה אותו מהטווס. בשלב שהאדם החל ליצור, להוציא את מחשבתו אל הפועל זה השלב שבו חל השינוי באדם. עצם העובדה שאנו משוחחים כאן זה עם זה הינה הוצאת מחשבות אל הפועל.תקשורת, קילדוד על קלידי המחשב, אקט חיצוני שניתן לבחון אותו במונחים פיזיים.

 

[בוהה ניכחו]

העבר הוא פאסה.

מוצא האדם, ובכלל, כל מיני דברים מעניינים שקרו פעם, אלה נושאים מרתקים המעסיקים את הסקרנות, אך בלתי רלבנטיים לצורה בה אני רואה את חיי. ונניח שיתברר לי שכל האנושות היא משחק מחשב שהמציא איזה חייזר(כמו שכבר נשאל פה, אינני זור על ידי מי), אז מה? שיקפוץ לי! אני אחיה את חיי ואמצא בהם משמעות או חוסר משמעות ללא כל קשר לכוונותיו. החוליה החסירה היא שאלה מדעית מסקרנת. יתכן בכלל שיום אחד כל הביולוגיה תשתנה למשהו שאנחנו איננו מסוגלים להעלות את הדעת, וגם זה מסקרן, אבל מה לזה ולעקרונות על פיהם אני חי? רק ההווה חשוב. העתיד חשוב רק בגלל שיום אחד הוא יהיה הווה. העבר היה חשוב רק כשהיה הווה. העבר הוא פאסה.

 

[Mahoony]

אז מה זה זיכרון אם לא

אז בעצם אתה שולל לגמרי את כל העקרון של זיכרון (חרוז

) כי יכול להיות שגם מה שנראה לך שאתה זוכר מלפני שתי דקות זה משהו שהשתילו לך במוח, כרגע האבולוציה זה מדע, לא להאמין בו בעצם גובל בנהיליזם, אתה לא יכול להתעלם מהעבר של הקיום האנושי בדיוק כשם שאתה לא יכול להתעלם מהעבר שלך, איך תדע פעם הבאה לא לעגעת בתנור דולק, אם לא תזכור את תחושת הכווייה?

 

[hikok]

זיכרון כהתנסות

 

[lmatan1]

לא חוכמה לשים זין על העבר../images/Emo6.gif

ולהציג את הזין לעתיד ולהשתמש בו כאילו הוא מסמר ההווה ואם נתיחס למשחק המחשב אז נשאלת השאלה האם אתה מעדיף לשחק במשחק דמו או שאתה רוצה לשחק במשחק המלא וגם כאן נשאלת השאלה האם יש מחשב על שקורא אותך אם כל השריטות שלך וכל הזיונים שלך וקובע בשבילך איפה תהייה בהווה והאם יש לך תפקיד במשחק חוץ מלזיין את המח וזה מה שחשוב. הכל מעניין אם אתה מבטל את העבר ושם פס על העתיד אזי ההווה שלך פאסה.

 

[Eti G]

אני חושבת שההבדל העיקרי הוא..

האדם מתחייס לסביבה שבה הוא חי (חברה וטבע)ומנסה לחקור אותה בעל החיים מתחייס רק לעצמו ולסיפוק הסקרנות הטבעית רק כאמצעי לסיפוק עצמי ולא לפיתוח הסביבה הכל עניין של יחסיות (כפי שכבר אמר אדם חכם..) אני מקווה שהסברתי את עצמי נכון

 

[ahboaz]

לצערך הרב...

למרות השיבוש במושג "החוליה החסרה," בסופו של דבר האדם אינו שונה מן החיה. אנחנו עושים את אותם הדברים - בדרך אחרת. משמע הדבר שהאדם העירום (והערום גם כן) אינו שונה מכל חיה אחרת באותה דרך שהוא צורך ופולט את האנרגיה הדרושה לקיום חייו, בהתרבותו, ובמותו. אך השיטה והדרך שבה האדם עושה את כל הפעילויות הללו (ומשפר, ומתעד, ומשנה) שונה. כך שמבחינת עקרונות הקיום - אנו כמו כל יצור חי - אך מבחינת היישום, כל מין יש לו את דרכו שלו לקיומו. וההבדל "הקטן" (בהשוואה על סקאלת הזמן והאיכות) משמעותי בכדי שניצור לנו אשליה שאנו נמצאים על מישור (plateau) אחר. נ.ב. צורות החיים הקיצוניות השונות באמת הן אלו אשר אינן יכולות לחיות היכן שאנו חיים, ולהיפך (אנו איננו יכולים לחיות היכן שהן מתקיימות): כגון מיקרובים הניזונים מברזל בחום של אלפי מעלות בקרקעית האוקיינוס, במקומות שסדקי קרום כדא"ה פולטים חום.

 

[Mahoony]

שרשרת המזון

אני לא מבין איך כל כך הרבה אנשים מגיבים פה, שתכל'ס, האדם הוא לא כזה יצור עליון, אלא עוד קפיצה אבולוציות ככל הקפיצות הקודמות. אם נשווה בין כל היצורים על כדה"א, בנקל נראה כי אין חברה המסוגלת לגבור על החברה האנושית, אין זה דבר של מה בכך, שכן בטבע עוד לא נוצר מצב של שליטה כה אבסולוטית, אם נוריד את שלב בו הופיעו בני אדם, ונקח את הקוף כיצור המתפתח ביותר, הוא אמנם היה בעל יתרון קל על פני כל יצור אחר בעימות מולו, אך בוודאי שלא היה ניצב כל כך גבוה מעל שרשרת המזון

 

[sheketz]

זה מוזר שהאדם שנמצא בראש

פירמידת המזון משמש מאכל ליצורים כה "ניקלים" כמו חיידקים ותולעים, אבל גם את זה כדאי לזכור כאשר מדברים על שרשרת המזון.