מועד תשלום???

[אבי12340]

מועד תשלום???

שלום
אני מתגורר בבניין בן 2 קומות הדייר שמתגורר למטה בנה
תוספת בנייה אני שמתגורר מעליו פתחתי דלת ומשתמש בתוספת הבנייה כמרפסת שמש.
האם התשלום היחסי לדייר למטה עבור תוספת הבנייה של היסודות אני
אמור לשלם כבר עתה או ביום שבו אחליט לבנות על תוספת הבנייה שלו.

 

[יחיאל טימסית]

תוספת בניה על גבי הרחבה קיימת.

זאת שאלה מאד נפוצה, "האם נדרש בכלל נדרש לשלם היסודות שהשכן עשה"?
אני תמיד אומר שאני לא מכיר חוק (אשמח לדעת אחרת) כזה אלא יותר מנהג הוגן וראוי בין שכנים.

לך יש בעיה אחרת - לפי דבריך בהיתר של השכן לא הוסדרה לך כל מרפסת בהיתר.
כלומר יש לך מחוץ לחלון גג רגיל ללא הגדר שימוש ולכן אין לא היתר לכל שימוש אחר.
לפי דבריך גם נשמע גם כי לא הוסדר לו כל מעקה בטיחות, ריצוף וכו'.
הסדרה של הגג למרפסת כעקרון דורשת היתר ועל הדרך גם הארנונה לא תאחר לבוא.
ביצוע עבודות בניה של מעקה בטיחות וכו' יכולים לעודד ביקור מוקדם מהצפוי של הפיקוח על הבניה.

 

[פרל דוד]

שימוש בגג השכן כמרפסת ו/או בעתיד כחדר נוסף.

בניגוד לעמדתו של יחיאל טימסית [בנוגע לתשלום יחסי על התוספת] כשהשכן מלמטה בונה תוספת על הקרקע בחצרו, הוא פותח תיק בניה בעיריה ובמסגרת מערכת האישורים חותמים השכנים שאין להם התנגדות [בדגש על שכניו מלמעלה באותו צד] ,במקרה הנדון שאליו מתייחס השואל,מוודאים שמדובר על גג שטוח שיאפשר להחזיק עומסים מעליו עפ"י מאפייני הבניין.
כבר בשלב זה מחייבים את הבונה [בועדה המקומית] לתכנן ולבנות תוספת עם יסודות מתאימים ומסגרת בטון וגג מתאים שיוכל בעתיד להחזיק תוספת בניה.[ומאפיינים אלה עולים כסף , כולל חפירת יסודות עד שכבת הסלע וכו']

השכן מקומת הקרקע בונה את התוספת על מקרקעין שצמוד לדירתו בטאבו כך שכל תוספת בעתיד מעליו תגרום לאובדן החלק היחסי בהצמדה לדירתו ומכאן שעל השכן לשלם תשלומי איזון על אובדן החלק היחסי בקרקע וכמובן על מחצית מעלות היסודות, וגג הבטון שיהווה בעתיד את רצפת התוספת של השכן.
או כפי שמוגדר בחוק המקרקעין, בעלותו של השכן מלמטה כוללת את "רום השמיים" שמעל קו הבנין מהווה הצמדה לדירת קומת קרקע

כלל לא חשוב באיזה נסיבות חושב השואל להשתמש בגג השכן כרצפה, פריצת הפתח לגג יוצרת מחוייבות לתשלום יחסי על השימוש בתוספת.
יש להדגיש שפריצת פתח לגג מתוך הדירה מחייבת פתיחת תיק עבודה מול העיריה,ואישור השכנים, [הקיר החיצוני הוא רכוש משותף] ולכן בשלב זה מגיע זמן תשלומי האיזון בהסכמה, והחלק היחסי במבנה כפי שפרטתי למעלה.
כדאי להגיע להסדר מקובל עם השכן מלמטה כדי למנוע חיכוך שיגיע לביהמ"ש ויערער את יחסי השכנות בבנין.

