וואו. מאיפה להתחיל...
קודם כל תודה לרינת. סליחה שלא התעקשתי על אוטובוס, למדתי לקח לפעם הבאה (בתקווה שתהיה). מקווה שבסופו של דבר לא התחרטת... טוב, אממ... נפגשתי עם רינת, הגענו מוקדם, הסתובבנו באיזור חצי שעה בערך עד שאפשר היה להיכנס. קיבלתי SMS מטל שבישרה על לימודיה המתסכלים (סתם, אני החלטתי על ה'מתסכלים'). ונכנסנו. מקום קטן ונחמד... רינת ואני חישבנו 4 שורות של כיסאות כשבכל שורה 11 כיסאות לערך.. מה שאומר כ-44 איש. שזה כלום. אה לא, 41. 3 כיסאות לפנינו היו ריקים

ובתשע ההופעה התחילה. אי אפשר לתאר. אם אני לא טועה, שני שירים חדשים... הראשון "מודה אני" (הערה: לא יודעת את השמות של השירים, הערכות פרועות), השני "אני אף פעם לא בוכה". אח"כ "תגידי לו" ומכאן אני לא זוכרת לפי הסדר. השירים החדשים היו ממש ממש ממש ממש ממש יפים. היה עוד שיר על רווק בדירתו בבדידותו, שממנו למדנו שאוהד כבר לא לבד (עלק למדנו, הוא אמר בעצמו), היה את "אהבה זולה" שאהבתי את הפזמון (לא זוכרת מילים), "סוזי חפוזי" משעשע ביותר (למרות שזה שיר רציני. או שלא. לא זוכרת כבר) אבל רינת לא הרשתה לי למחוא כפיים לשיר הזה...

וכמובן השיר האחרון היפיפה שאוהד אמר שלדעתו הוא יהיה האחרון בדיסק השלישי, אין לי מושג מה השם, אבל "דמיין תזמורת שמנגנת רק בשבילנו את השיר, וכשנרקום את סיפור חיינו נדע שאחרינו משהו טוב נשאיר" אומר הכל. בטח היה עוד שאני לא זוכרת כרגע. מה עוד... מהשירים המוכרים (לא לפי הסדר): ליל האהבה, תגידי לו, חשבתי שיהיה רומנטי, סתם עוד יום, האישה של חייו ואי אפשר בביצועים מדהימים... (הכל היה מדהים, זה סתם כי אני אוהבת את שני אלה במיוחד), מתוך האפלה ועוד משהו... אה! עדי כהן. אז ככה, אוהד שר את מתוך האפילה... ולקראת הסוף עדי כהן עלתה ושרה שיר שלה שאוהד כתב, "
לא יודעת כלום", ובסוף השיר שלה הם עשו חיבור יפיפה (פשוט אין מילים לתאר) לשני השירים יחד, וזה נשמע כל כך... כל כך... וואו. אז אוהד סיפר שלעדי יש יומולדת, והביא לה פרחים, ואיחל לה את "דרוש לי גבר". אחרי הביצוע של עדי לשיר הזה אוהד אלתר על הפסנתר מן יומולדת שמח פלוס בואו להופעה של עדי (יום שישי עשר וחצי תמונע אקוסטי) ועדי ירדה. טוב, זה אחד הדברים הארוכים ביותר שכתבתי מימי. אפילו הבגרות שלי בהיסטוריה היתה קצרה יותר. נראה לי שזהו. פחות או יותר. היה כיף. היה מעולה. מדהים. נהדר. נפלא. מרגש. ועוד כל מני מילים כאלו שלא עולות לי בראש. תודה אוהד. תודה רינת. תודה גלי. תודה טל. תודה ליאת. תודה לאלוהים שהביאני עד הלום. (נכון שאפשר להבין כמה נהנתי לפי כמות המילים שכתבתי כאן?
) רגע! נזכרתי בעוד שיר חדש, שמדבר על איך שאנשים גדלים ומשתנים וכל אחד הולך לכיוון אחר בחיים... שיר מאוד יפה. וזהו.