הנושא הנדון כבר הגיע עקב ויכוחי שכנים, בלא מעט מקרים לביהמ"ש שכפה על השכן שמעל לשלם בעבור השימוש בגג [כשביהמ"ש ממנה מומחה מטעמו להערכת השווי].
.
להלן פס"ד ע"י בבימ"ש השלום בת"א, אשר דן בסוגית תשלום יחסי בגין תוספת. [הפוכה במקרה זה]
עובדות המקרה : [תקציר]
1. התובעים מתגוררים בדירת מגורים בקומה א' בבת ים. בשנת 1987 ביצעו התובעים, על חשבונם, תוספת הרחבה לדירתם, בהתאם להיתר להרחבת הדירה ועל פי תכניות מאושרות. בין היתר, ביצעו התובעים, על חשבונם, במסגרת תוספת בנייה זו, יציקת עמודים ורצפה, תוספת/הרחבת הבנייה שנעשתה בהסכמת בעלי זכויות החכירה הקודמים של דירת הנתבעים.
2. הנתבעים רכשו בשנת 2000 את הדירה בקומת הקרקע של הבניין, מתחת לדירת התובעים, כ-23 שנים לאחר ההרחבה שבוצעה ע"י התובעים.
3. בשנת 2010, בנו הנתבעים תוספת הרחבה לדירתם, תוך ניצול תוספת הבניה אשר ביצעו התובעים מעליהם שנים רבות קודם לכן. התובעים דרשו מהנתבעים שישלמו להם בגין השימוש בתוספת שבנו התובעים, אך הנתבעים סרבו לבקשתם, וכך הגיע הסכסוך לביהמ"ש.

4. טענות הצדדים בקצרה
א. התובעים דרשו מהנתבעים שישלמו להם בגין השימוש בתוספת הבניה שנבנתה על ידם. כתמיכה בתביעתם, צרפו התובעים חוות דעת מקצועית שקבעה
מהי עלות בנייתם של העמודים ותקרת/רצפת התוספת.
ב. לטענת התובעים, כאשר הנתבעים הגישו, בשנת 2009, בקשה להרחבת דירתם, פנו אליהם התובעים, באמצעות בא כוחם, כדי להגיע להסכמה בדבר
השתתפות בעלות הבנייה שבצעו התובעים, שבהם עמדו להשתמש הנתבעים, אך הנתבעים התעלמו מפנייתם ולכן פנו התובעים לשמאי מטעמם.
ג. הנתבעים התגוננו בפני התביעה ואף הגישו תביעה שכנגד, נגד התובעים בגין נזקים, שגרמו להם התובעים, כביכול, בעת שאלה ביצעו את הרחבת דירתם
בקומה העליונה.
5. כל אחד מהצדדים, הצטייד בחוות דעת מומחה מטעמו.
6. החלטות ביהמ"ש :
א. אין חולק, כי התובעים בנו את השלד ואין חולק כי הנתבעים השתמשו בשלד לביצוע הרחבת דירתם, בשנת 2010. לכן, עילת התביעה של התובעים קמה,
רק כשהנתבעים ביצעו את ההרחבה בדירתם.
ב. המומחים מטעם שני הצדדים העידו ונחקרו, ובסופו של יום, העדיף ביהמ"ש את הסכום שנקבע בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים.
7. פסיקתו של ביהמ"ש :
"אני מקבלת את התביעה העיקרית וקובעת, שעל הנתבעים לשלם מחצית מעלות בניית השלד. בהתאם לחוות דעת מומחה הנתבעים – אני קובעת, כי הנתבעים ישלמו סך של 12,320 ₪ מעלויות בניית השלד, בצירוף ריבית והצמדה כדין, מהיום שהנתבעים ביצעו את תוספת הבנייה בדירתם ועד לתשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובעים, הוצאות אגרה יחסיות ובנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪".
4. ביהמ"ש בפס"ד, לא פרט את הנימוקים החוקיים/משפטיים שהביאו אותו לפסוק כפי שפסק, פס"ד ניתן על בסיס ההבנה כי ברור מאליו שהנתבעים חייבים להשתתף בתשלום, והשאלה לדיון הייתה כמה כסף ישולם ? (ביהמ"ש דן בין היתר בפסה"ד בסוגיות משפטיות שונות שהתעוררו בתביעה זו שאינן קשורות לנדון]

 

[פרל דוד]

ביצוע הרחבה על גג התוספת מחוייב גם עפ"י חוק עשיית עושר שלא..

במשפט.
תקציר נוסף מ-2008 בביהמ"ש השלום בחיפה. [פסה"ד השלם - http://www.lawyer-lawyer.co.il/lawyers118712.html ]

1. בתביעה טענו התובעים כי הם זכאים להשתתפות הנתבעים בעלות הקמת יסודות שהקימו התובעים בתוספות הבניה שבוצעו על ידם ואשר יש בהם
כדי לשרת את הנתבעים בבניית ההרחבה שנעשתה בדירתם.
2. הנתבעים חלקו על דרישתם זו של התובעים לנוכח העובדה שהתובעים לא התנו מראש את הסכמתם לבניית תוספת הבניה מצידם של הנתבעים בהשתתפותם
של הנתבעים בעלות היסודות ואף לא העלו את דרישתם בעת שעשו שימוש בחדר הרחצה של הנתבעים לצורך יציקת הממ"ד בדירתם.
3. בתביעה זו, נכנס ביהמ"ש לרזי המקרה, וחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את עלות בניית מחצית עמודי התמיכה והתקרה, ע"ב הוראות "חוק עשיית עושר
ולא במשפט" ופסק כדלקמן:
א. "חוק עשיית עושר שלא במשפט, התשל"ט-1979 אינו קובע רשימה סגורה של מקרים שבהם ניתן לתבוע ע"ב סעיף זה, העקרון בסעיף זה נועד למנוע
התעשרות שלא כדין של הצד הנתבע המנסה להתחמק מאחרויותו להשתתף שווה בשווה בהוצאות .
ב. תביעה המבוססת על דרישה להשיב רווחים מהנתבע ש"עשה על חשבון התובע" כתוצאה משימוש בתוצאות הפעילות של התובע בא למנוע התעשרות
שלא כדין של הנתבע למרות שאינה מושתתת על עילה חוזית ו/או על הסכמות שהושגו בין הצדדים .
4. אין ספק שלצורך ביצוע עבודות ההרחבה שביצעו הנתבעים בדירתם הם היו נדרשים לבצע חיזוק והרחבה של יסודות הבניין הקיים, ובהעדר היסודות שבצעו
התובעים לא הייתה הרחבת דירת הנתבעים אפשרית.
5. אין גם מחלוקת כי הרחבת היסודות שביצעו התובעים כשנה טרם החלו הנתבעים בביצוע עבודות הבניה הכשירו את יסודות הבניין באופן שאפשר הרחבת
הדירה שמעל. מהראיות שהובאו בפניי אף עולה כי התובעים נשאו באופן בלעדי בעלות הרחבת היסודות ולאור כל האמור נתקיימו יסודות סעיף 1 לחוק
עשיית עושר שלא במשפט".
6. ביהמ"ש חייב במקרה זה את הנתבעים לשלם לתובעים את עלות בנית מחצית התקרה והעמודים מכוח "חוק עשיית עושר ולא במשפט".
6. מפסה"ד בנדון יש להסיק כי שכן בבית משותף המנצל לצורך הרחבה חדשה שהוא מבצע, בניה קודמת שבוצעה על ידי שכן, יחוייב לשלם לשכן שבנה לפניו
את מחצית עלות הבניה, בערכים הריאליים העדכניים ליום התשלום.

 

[משקיע בנדלן]

בדרך כלל מסכימים על זה כשהוא בא לקבל ממך הסכמה לבקשה

אתה אמור לחתום לו על היתר בניה אלא אם ניתנה הסכמה כללית בעבר (לפעמים כתוב בתקנון מוסכם "כל בעלי הדירות נותנים בזאת מראש הסכמתם לבנייה בשטח המסומן..." או משהו דומה). אם לא היה סיכום כזה, הזמן ההגיוני נראה כשהוא בנה בפועל, כלומר לשאת בחלק היחסי שלך בעבודות הבנייה, שאגב לא אמור להיות גדול במיוחד. מן הסתם גם לא סיכמתם כמה חלקך.